כמו אבן שלוטשה: דירה משופצת בשכונת מחנה יהודה בירושלים
זוג אמריקאים בפנסיה החליטו לעלות לישראל וקנו דירה בת 80 שנה לא רחוק משוק מחנה יהודה. הפתחים המקושתים שנאטמו עם השנים נפתחו מחדש, קיר האבן נחשף ושוקם, וכדי לחבר בין ישן לחדש הוכנסו אלמנטים מזכוכית שקופה ורהיטים מודרניים
הרבה לפני ששוק מחנה יהודה בירושלים הפך לשוק מהודר שמושך מטיילים מרחבי הארץ ותיירים מרחבי העולם, הוא שירת את תושביה של שכונת מחנה יהודה הסמוכה לו, זאת שהוקמה בסוף המאה ה-19 ונקראה על שם יהודה נבון, אחיו הבכור של אחד ממקימיה, שמת בדמי ימיו. זוג פנסיונרים בשנות ה-70 לחייהם, יהודים שעלו לישראל לפני שנתיים מפרוור בצפון אמריקה, קנו בשכונה דירה בת 160 מטרים רבועים, בבניין בן שתי קומות שנבנה בין שתי מלחמות העולם במאה שעברה. הדירה משתרעת על פני קומת המרתף וקומת הכניסה של הבניין, כשמעליה דירה נוספת ולשתיהן חצר משותפת.
>> הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכון אדריכלות ועיצוב שבועי
היא אמנם הייתה כבר משופצת, אך השיפוץ לא היה מוצלח במיוחד: היא חולקה לחדרים קטנים, הפתחים המקוריים שמוסגרו בקשתות אבן נחסמו, ולא היו בה די אור ואוויר. היא לאדריכל שמונה על עיצובה, מתי רוזנשיין, היא הזכירה מערה חשוכה ואטומה. קיר אבן מחופה טיח חצה את הדירה והפריד בין שני חלקיה. בחלל בלטו שני עמודי אבן מסוגננים וגדולים שנותרו כפי שנבנו בדירה המקורית, אך ארבעת הפתחים המקושתים שבקיר האבן נאטמו. העובדה שיש שני כיווני אוויר בלבד הכבידה על החלוקה הפנימית הצפופה.
רוזנשיין ביקש לפתוח את החלל ולחבר בין ישן לחדש. לכן שילב את רצפת האבן המקורית, העמודים וקיר האבן ששוחזר במלוא תפארתו, עם אלמנטים עכשוויים כמו חריצי ניתוק, חומרים רכים כמו אלון מולבן, ושטיחים ופריטי ריהוט עכשוויים.
הוא שמר על החלוקה המקורית של הדירה לשני אגפים, אך שיקם את קיר האבן המרכזי ואת שני העמודים, למרות גודלם ובזכות ייחודם. הקיר המפריד נחשף והופשט מהטיח שכיסה אותו. הוא נאטם היטב וחופה מחדש באבנים המקוריות (קבלן: שמעון אלוש). ארבעת הפתחים המקושטים שהיו בו נפתחו מחדש, וכך חיבר רוזנשיין בין שני חלקי הדירה ויצר ביניהם קשר עין.
באגף הקדמי של הדירה מוקמו סלון, פינת אוכל ומטבח, שפונים כולם אל החצר המרוצפת שמפרידה בין הרחוב לדירה (ושדרכה נכנסים פנימה). באגף האחורי של הדירה חדר עבודה ומשפחה, פינת כושר וסוויטת השינה של בני הזוג, שנמצאת בגלריה מוגבהת. במפלס המרתף חדר אורחים עם חדר רחצה, חדר משפחה נוסף וחדר כביסה (ראו תוכניות בסוף הכתבה).
בדלת הכניסה שולבה זכוכית – חומר שנעשה בו שימוש בכמה מקומות בבית – שמכניסה אור טבעי לחלל. בסלון, שחופה אריחי גרניט-פורצלן אפורים, מוקמו ספה וכורסה בגוון טבעי. כנגד קיר האבן הוצבה שידה בסגנון עתיק. וילונות מסך בצבע הקיר מספקים פרטיות בשעת הצורך וחוסמים את נוף החצר הפנימית, שמשרתת גם את דיירי הדירה בקומה מעל.
בפינת האוכל הוצבו שולחן וכסאות בסגנון מודרני (כל הרהיטים נרכשו ב"הרמוני", ירושלים). שתיים מהקשתות שנפתחו בקיר המפריד משמשות כנישות שבהן ארונות בהירים, שמשרתים את פינת האוכל. דרך שתי הקשתות האחרות אפשר לעבור לחדר המשפחה והעבודה, שנמצא שלוש מדרגות נמוך יותר.
מימין לו, במעלה כמה מדרגות אחרות, נמצאת גלריית השינה של בני הזוג, שבה חדר שינה, חדר ארונות, חדר רחצה ופינת עבודה נוספת ושקופה: השולחן שקוף וכך גם מעקה הזכוכית שאליו היא צמודה. כך ניתן להשקיף מהגלריה אל חדר המשפחה והעבודה, ואל המבואה והסלון.
בקיר החיצוני של חדר השינה נבנו שני חלונות מקושתים בתוך נישה. גם כאן השתמש רוזנשיין בזכוכית: מתחת לחלונות נבנה ספסל זכוכית, שמחדיר אור טבעי לחדר האורחים שבקומת המרתף. החדר עצמו רוהט בגוונים בהירים ובפריטים מינימליסטיים. לבסיס המיטה הבהיר חוברו מדפים תלויים שעליהן הונחו מנורות לילה.
בחדר העבודה נבנתה על אחד הקירות ספריית עץ לבנה, שנמתחת מהרצפה עד לתקרה. מאחוריה פינת כושר ומולה ספת עור חומה ושולחן עם שני מסכי מחשב. מול עמדת העבודה מוביל גרם מדרגות לקומת המרתף, בה מוקמה סוויטת אורחים, חדר כביסה וחדר משפחה נוסף. המסדרון המוביל מטה רוצף באבן ירושלמית פראית, ועל הקירות נבנו ארונות בצבע הקיר.
בחדר האורחים יצר רוזנשיין נישה שמגביהה ועולה עד לחדר השינה של בעלי הבית. במעלה הנישה רצפת הזכוכית והחלונות שמאירים את החדר, ולמטה מדף שעליו הונחו חפצי נוי.
לחדר האורחים המרווח הוצמד חדר רחצה, שנשטף באור טבעי באמצעות חלון ששובץ בחלקו העליון של הקיר. החדר רוצף באריחים אפורים, הקירות חופו בפסיפס ("גלעד קרמיקה") וארונות אפורים מרחפים משלימים את התמונה.
עוד דירות ובתים מעוצבים בירושלים:
>> דירה לבנה וצעירה ברחביה
>> חדר ישן בנחלאות, שהפך לבית משפחתי בן ארבע קומות>> בית בן 500 שנה ברובע היהודי בעיר העתיקה
- לאתר של מתי רוזנשיין
