"הרווק", תוכנית הריאליטי שעולה הערב לאוויר בערוץ 10, מצולמת בווילה עצומה ומפוארת – 1,000 מ''ר בנויים על מגרש של שני דונם – ברמת השרון, באחד הרחובות היוקרתיים במדינה. לכבוד מצלמות הטלוויזיה ובגלל דרישות הפורמט הבית "הולבש" מחדש, בסגנון שאפשר להגדירו, בלשון המעטה, כרחוק מהמקור – וולגרי וצעקני, ומזכיר גן אירועים (ברמיזה, אולי, לחתונה המקווה בסוף). הבית עומד ריק מזה זמן מה ומוצע למכירה בסכום של 16 מיליון דולרים (לפי הפרסומים), בעקבות גירושיהם של בעליו. אז איך הוא נראה באמת, מתחת לתפאורה ולתחפושות?
את הבית תיכננה לפני כשבע שנים האדריכלית אורלי שרם, מהאדריכלים החביבים על האלפיון העליון, שחתומה על בתי פאר רבים, ביניהם ביתם של הזוג לשעבר נאוה ואהוד ברק בכפר שמריהו (שנמכר לסטף ורטהיימר עוד לפני שאוכלס), וביתו של פרופ' דני גור בקיסריה, שנרכש מאוחר יותר בידי ארקדי גאידמק.
למרות שלקוחותיה מתארחים בקביעות בכלי התקשורת השונים, שרם מתראיינת לעיתים רחוקות. היא בוגרת ה-AA בלונדון,
בת המחזור של זאהה חדיד
ודיוויד צ'יפרפילד.
בישראל התמחתה אצל רם כרמי, עד שבשנת 1985 הקימה משרד עצמאי. הסגנון שמאפיין אותה הוא מה שמכונה "כפרי", טוסקני-פרובנסאלי. הרהיטים, כמובן, הם מהיקרים שיש, ואיכות הבנייה והפרטים גבוהה מאוד.
על המגרש הגדול ברמת השרון תיכננה שרם שני מבנים, שביניהם מחברת בריכה באורך 20 מטרים. מצדה האחד בית המגורים, עם סלון גבה תקרה וחדר אוכל שמשקיפים על הבריכה דרך קירות זכוכית, ובצדה השני מבנה שבו חדר כושר וספא, גם הם עם קירות זכוכית. במרתף המבנה המשני חלון הצופה אל חלקה התחתון של הבריכה. גג המבנה מתארך ומסוכך על אזור ברביקיו ומרבצי ישיבה.
מדרכים מאבן שחורה מובילים אל דלת הכניסה הרחבה של הבית, שעשויה עץ צבוע שחור. הגן סביב מטופח ומתוכנן לפרטי פרטים, כולל בריכת חבצלות וצמחייה עשירה.
רצפת הבית חופתה בטדלק מוחלק בצבע בטון (טיח מרוקאי שמשמש בדרך כלל לקירות). בעיצוב הפנים שולטת פלטת צבעים בהירים, בעיקר חאקי ולבן. פרופילי החלונות עשויים ברונזה שחורה ורעפי הגג פורקו מבתים ישנים בירושלים.
מול דלת הכניסה קיר שמסתיר את פינת האוכל. לצדו הוצב שולחן עץ כהה ומעליו נתלתה יצירת אמנות בצורת מניפה. שרם מקפידה לתת קרדיט לבעלת הבית, שמילאה אותו בעבודות אמנות. "צריך שניים לטנגו", היא אומרת.
בצדו השני של הקיר הוצב מזנון גבוה מעץ צבוע בחום כהה, שהוטמע בתוך נישה בנויה. שולחן האוכל עשוי עץ כהה, אורכו ארבעה מטרים, ומעליו נברשת מודרנית עם שני מקבצים של גופי כסף עגולים ("אולטרה תאורה"). את השולחן מקיפים כסאות שונים: "אני לא אוהבת כסאות זהים שעומדים בשורה", אומרת שרם. "אני לא מאמינה במשטר. זה בית צעיר לאנשים צעירים, שצריך לעורר שמחה בלב. אם הייתי משלבת סביבו את אותו הכיסא זה היה נראה כמו חדר ישיבות של משרד, דיכאון. כשתכננו את הבית בחרנו כסאות בריפוד אדום, כחול ובגוון טבעי. בזמנו זה היה חדשני".
בין חדר האוכל לגינה מפריד קיר זכוכית ענק, שיורד בלחיצת כפתור לתוך המרתף ומאפשר חיבור מלא בין החוץ לפנים. "קיר כזה עשיתי לראשונה אצלי בבית. בזמן אירוח זורמים האנשים בין הגינה לשולחן וההפרדה בין שני החללים מתבטלת", מסבירה שרם.
הסלון תחום בשני קירות זכוכית שנמתחים מהרצפה עד לתקרה. פינת ישיבה אחת, אלגנטית יותר, כוללת ספה ארוכה בגוון חאקי ושני שולחנות עשויים ברונזה. מולה הוצבה פינת ישיבה נוספת, בסגול וירוק. מהתקרה הגבוהה נתלה גוף תאורה בעיצובו של אינגו מאורר.
בהמשך לסלון מוקמה ספרייה עם אח. "זהו חלקו האינטימי של הסלון", מסבירה שרם. מצדה הימני של הספרייה יש חדר עבודה, שבו בולט שולחן עגול שמורכב מפלטת זכוכית על רגל מיוחדת, מעשה ידי אמן.
קיר פתוח משני צדיו מפריד בין המטבח לבין פינת האוכל. במטבח ("בופי"), תיכננה שרם חלון גדול, שתחתיו בנתה ספסל הצופה אל הבריכה. חיי היומיום בבית תוכננו סביב חדר המשפחה, שמחבר בין חדרי הילדים למטבח. מחדר המשפחה אפשר לעלות למפלס העליון במדרגות עץ שחורות ממוסגרות במעקה ברזל.
סוויטת השינה של ההורים כולה לבנה: מתקרת העץ הגבוהה ועד הפרקט. מנורות הציפורים המפורסמת של מאורר תלויות מעל, והמיטה הזוגית נשענת אל קיר שעומד חופשי באמצע החלל ונצבע בטיח בגוון חאקי. מול המיטה מסך טלוויזיה ואח, ומאחורי הקיר כניסה לחדרי ארונות ורחצה. על הקירות סביב ארונות לבנים עם דלתות זכוכית, ובמרכז החדר שידה נמוכה שנצבעה באדום. קיר זכוכית מפריד בין המיטה למרפסת מחופה דק. בצדה השני של הסוויטה חדר עבודה שמופרד מאזור השינה באמצעות דלתות הזזה בסגנון יפני, מזכוכית ובד.
בקומת המרתף חופה אחד הקירות בקטיפה סגולה, ווילון מאותו בד מסתיר חלונות גדולים, שממלאים את החלל באור. על רצפת פרקט כהה הונחה ספת מרבץ ירוקה ("אדרה"), ושולחן ביליארד.
וכך הפך הבית את פניו לכבוד הצילומים, עם הרבה ורוד, כתום, חרדל ועור פרה, בידי המעצבים עדי חובה ודולה אדיר:
>> אחוזה שנראית כמו כפר תאילנדי
>> וביתן של שתי אחיות בגיל הפנסיה, שחזרו לגור בנחלה משותפת
