בזמן שאלפי ישראלים שוקלים ברצינות לבקש אזרחות ספרדית, מתעוררים החיים היהודיים בפורטוגל השכנה. זה קורה מלמטה, לא בהוראת השלטונות, מתוך צורך של צאצאי האנוסים לחזור לחיק היהדות. בשנים האחרונות מתאגדים צאצאיהם של יהודים שאולצו להתנצר בגזירת השלטונות לפני 500 שנה, ומקימים מחדש את מוסדות הדת העתיקים.

אחד מהם נחנך לאחרונה בעיירה טרנקוסו (Trancoso) שבצפון-מזרח פורטוגל, ונדמה שהקמתו יוצאת דופן. היוזמה לייסודו של "המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" לא באה מישראל או מארגון ציוני כזה או אחר; היא באה מעיריית טרנקוסו, יישוב שבו מתגוררים כיום רק כ-3,200 תושבים, אך בעברו המפואר קהילה יהודית תוססת. במאה ה-15 גורשו היהודים מפורטוגל, ואלה שנותרו הוטבלו לנצרות בכפייה; חלקם המשיכו לנהל חיים יהודים בסתר.

>> עלייתו ונפילתו: בית הכנסת הגדול בת''א

>> קרובים לאלוהים: בתי כנסת מרתקים בעולם

בבתים העתיקים המרכיבים את מרבית שטח העיירה, ומוקפים בחומה שנבנתה במאה ה-13, עדיין ניתן למצוא שרידים יהודיים נסתרים, כגון אותיות חקוקות בקירות האבן, וגם סמלים ועיטורים המורכבים ממנורה ומגן דוד. בראשות העירייה עומד בן למשפחת אנוסים (מקרה לא נדיר באזור, כך מתברר), והוא שהניע את הפרויקט.

מי היה יצחק קרדוסו

המרכז מיועד לשרת שלושה קהלים עיקריים: הקהל הנוצרי (הרוב המכריע של האוכלוסייה) יוכל להתוודע לתרבות היהודית ששיגשגה בפורטוגל; מרכז תמיכה ונקודת מפגש לצאצאי האנוסים, שבשנים האחרונות שבים לשורשיהם וחושפים פולחן דתי שהתקיים במחתרת במשך מאות שנים; וגם מוקד עלייה לרגל לתיירים – יהודים וישראלים בראש ובראשונה – שמגלים התעניינות גוברת בשרידי התרבות היהודית במדינה.

יצחק קרדוסו נולד כאן ב-1603 כבן למשפחת אנוסים. לאחר שהשתקע בוונציה חזר ליהדות, והתפרסם הודות למאמרים שחיבר בתחומי הפילוסופיה, הרוקחות והדת. באופן סמלי, המבנה הוקם בשטח שבו עמד הרובע היהודי בעיר העתיקה. כדי להשתלב במרקם העירוני הקיים, הוא תוכנן ועוצב ברוח המקום ובהתאם לצורה הגיאומטרית של המגרש המשולש הניצב במפגש של שני רחובות.

הבניין עצמו תופס את כל שטח המגרש (500 מ"ר) ומעוצב כגוש גרניט בסיתות לא אחיד, מה שמדגיש אותו כמבנה ציבור חדש בין בתי המגורים הוותיקים העוטפים אותו. האופי הגושני ממשיך גם לחדרים הפנימיים, שכאילו נחצבו בתוך גוש הגרניט הגדול. בבניין חדרי לימוד, מקווה טהרה, וגם בית כנסת עם עזרת נשים בקומת גלריה התופסים את מרבית שטח המבנה.

ההשראה: בתי הכנסת מהמאה ה-15

את הפרויקט תיכננו יחדיו משרדי האדריכלים Gonçalo Byrne Arquitectos ו- Oficina Ideias em linha. בראש המשרד השני עומד האדריכל ז'וזה לאראנז'יירה (José Laranjeira), המתמחה בתכנון מוסדות חינוך ומבני ציבור. בראיון ל-Xnet בדואר אלקטרוני, הוא מספר שאולם בית הכנסת עוצב בהשראת אולמות התפילה בבתי הכנסת מהמאה ה-15 שהקימו היהודים בטומאר (Tomar) שבפורטוגל ובוולנסיה דה אלקנטרה (Valência de Alcântara) שבספרד על גבול פורטוגל.

בית הכנסת באלקנטרה, ספרד. מאפיינים של אדריכלות יהודית (צילום: José Luis Filpo Cabana, cc)
בית הכנסת באלקנטרה, ספרד. מאפיינים של אדריכלות יהודית (צילום: José Luis Filpo Cabana, cc)

האולם מתנשא לגובה שתי קומות ובתקרתו רשת פתחים המסננים פנימה אור טבעי, המתפזר באופן אחיד בפנים. רצפת האולם, כמו הקירות, מחופה לוחות עץ כדי להשרות אווירה נעימה וביתית.

תהליך התכנון, לדברי לאראנז'יירה, החל בעבודה של צוות יועצים ומומחים לתרבות יהודית, שנרתמו לפרויקט בהזמנת העירייה, ועימם נמנתה ד"ר כרמן באלסטרוס מאוניברסיטת אבורה, מומחית מובילה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל (באלסטרוס מתה לפני חודשים ספורים). בעוד שהצוות התמקד בצד התוכני, האדריכל התמקד בקריאת "ספרות נרחבת על הנוכחות היהודית בפורטוגל ובספרד וספרות על התרבות היהודית, עם דגש על התרבות היהודית הספרדית ונוכחותה בחצי האי האיברי".

גם יהודים היו מעורבים בפרויקט. האדריכל מזכיר את חוזה לוי דומינגוס, תושב האזור החוקר את יהדות פורטוגל, ואת הרב אלישע סלס, הנמצא מאז 2010 במדינה בשליחות הארגון הישראלי "שבי ישראל" (העוסק בקירוב האנוסים ליהדות). סלס הוא רב הקהילה בעיר בלמונטה, המורכבת בעיקר מאנוסים שהתגיירו, ומשתתף בהפעלת המרכז.

איך מזהים אדריכלות יהודית?

לאראנז'יירה מספר, כי הכנת הפרויקט לימדה אותו רבות על המאפיינים הייחודיים של האדריכלות היהודית בפורטוגל: הם אינם מתבלטים במבנים עצמם, הוא מציין, אלא ב"סימנים קטנים וגם בדקויות אדריכליות, דברים הממחישים את נוכחותו של העם היהודי, את קשייו ואת הסתגלותו למציאות של רדיפה שנכפתה עליו על ידי האינקוויזיציה בשלהי המאה ה-15 וסופה בגירוש או בהמרת דת כפויה. העידון המכוון של הסימנים הביא לכך שהם נשארו בלתי נראים במהלך 500 השנים האחרונות". חשיפת אותם סימנים התרחשה רק לאחרונה, הוא מוסיף.

סמלים יהודיים בקירות (צילום: Gloria Ishizaka)
סמלים יהודיים בקירות (צילום: Gloria Ishizaka)

אך לא רק סימנים קטנים נתנו בהם. בתיעוד שערך האדריכל ז'וזה אפונסו (José Afonso), שכיהן כראש המכון למורשת האדריכלות בפורטוגל, הוא מצא כי בנייה יהודית במרכז המדינה התאפיינה בא-סימטריה בחזיתות המבנים, בחוסר פרופורציה בין פתחי דלתות וחלונות, ובדלתות סודיות המקשרות בין המבנים השונים ברובע היהודי ומאפשרות לעבור מבניין לבניין באופן נסתר, כדי להמשיך ולקיים את הפולחן היהודי בסתר. התגלו גם חדרי תפילה נסתרים ובהם ארונות קודש לאחסון ספרי תורה. אפונסו סבור ש"המאפיינים האלה, המהותיים לאדריכלות יהודית בספרד ובפורטוגל, ובפרט באזור טרנקוסו, דורשים מחקרים מעמיקים יותר, משום שהדפוס האדריכלי נוכח וגלוי לעין אך זקוק למחקר ולחשיפה".

אותיות חקוקות באבן (צילום: Gloria Ishizaka)
אותיות חקוקות באבן (צילום: Gloria Ishizaka)

איך מגיעים לשם

לפני כשלוש שנים הוקמה "רשת הרובעים היהודיים בפורטוגל" (Rede de Judiarias de Portugal), המאגדת את אתרי המורשת של יהודי פורטוגל ומארגנת סיורים והפצת מידע, תערוכות, וגם מסעדות ומוצרים כשרים. הארגון פונה לתושבי פורטוגל, ובפרט לצאצאי האנוסים, ובאתר האינטרנט שלו (בפורטוגזית בלבד) אפשר למצוא מידע על נושאים יהודיים בכל אחת מהערים החברות בארגון.

המרכז בטרנקוסו שייך לרשת הזו, ובזכותו הצטרפה העיירה למסלולי הטיולים שמארגנות חברות ישראליות. מי שאינו מסתפק בטיול ומעוניין להעמיק את הזיקה לפורטוגל, ימתין לראות אם האימפריה-לשעבר תלך בעקבות שכנתה ותעניק אזרחות לצאצאי המגורשים, שמשמעותו דרכון אירופאי. הסיבה לכך, מן הסתם, לא תהיה חרטה על האירועים האיומים שהתרחשו בה לפני מאות שנים, אלא ניסיון להביא משקיעים ממדינות חזקות – כמו ישראלים בני אנוסים – כדי להציל את כלכלתה השוקעת.

• העמוד על יהודי טרנקוסו באתר העירייה (בפורטוגזית):

אתר מורשת יהדות פורטוגל (בפורטוגזית)

>> ב-20 בפברואר יתקיים בטכניון כנס על התרומה היהודית לאדריכלות בעולם