כשחושבים על בנייה אקולוגית עולה בדמיון תמונה של בית בגליל או במדבר, שבנוי מחומרים טבעיים, כמו אדמה או עץ. אבל מה עושה משפחה צעירה עם מודעות אקולוגית, שקונה דירת קבלן ישנה בעיר? כיצד אפשר להפוך אותה לירוקה יותר? עם השאלה הזו התמודדו בני הזוג כרמית ליאור ומני רוזנברג – היא בעלת BA באדריכלות שעובדת במועצה לבנייה ירוקה והוא אדריכל ובוגר תוכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות. הם החליטו לחזור לכפר סבא, עיר נעוריה של ליאור, ולשפץ את דירתם כך שתהיה חסכונית בחשמל וידידותית יותר לסביבה.
שטח הדירה 110 מ"ר. במקור היא חולקה לחמישה חדרים קטנים, כשהחיבור בין פינות החדרים נקטם בזווית של 45 מעלות, בסגנון אופייני לשנות ה-70 וה-80. ליאור ורוזנברג בחרו לשבור את מרבית הקירות ולחלק את החלל מחדש. כעת יש בדירה שני חדרי שינה, חלל אחד לסלון ולמטבח וחדר עבודה גדול. "הכנסת" החדר החמישי לחלל המשותף הגדול הוסיפה לו חלון ואור, שתורם לחיסכון בחשמל.
בבית נעשו שלוש פעולות ירוקות עיקריות: כל הקירות החיצוניים (פרט לחדרי הרחצה) עובו בחמישה סנטימטרים, בבידוד של חברת "פולינום". החומר מסייע למה שקרוי ה"נוחות התרמית" בבית, ומצמצם את צריכת האנרגיה. "אנחנו כמעט ולא מדליקים מזגן", מצהירים בני הזוג. הרצפה חופתה בפרקט אלון שיוצר מעצים שנכרתו ביערות מתחדשים (נמכר בחברות שונות, בצירוף תו מתאים), ושהונח על בסיס שעם ללא הדבקה, שפולטת רעלים. ואחרון: כל משקופי החלונות והזגוגיות הוחלפו במשקופים אדומים חדשים ובזיגוג כפול, תוך הקפדה על מרווח בין זכוכית לזכוכית, לבידוד טוב יותר.
כחלק מהחשיבה הסביבתית חיפשו היכן ניתן לצמצם החלפת ישן בחדש. דלתות ארונות המטבח ומשטח השיש, למשל, נשמרו וחודשו. הארונות התחתונים נצבעו באדום שמתאים למשקוף החלון הסמוך, העליונים בלבן, ומעליהם נבנתה רצועה נוספת של ארונות אחסון. על הקיר מעל השיש הודבקו אריחי קרמיקה ירקרקה. מאחר שאחת מצלעות המטבח המקורי פורקה, השתמשו בשיש העודף כדי "לסתום" את החור שבו היו הכיריים המקוריות. במקום הקיר הגדול שהפריד בין המטבח לסלון נבנתה מחיצת גבס קטנה ונמוכה, שבה הותקן קמין ("faver") וחלקה משמש כספסל ומשטח להנחת חפצי נוי.
הסלון מרוהט בפריטים שנמצאים איתם שנים, כמו הספה ושולחן העץ הקטן. גם בפינת האוכל שולחן וכסאות שנאספו מבני משפחה ושוקמו, כשהמנורה התלויה נקנתה בשוק הפשפשים. מנורת ה-arco המפורסמת שלצד הספה, בעיצובו של אקילה קסטיליוני, "עוברת במשפחה", הם מספרים, והיא הורכבה מחדש. את כיסא הנדנדה רכשו ב"ניחותא". רוזנברג וליאור אמנם ויתרו על חדר, אך הוסיפו מרפסת סגורה כהמשך לסלון, שפונה לכיוון מערב. הוויטרינה החיצונית היא זו הישנה, והפנימית עשויה מסגרת pvc. קיר הוויטרינה הכפול מסייע לבידוד מקור וחום.
לחדר העבודה כניסה כפולה: מהמרפסת ומהמסדרון. הוא נתחם במסגרות עץ אורן ומחיצות מפוליגל – החלטה שבזכותה מרוויח החדר אור מהסלון. בדלת הכניסה נפער חור עגול לטובת החתול.
שיפוץ אקולוגי במספרים
- צריכת חשמל ממוצעת לחודש (בין אפריל 2012 לאפריל 2013): 300 קוט"ש - 2.7 קוט"ש למ"ר.
- צריכת גז לחימום ממוצעת לחודש: 5 מ"ק.
- בידוד קירות המעטפת בפולינום עם מרווח אוויר וסגירה בלוח גבס – 6,000 שקלים.
- זיגוג כפול בכל החלונות, כשבין הזכוכיות יש רווח והן לא מודבקות – תוספת של 2,000 שקלים.
- חלון ויטרינה ממוסגר ב-PVC, של החברה הגרמנית "Rehau" – 17,000 שקלים, כמחירה של ויטרינת אלומיניום בגודל דומה.
- פרקט עץ שמונח על משטח שעם, ללא הדבקה – 300 למ"ר, כולל עבודה, כמחירו של פרקט רגיל. הוא אף זול יותר מריצוף מבחינת עלות הביצוע.
- שימוש בגבס וצבעים בעלי תו ירוק – ללא תוספת במחיר.
- טיח אדמה בשני חדרי השינה, בביצוע עצמי ובהדרכת "קבוצת בוץ" – 2,000 שקלים.
- מאווררי תקרה – 1,000 שקלים.
- הכנה למים אפורים בחדר הרחצה הראשי – 700 שקלים.
- מזגן בדרגת יעילות אנרגית A א – תוספת של 1,500 שקלים לעומת מזגן אחר.
- מסנן אבנית בראש הצנרת הדירתית, שתורם לחיסכון בצריכת החשמל של מחממי מים (דוד ומכונת כביסה) – 900 שקלים.
- הוספת וסת לחץ ראשי להורדת לחץ המים בכל הדירה, לחיסכון במים – 400 שקלים.
- מדיח כלים חסכוני במיוחד במים – תוספת של 500 שקלים לעומת מדיח רגיל.
- התקנת ראש דוש וברזים חסכוניים במים – תוספת של 500 שקלים.
- הכנה למחמם מים ומייבש כביסה שמופעלים בגז - 1,500 שקלים.
- בניית אדנית פתיל לגידולים, חסכונית מאוד במים, שמניבה למשפחה עגבניות ובזיליקום – תוספת של 300 שקלים לעומת אדנית רגילה (בהדרכת יואב אגוזי מאתר "בידיים").
- התקנה של מתקן לקשירת אופניים בקומת הקרקע - 1,000 שקלים.
עוד בתים אקולוגיים:
>> איך נראים בתים שעשויים מאדמה?
>> ואיך בונים בתים שצורכים פחות חשמל?