מגדלים באוויר, תקציב על הקרקע: דירה במגדל NAM בפארק צמרת
המגדל יוקרתי והדיירים חובבי עיצוב, אך התקציב מוגבל יחסית: 300 אלף שקלים לתכנון וריהוט דירה שקיבלו כמעטפת ריקה. מה עושים? הולכים עד הסוף עם האהבה לחומרים חשופים (וחוסכים בעלויות גבס, למשל) וקונים בחנויות עודפים, חיקויים ואאוטלטים. הנה התוצאה
מה שלרבים נראה כמו בית קר הוא בשביל אחרים בית החלומות שלהם. לפני חמישה חודשים עברו זוג עם תינוקת לדירתם החדשה במגדל NAM בפארק צמרת, בצפון תל אביב. הדירה – 90 מ"ר הפרושים על שתי קומות – נקנתה כ"מעטפת" ריקה, כמו הרבה דירות חדשות שבתכנונן משתלב אדריכל או מעצב פנים, כדי להתאים אותן לצרכי הדיירים ולטעמם. אהבתם של בני הזוג לעיצוב, יחד עם אילוצי תקציב, הולידו פתרונות יצירתיים מצד המתכננים, גרסטנר אדריכלים. בסופו של דבר הסתכם תכנון ועיצוב הבית ב-300,000 שקלים, תקציב של שדרוג דירת קבלן ממוצעת.
עוד על עיצוב אישי של דירות בפרויקטים חדשים:
>> המדריך לרוכשים: איך לנהל את התהליך וממה כדאי להימנע?
>> דירת קבלן בנתניה שודרגה בעבודות גבס ותכנון תאורה יצירתי
בקומת הכניסה מוקמו החללים הציבוריים – סלון, מטבח ושירותי אורחים. הקיר המרכזי בחלל, שמתנשא לגובה שתי הקומות, חופה בלוחות בטון עם סיבי זכוכית ("רוטנברג"). גודל הלוחות 120 על 240 סנטימטרים, והם מחוברים לקיר בעזרת ברגים חשופים. בעלי הבית אוהבים את המראה, אך בחרו בהם גם בגלל שיקולים תקציביים: "הלוחות נחשבים למוצר זול יחסית, מקביל במחירו למחיר עבודת גבס למ''ר. העובדה שאין צורך בעבודות גמר כמו שפכטל וצבע הפכה את הקיר הזה לאלמנט הכי זול בדירה", מסביר האדריכל דין גרסטנר. לרוחב כל הקיר נמתח מזנון נמוך ולבן, שנקנה ב"איקאה" ועליו הונחה פלטת ברזל חתוכה. על המזנון הוצבו מערכות המדיה.
האלמנט הבולט ביותר בחלל, שמלווה את קיר לוחות הבטון לגובה, הוא גרם מדרגות ברזל לולייניות "מרחפות". הצורה נבחרה הודות למקום המועט יחסית שהיא תופסת. המדרגות עצמן מינימליסטיות, אך את הנוכחות והבולטות יוצר המעקה שנבחר להן – יריעת ברזל אחת, שמתעגלת עם המדרגות. "התלבטנו לגבי המעקה", אומרת אדריכלית ליהי גרסטנר. "היו מספר אפשרויות. בדירה אחרת שעיצבנו במגדל בחרנו במעקה שעשוי ממוטות, אבל כאן רצינו ליצור מחיצה של ממש, שתסתיר את חדר השינה שבקומת הגלריה".
יריעת הברזל המתעגלת מלמטה עד למעלה עוצבה בהשראת הסרט שבו משתמשות מתעמלות אמנותיות, ומכניסה היבט פיסולי לחלל. הברזל נותר כפי שהוא, ללא צבע. "צביעה היתה מייקרת את האלמנט, ומעבר לכך, באופן הזה החומר משתנה וחי והצבעים מתחלפים", אומרת גרסטנר.
האם זה לא קר מדי לדירת מגורים?
ליהי: "ברזל יכול להיות חם. בעינינו הוא חומר חי בדיוק כמו עץ, אם הוא מופיע בצורתו המקורית. חשבנו לתת 'צעקה' של צבע ולצבוע אותו באדום, כתום או לבן. לבסוף הוחלט שבאופן הזה הוא חם יותר. בדירה יש רגעים חמים ורגעים קרים. חדר הילדים והמעקה הם חמים בעיני".
דין: "המעקה הוא האלמנט הכי חזק בדירה. ממנו יצא הרעיון של שימוש בחומרים חשופים, כפי שהם, בלי גימור. הוא נועד להיות לא מושלם וממנו נבעו הבחירה בבטון ללא ציפוי של חומרי גמר, וההחלטה להשאיר את העמודים והקורות בדירה חשופים".
בסלון בולטות קורות פלדה כהות שמדגישות את גובה התקרה. גם כאן יש היבט תקציבי לבחירה: "אם היינו מכסים את התקרה בגבס היינו פוגעים בגובה החלל ומייקרים עלויות", מסבירים האדריכלים.
הריהוט מינימליסטי: מול קיר הבטון הוצבה ספה אפורה (''טולמנ'ס אאוטלט'') ושולחן עץ ש"מצטט" שולחן בעיצוב הזוג אימס ("אייטמס"). השטיח נקנה ב"איקאה". המטבח הוזמן אצל נגר, ועשוי עץ צבוע בקווים נקיים. כסאות בר ("איקאה") הוצבו לצד ''אי'' עם משטח קוריאן.
שלוש עבודות אמנות נבחרו בקפידה: מעל הספה נתלתה יצירה של אורית חביב ובמטבח שתי יצירות של נעמה הרפז, שהאדריכלים קנו במכירה בבית בנימיני, למען ספריית גן לוינסקי. "אנחנו מקפידים לקנות את עבודות האמנות במכירות שהכנסותיהן מוקדשות לתרומות", מדגישים האדריכלים.
הקומה כולה רוצפה באריחי גרניט פורצלן לבנים בגודל מטר על מטר. לשירותי האורחים נבחרו פריטים שנקנו ב"אלוני עודפים". מול קיר שחופה במראה מהתקרה עד הרצפה, הוצב כיור "פרי סטנדינג". ברז אמבטיה שנמצא במחסני העודפים מצא חן בעיני האדריכלים ושולב, מחוץ להקשרו הטבעי, עם הכיור.
בקומה העליונה שלושה חדרי שינה וחדר רחצה. הרצפה חופתה בפרקט צבוע לבן, שהונח בדוגמה הקלאסית של אדרת דג. פסי תאורה של המותג "ויה ביזונו" שובצו בקירות ("אקסקלוסיב"). הרהיטים בחדר התינוקת, כמו המיטה והשטיח בחדר ההורים, נקנו ב"איקאה". מול המיטה הוצב חיקוי של כיסא היהלום שעיצב הארי ברטויה ב-1952 ("אייטמס"). את החלונות הגדולים מכסים וילונות לבנים, ולחדר התינוקת נבחרו וילונות אדומים ("קלאסיקיר"). החדר כולו עוצב באדום ולבן, בשל העדפת ההורים לאדום על פני הוורוד.
הקירות והרצפה של חדר הרחצה בקומה העליונה חופו בשיש "טאסוס" לבן. כדי להוזיל את מחירו הוא הוזמן בחיתוך פסיפס, שהוריד את עלותו מ-1,500 ל-200 שקלים למ"ר. מראה מקיר לקיר שולבה בנישה שנבנתה לארון הרחצה הלבן. ברז קיר ("אלוני עודפים") וכיור מקוריאן משלימים את עיצוב החדר.
>> לאתר של גרסטנר אדריכלים.
עוד בתים שעוצבו עם חומרים חשופים בערוץ האדריכלות:
>> וילה מרשימה מבטון חשוף, בתכנון פיצו קדם
>> עובד גם בדירה צנועה: בטון חשוף בביתו של ארז אלה
