פינת הרחובות מסדה-בלפור בשכונת הדר החיפאית, על בית הקפה הציורי שהתמקם בה, מצטיירת כהעתק מוצלח של פינת רחוב אירופאי, על שלל ההיפסטרים שמסתודדים בה. בעשור האחרון האזור התעורר, בעיקר ברחוב מסדה שנכבש על ידי סטודנטים וזכה לבתי קפה, גלריות ועסקים חדשים, אבל גם ברחובות הלל, הס ובר גיורא יש התרחשות. אלא שלמרות שיפוץ הרחובות המסחריים התחתונים של הדר (הרצל והחלוץ), המסחר באזור עדיין לא התאושש מפגיעת הקניונים.
נדל''ן בהדר: דירת 2 חדרים - 450 אלף שקלים; דירת 3 חדרים - 650 אלף שקלים; שכירות 2 חדרים: 1,500 שקלים; שכירות 3 חדרים: 2,500 שקלים (winwin)
למרות ההזנחה מלמעלה, יש התעוררות מלמטה. צעירים ויוצרים זורמים אל השכונה ומוצאים בה את מקומם, אירועים נערכים, מחאות נרקמות וזוגות צעירים מגדלים בה את ילדיהם. האדריכל אלי וסרמן, יליד טבריה שעבר לחיפה כדי ללמוד בה אדריכלות, ניסה את מזלו בשכונות שונות בעיר "אבל כל הזמן חזרתי להדר". הוא מאמין שהיום גם ה"כרמליסטים" כבר לא נרתעים מהדר, ושקהילות שבעבר התרחקו ממנה מגיעות להתגורר בה, גם הודות לסבסוד המגורים.
האדריכל יריב לוסטיג, חבר הקבוצה האקטיביסטית מ.ק.ס (מתכננים-קהילה-סביבה) ותושב השכונה, מספר שיזמים כבר גילו את הפוטנציאל של השכונה, "קנו בניינים, ומחירי השכירות ברחובות הלל ומסדה עלו, אבל לא באמת אכפת להם מהבניינים ומהרחובות. נכון שהגיעו סטודנטים ואקטיביסטים, אבל השכונה לא באמת הפכה לנחשקת".
חיפה, שמאבדת את צעיריה בהמוניהם, יכולה לנצל הזדמנות היסטורית ולהפוך לאלטרנטיבה לתל אביב. אם היא תציע הציע אלטרנטיבה ליוצרים ולבעלי המקצועות החופשיים שנאלצים לברוח מהעיר הגדולה בגלל יוקר המחיה ומחפשים עיר. הם לא מחפשים פרוורים מרוחקים עם קניונים, בנוסח שחיפה טיפחה בעשור האחרון, אלא שכונות מרכזיות וצפופות שמאפשרות מפגשים, שיחות ויצירה – כמו בת גלים, העיר התחתית והדר, השכונות לאורך ציר הכרמלית.
מתי יהיו מדרגות נעות בהדר?
לא אחת מפנטזים סטודנטים לאדריכלות על דרגנועים שיחצו את מעברי המדרגות התלולים של השכונה ויהפכו אותה לנגישה ונוחה הרבה יותר, כמו שקורה בהונג קונג. לאחרונה שכרה העירייה את שירותיהם של אדריכלי הנוף ארנה בן ציוני ובארי בן שלום,
כדי לגבש תוכנית לשיפוץ הדר-מערב. "מה שקורה היום זה שאין חניות ואין מדרכות, הכול מתערבב אחד עם השני", אומר בן שלום. הוא ועמיתתו חולמים שבשולי השכונה ייסללו חניוני מכוניות ושהדרגנועים יחברו לרחובות, מה שיאפשר צמצום מקומות חניה ויותר מרחב להולכי הרגל.
שני האדריכלים, שמציגים את תוכניתם בכנס אדריכלי נוף , נפגשו עם תושבי השכונה, שמעו לעצותיהם וערכו סקר. כשמיפו את השטחים הירוקים הם מצאו רק ארבע גינות בשולי השכונה, ולכן הם מבקשים להפיח רוח חיים ברחובות שתיכנן האדריכל הנודע ריכארד קאופמן, ברוח "עיר הגנים". כך, למשל, הם מציעים לשפץ את קירות התמך והמדרגות, ולפתח "שפת רחוב" הכוללת מלבד ריצוף וריהוט חדשים את הפיכתה של השכונה לכזו שמעודדת הולכי רגל. המהפך, כך הם מאמינים, יהיה צעד בדרך לשיפוץ הבניינים עצמם: "ברגע שהמרחב הציבורי ישופר, התושבים ירגישו שייכות וירצו לשפץ".
כאן נתקלים הרעיונות הנעלים בשאלת התקציב, כלומר היעדרו. 150 מיליון שקלים אמור לעלות מהלך כזה, ומכיוון שאין תקציב, הציעו האדריכלים תוכנית-ביניים תחת הכותרת "איים של סדר". מדובר בשיפוץ של מוקדים משמעותיים בשכונה: מפגש הרחובות הלל ומדרגות כורש, מפגש רחוב מסדה ומדרגות כורש, תחנת הכרמלית ברחוב מסדה, מדרגות בן שמן, מדרגות שמואל ומדרגות העמק.
שובו של הטכניון להדר
הטכניון, שהוקם בהדר ותרם לה את אחד המבנים היפים בישראל (היום זהו ה"מדעטק"), עקר לפני שנים רבות לנווה שאנן. עכשיו מספר מנכ"ל הטכניון, הפרופסור ארנון בנטור, כי המוסד האקדמי מתכנן להגביר את נוכחותו בשכונה הישנה: כצעד ראשון, מתוכננת הקמת מרכז וארכיון לאומי למורשת הארכיטקטורה בבניין המדעטק, בניהולה של אדריכלית ד"ר אלונה נצן שפטן; בהמשך תחזור הפקולטה לאדריכלות לבניין ברחוב מסדה, ושם יתנהלו חלק מהקורסים; הרכיב השלישי במהלך הוא השמשה של בית ספר בסמ"ת, שחלקים ממנו אינם בשימוש, לטובת מעונות סטודנטים. בנטור מקווה ששלושת המהלכים, במקביל לשיפוץ הגן ההיסטורי של הטכניון (מדעטק), יתרמו להתחדשותה של הדר.
תל אביב מתגאה באוסף נרחב של בנייני הסגנון הבינלאומי, אך חיפה – שלא השכילה לדאוג לשימורם ולהתהדר בהם - לא נופלת ממנה. ואולי להיפך: מאות מבנים בסגנון הבינלאומי מסתתרים בכל חלקיה של בירת הצפון - בעיר התחתית, בבת גלים ובאחוזה, אך בעיקר בהדר, שבה תיכננו טובי האדריכלים והמהנדסים: משה גרסטל, תיאודור מנקס, יוסף קלארווין (מתכן משכן הכנסת), בנימין אוראל ויחזקאל זוהר. תערוכה חדשה במוזיאון העיר בחיפה, "ההדר הנעדר" (אוצרים: עינבר לקס דרור ואדריכל צפריר פיינהולץ), משרטטת את ייחודה של השכונה ואת אוצרותיה, ומבקשת לגלותם מחדש.
כותבי קטלוג התערוכה מביעים חשש בנוגע לעתידם של הבניינים ההיסטוריים בחיפה. "האם אנו, במאה ה-21, נשכיל לשמור על הריבוד העשיר ששרד?" שואלת האדריכלית נעמה נאמן מזרחי, מנהלת המועצה לשימור אתרים בחיפה, ועונה לעצמה: "אם נעשה זאת, נוכל לנצל את הבסיס עתיר האוצרות הבנויים לפיתוח עיר חזקה כלכלית ותרבותית, ולא פחות חשוב מכך – יפהפייה". פיינהולץ סבור שהמורשת האדריכלית החיפאית נמצאת תחת איומים, ומציע להעניק למבנים הכרה בינלאומית, בזכות המורשת הווינאית של האדריכלים שתיכננו את הדר. "אלה אינן רק יצירות מופת של האדריכלות המקומית, אלא גם יצירות חשובות של המודרניזם האירופאי והעולמי", הוא מזכיר. "אם אנחנו יכולים לדבר על באוהאוס בתל אביב, מדוע לא לדבר על וינה בהדר הכרמל?"
אך השימור הישראלי הוא נחלתם של עשירים, בגלל היעדרם של תמריצים ממשלתיים והיותו כלי להלבנת אחוזי בנייה מוגדלים, יהיה קשה להוציא לפועל מהלך שימור כולל בשכונה מוזנחת כמו הדר. ראש מחלקת השימור בעירייה, אדריכל וליד כרכבי, מסביר כי רשימת הבניינים הרלבנטיים מתנפחת והולכת – כ-400 מבנים ועוד 1,400 מתחמים (למשל רחוב ירושלים, שיוטלו עליו הגבלות), בסיווגי שימור שונים: בניינים בדרגה הנמוכה ניתנים להריסה ובנייה מחדש ברוח המרקם, בניינים בדרגה המחמירה צריכים להשתמר כפי שתוכננו במקור.לרשימה אין בינתיים תוקף סטטוטורי, וכרכבי כבר מודה שהוא יוותר ליזמים על עריכת תיק תיעוד, "אחרת לא נוכל לעשות דבר. גם שיפוץ חיצוני הוא לגיטימי, כמו שיפוץ בניין הבאוהאוס בפינת רחוב טבריה ומסדה". לאחרונה הם מנהלים משא ומתן על צירופה של חיפה להכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב, אך גם אם הסיפוח יעניק להדר זוהר, ספק אם הוא יעניק לה כסף לשיפוצים. "המדינה אלופה בלזרוק את האחריות על מישהו אחר במקום שתיקח את האחריות תחת חסותה", מתלונן כרכבי. "היא אפילו לא צריכה להוציא כסף מהכיס; מספיק שהיא מוציאה חוק שמעניק הקלות לצרכי מס. גם זה היה גורם לתפנית. אפילו את זה לא עושים".
ומה יעלה בגורלו של שוק תלפיות?
אחד המבנים שמככבים בתערוכה הוא בניין שוק תלפיות, שתיכנן משה גרסטל. הבניין ממוקם בפאתי השכונה, באזור המוזנח ביותר שלה. כרכבי חושב שלא די בשימור המבנה הבודד, אלא צריך לבצע מהפך במתחם כולו בנוסח שוק מחנה יהודה בירושלים. לוסטיג מזכיר ששוק תלפיות, כמו כל הבניינים לשימור, אינו מוגן ברשימה סטטוטורית, ולפיכך העירייה אינה יכולה לכפות על יזמים דבר. הוא חושב שהבניין צריך להישאר ציבורי ולא להפוך לנכס פרטי: "שוק תלפיות הוא אחד הבניינים החשובים בעיר, חייבים לשמור עליו".
- תערוכת "ההדר הנעדר"
מוצגת במוזיאון העיר, שדרות בן גוריון 11 (המושבה הגרמנית)
