בני הזוג שבנו את הבית הזה גידלו את שני ילדיהם הראשונים בבית ישן ולא גדול, שרובו רוהט בפריטים מ"איקאה". עברו כמה שנים, שני הילדים גדלו, עוד אחד נולד, ועסקיו של האב שיגשגו ופרחו. כשהמשפחה עברה לביתה החדש והנוכחי, בשכונה שקטה באחת הערים הוותיקות בגוש דן, היא לא לקחה איתה דבר מלבד כורסה אחת.
>> מאות בתים בארץ ובעולם בחשיפה ראשונה: היכנסו והתרשמו
הבית עומד על מגרש פינתי בן 440 מ''ר. ההורים ביקשו מהאדריכלית שרון ויזר
לתכנן מבנה בסגנון קולוניאלי-אמריקאי, החביב עליהם. ויזר תיכננה בית בן שלוש קומות (אחת מהן קומת מרתף) בצורת האות ר', סביב בריכה. מבחוץ צבעיו אפור ולבן: גג הרעפים והטיח אפורים, קורות עץ לבנות בולטות מסביב לגג וגם תריסי החלונות עשויים עץ לבן. מרפסות הקומה השנייה הוקפו במעקה של עיטורי ברזל דקים, וכשהתריסים פתוחים לרווחה נראים החלונות, שחולקו לריבועים.
כשנכנסים פנימה מגלים שהבית, 350 מ''ר שטחו, עתיר צבע, עשיר ומפתה. בעלת הבית, אלין שלם, עבדה בשיתוף פעולה עם ויזר והקדישה לכך את כל זמנה בתקופת הבנייה. היא קיבלה החלטה יוצאת דופן: לקנות את תכולת הבית בארצות הברית, באמצעות האינטרנט. מאחר שהיא ובן זוגה החליטו לחלק את חפציהם הקודמים, כל פנים-הבית (למעט שלושה פריטים בודדים) הובא במכולה אחת שבה רוכזו הקניות, מקטן ועד גדול: רהיטים, חפצי נוי, מצעים, כלים ואפילו סכו"ם. הדברים הגדולים בבית - מטבח, ארונות, חיפויים וכלים סניטריים - נרכשו בישראל.
הבחירה בארה"ב נובעת מכמה סיבות. ראשית, הסגנון: "הסגנון האמריקאי-קולוניאלי תמיד היה אהוב עלי, כמו סוג של חיבור מחיים קודמים", אומרת שלם. "הוא חם, עוטף ומסוגנן. אחד הצבעים שמאפיינים אותו הוא שחור, ולכן נעשה שימוש בצבע הזה ברצפה, במעקות, בדלת כניסה ובקירות מסוימים. בעיניי, שילוב מנצח הוא מבנה קלאסי-קולוניאלי ובפנים עיצוב עכשווי, מה שנקרא contemporary". הסיבה השנייה הייתה המחיר: "אירופה מובילה בעיצוב, אך המינוס הגדול הוא המחיר! יקר, יקר, יקר... האיכות בארה"ב מצוינת והמחירים זולים בהרבה מאירופה וישראל. חיכיתי ל-Sale הנכון, שם מדובר בהנחות של 70%, והשגתי פריטים בהנחות משמעותיות".
המנורה העומדת בסלון עלתה 200 דולר (צילום: שי אדם)
הפריט היקר ביותר בבית הוא הספה הפינתית הגדולה בסלון, מבית ''BoConcept'', שעלתה 2,000 דולר (מחירה הממוצע של ספה ב-''IDdesign''). המנורה העומדת שניצבת לצידה עלתה 200 דולר. חשוב לציין, כי על המחירים האלה יש להוסיף 11% מסים ושילוח. שלם קנתה גם בחברות כמו ''pottery barn'' (את השרפרפים הצהובים בקומת הכניסה, למשל) ו-"west elm"'.
האבזור והריהוט דרשו חיפוש סבלני: ויזר נתנה רשימת צרכים ומידות, ושלם חיפשה פריטים מתאימים בחנויות וחיכתה למבצעים. מדי פעם היא הציגה לוויזר כמה אפשרויות, שמהן בחרו יחד. הקניות מהספקים השונים הובלו למכולה אחת, שהגיעה לישראל לאחר מסע של חודש בים. בסך הכל ארך התהליך כחצי שנה, וכולו נעשה בשלט רחוק. הן לא טסו לארה"ב אפילו פעם אחת - הכל בקליקים על העכבר.
שער ברזל נפתח אל שביל הכניסה (צילום: שי אדם)
לבית שתי כניסות: האחת מהרחוב הגדול יותר, שמובילה למשרדה של שלם; השנייה, שהיא הכניסה הראשית, מהרחוב השני, השקט יותר. שער ברזל שחור נפתח אל שביל שרוצף (כמו כל הרחבות סביב הבית) באריחי בטון עם עיטורים מוטבעים. לצדי השביל הוצבו כדים אפורים בסגנון צרפתי עתיק, ומדרגות רחבות מובילות אל דלת הכניסה, שעליה מגן גגון זכוכית.
הדלת, כמו רצפת הפרקט, עשויה עץ שנצבע בשחור. מימין לכניסה הסלון, משמאל חדר משפחה ובהמשך, מעבר לגרם המדרגות, פינת אוכל ומטבח. מלבד חדר המשפחה, כל החללים פונים אל הגינה והבריכה: חלונות גדולים, שלגובהם תלויים וילונות בהירים ובעלי נוכחות, מפרידים בין הפנים והחוץ.
הסלון תוכנן סביב קיר מרכזי שנצבע באפור כהה, חלקו התחתון חופה באבן בלו-סטון אפורה ובמרכזו קמין, מזגן ומסך טלוויזיה. על שטיח צבעוני בדוגמת כוורת הוצבו ספה פינתית, שתי כורסאות עור ירוקות (''פנטהאוז'') ושולחן עגול. את הפינה מאירה מנורה עומדת עם אהיל בד שחור. בחדר המשפחה שממול, הוצבה מול שידת הטלוויזיה ספת ספוג שנקנתה בארץ ורופדה בבדים מ"דיזיינרס גילד".
שידת עץ עם מקבץ פריטי נוי במבואה (צילום: שי אדם)
במבואה שמובילה למטבח הועמדה שידת עץ, שעליה הניחה שלם מקבץ של פריטי נוי: ציור עתיק, פסל ומנורה שהובאה מחו"ל. בין השידה לגרם המדרגות נמצאת הכניסה לשירותי האורחים, ואלה רוצפו במתומני קרמיקה בשחור-לבן. על הקירות של בית הכיסא הודבק טפט משועשע עם איורי כסאות.
טפט עם איורי כסאות בשירותי האורחים (צילום: שי אדם)
3 שרפרפים צהובים מדגישים את החלון (צילום: שי אדם)
מול גרם המדרגות תוכנן חלון גדול, שהודגש באמצעות שלושה שרפרפים בצהוב עז. בהמשך מוקם המטבח, שבמרכזו ''אי'' מעץ בגוון טורקיז. הכיור שובץ באי, המוקף שרפרפים עם מושב מעץ גושני ורגליים מברזל שחור. על הקיר שלצדו ארונות מטבח גבוהים בצבע לבן-אפרפר (ודלת יציאה שמובילה לחניה). הקיר המקביל ל''אי'' חופה בלבנים בגוון טבעי, ולאורכו משטח העבודה, ארונות תחתונים ומדפים מסוגננים.
המטבח: קיר אחד של לבנים, קיר של ארונות לבנים, וספריית עץ אלון מעושן (צילום: שי אדם)
לצד פינת האוכל נבנתה ספרייה מעץ אלון מעושן, שנשענת על קיר הצבוע בצבע שמן שחור (מעברו השני של הקיר נבנו מקלחת ושירותים שמשרתים את המבלים בבריכה, וגם מזווה). שולחן האוכל גם הוא עשוי עץ אלון מעושן, סביבו כסאות שחורים בצורות שונות, ומעל מאירה מנורה עם אהיל בד שנתפר במיוחד. רק שטיח איקאה שמתחת לפינת האוכל נקנה בארץ.
במעלה המדרגות. הכורסה היא הפריט היחידי שהובא מהבית הקודם (צילום: שי אדם)
גרם המדרגות עשוי אבן בהירה, תחום במעקות מברזל שחור ונשען על הקיר המשותף עם הבית השכן, שחופה בטפט בדוגמת מעוינים. כשעולים לקומת חדרי השינה נמצאים משמאל שלושת חדרי הילדים וחדר רחצה משותף, ומימין סוויטת ההורים. במבואה שבמעלה המדרגות הציבה שלם כורסה והדום שרופדו בגוני צהוב ושחור – הפריטים היחידים שהובאו מביתה הקודם.
חדרה של הבת (צילום: שי אדם)
כמו בקומת הכניסה, גם כאן הרצפה עשויה פרקט שחור, בעל נוכחות. בחדרי הילדים משלימים אותו צבעים שונים: ירוק ואדום בחדר התינוק, ורוד ואפור בחדרה של הילדה וחום בהיר, שמתאים למכתבה העתיקה שנבחרה לו, בחדרו של הבן.
הכניסה ליחידת ההורים (צילום: שי אדם)
יחידת ההורים, לעומת זאת, עוצבה בצבעים בהירים. בכניסה אליה הוצבה שידה עם מראה שמשתקפת טפט גיאומטרי שנבחר לקיר. בצדי המיטה שידות מראה תואמות ולפניה שני שרפרפים מרופדים. בין המיטה לחדר הרחצה מפריד חדר ארונות גדול ונוח.
בין המיטה לחדר הרחצה מפריד חדר הארונות (צילום: שי אדם)
חדר הרחצה של ההורים מרוצף במתומנים לבנים וקוביות שחורות. קירותיו נצבעו באפור-מוקה והחלקים הרטובים חופו בקרמיקה לבנה. אמבטיה ''פרי סטנדינג'' (במרכז החדר) מוקמה מול חלון רחב, שכוסה בווילונות עם גדילים. מול הדלת הוצבה שידת כיור שחורה, שבצידיה תאורה דקורטיבית. צורת X חוזרת בכל פריטי הנגרות בסוויטה, ווילונות נשפכים נתלו מעל החלונות הגדולים. עוד בקומה חדר כביסה גדול, שרוצף בשחור-לבן ואת קירותיו צבעה ויזר בירוק מנטה.
>> בואו לגלות עוד עיצובים טרנדיים בצבע מנטה
חדר הרחצה המשותף לילדים (צילום: שי אדם)
חדר הרחצה המשותף לילדים רוצף באריחים קטנים וחופה בקרמיקה לבנה מבריקה עם סיומת דקורטיבית. על ארון עץ צבוע בגוון ירוק מעושן הונחו שני כיורים.
מדרגות עץ מובילות מהגינה לקומת המרתף (צילום: שי אדם)
אל קומת המרתף אפשר לרדת גם במדרגות עץ חיצוניות, דרך החצר האנגלית שאחד מקירותיה כוסה בלבנים אפורות. היא כוללת פינת עבודה, ממ"ד, חדר תופים, מטבחון, סלון עם פינת יצירה לקטנטנים, חדר רחצה וחדר קולנוע.
משהסתיימה הבנייה, החליטה אלין שלם לפתוח עסק להלבשת הבית בפריטים מארה"ב, שנקראlive-in-style.
להערכתה, ריהוט בית בגודל ובסגנון הזה יעלה בין 60 ל-120 אלף דולר, כולל רהיטים, מנורות, שטיחים, טקסטיל, אביזרים, מצעים, כריות, תמונות, מגבות, סכו"ם וכלי הגשה. "כל הרהיטים בבית הם בקטגוריית הביניים, Mid range", היא אומרת. "בארץ אין אמצע, יש רק קצוות – קסטיאל או ביתילי". וסין? לפי הבדיקות שלה, היא אומרת, "רהיטים ברמה כזו מסין עולים הרבה יותר".
מה נקנה בארץ:
ריצוף אבן: "בסטסטונס"; מיזוג אוויר: "מיזוג פלוס"; נגרות (מלבד המטבח): "אילונגה"; מסגרות: "הדר מעקות"; חלונות: "וורטקס"; אודיו-וידאו וחשמל חכם: "טופ אודיו"; גינון: "גלים גנים"; וילונות: איילת גיא; דקים: "דק-טק"; גג רעפים: "פלגג"; קרמיקה: "חלמיש"; כלים סניטריים: "אלבוס"; טפטים: "מאיירס".
>> חסכה בסין: איך נראה ביתה של פרופ' שיצאה למסע קניות בסין?
