השיכון הפך לווילה: בית בנוף ים
שיכון רכבת ישן בשכונת נוף ים שמצפון להרצליה פיתוח עבר מהפך: הילד שגדל בו הקים משפחה, חזר אליו ובחלוף השנים החליט לשפצו כליל. ההורים נהנים מסוויטה גדולה בקומה שנוספה, בחצר נבנתה בריכה ופנים הבית הואר ורוכך בסקלת צבעים של לבן, תכלת ועץ טבעי
שכונת נוף ים היתה במשך שנים האחות הקטנה והענייה של הרצליה פיתוח: היא הוקמה על מה שהיתה פעם "מעברת נוף ים", ונוסף לבתים קטנים וצנועים נבנו בה בשנות ה-50 של המאה הקודמת שיכוני רכבת ארוכים, בני שתי קומות. בחלוף השנים, בזכות המיקום המרכזי והקרבה לחוף סידני עלי היפהפה, היא שינתה את פניה. הבתים הישנים הקטנים נהרסו בזה אחר זה לטובת וילות גדולות ומפוארות. לאט אבל בטוח הפכה נוף ים להרצליה פיתוח ב'.
שיכוני הרכבת והמרכז המסחרי הישן נשארו בה כעדות לגלגולה הקודם, ובאחד מהם גדל בעליו של הבית הזה. לימים ירש אותו ועבר לגור בו עם המשפחה שהקים. כשהיו הורים לשלושה ילדים גדולים (היום בני 10-15), החליטו בני הזוג להוסיף למבנה הקיים קומה נוספת. הם פנו לאדריכל שגיא מורשטיין וביקשו ממנו לטפל בהיתר ובתוספת הקומה העליונה. מורשטיין גייס לפרוייקט את INNER ARC, משרד צעיר לעיצוב פנים והנדסת אדריכלות, שהקימו שהם פראג ומור לנדנברג, שתיהן בוגרות שנקר. במהלך התכנון הבינו בני הבית שאי אפשר להימנע מתכנון כולל של הבית, והוא עבר מהפך – מבפנים ומבחוץ, כולל החזיתות, הגינה והחצר האחורית, שבה אף נבנתה בריכה.
שטחו של הבית המקורי היה 120 מ"ר, שחולקו באופן שווה בין שתי קומותיו. בתהליך השיפוץ הוגדלה כל קומה ב-15 מ"ר, והקומה שנוספה משתרעת גם היא על פני 75 מ"ר – 225 מ"ר בסך הכל, עם חצר בשטח 200 מ"ר.
קומת הקרקע הוקדשה לחללים המשותפים של הסלון, המטבח ופינת האוכל. הממ"ד שנוסף לה משמש כחדר שירות. בקומה הראשונה תוכננו חדרי הילדים ובקומה העליונה מוקמה סוויטת ההורים. תוך כדי התכנון התבשרו המעצבות על הריון נוסף של בעלי הבית, ומספר חדרי הילדים גדל משלושה לארבעה. אתגרים נוספים אתן התמודדו השתיים היו הפרופורציות המלבניות של המבנה וריבוי קורות ועמודים בתוך הבית.
לעיצוב הפנים נבחרה פלטת גוונים שולטת של לבן, עץ ונגיעות תכלת. הבית רוצף בפרקט עץ אלון ברחבים משתנים (''מודי''). במטבח ובחדרי הרחצה הוחלף הפרקט באריחי בטון מאויירים, בדוגמה שמשתנה מחדר לחדר. הקירות, פריטי הנגרות ופרופילי האלומיניום של החלונות נצבעו לבן.
קומת הכניסה תוכננה כחלל פתוח, ללא קירות פנימיים. האזורים השונים הוגדרו באמצעות הריצוף ופריטי הריהוט. משמאל לדלת הכניסה בולט חלון גדול שצופה לבריכה. תחתיו מוקם ספסל עץ שבמגירותיו מאוחסנים צעצועים ונעליים, ומולו מוקמה פינת הישיבה – ספת מרבץ בצורת האות ר', שנעשתה בהזמנה מיוחדת. הספה בנויה מיחידות עמוקות במיוחד (מטר) ונמוכות (40 סנטימטרים), שרופדו בגוונים שונים. אחת היחידות פינתית ואחרת משמשת כהדום. צלע אחת של הספה פונה לחלון והשנייה לעמוד תומך שעובה, ועליו נתלה מסך הטלוויזיה. מצדו האחר של העמוד, לצד דלת הכניסה, הוצב ארון גבוה.
מימין לדלת הכניסה מוקמה פינת האוכל – שולחן עץ שמצדו האחד ספסל ומצדו האחר כסאות לבנים. מעל השולחן נתלה מקבץ נורות תלויות על כבלים צבעוניים ("קמחי תאורה").
עמוד תומך שני משמש כמסגרת שתוחמת את המטבח וחוצצת בינו ובין פינת האוכל. בתוך המסגרת שנוצרה שיבצו המעצבות "אי" ישיבה מחופה עץ אלון, עם כסאות בר שמפנים גב אל הסלון. ארונות המטבח משלבים בין סגנון מודרני – דלתות חלקות בארונות התחתונים, לבין סגנון כפרי יותר – דלתות עם מסגרת בארונות העליונים. משטח העבודה עשוי שיש לבן, ומתחת לארונות העליונים נתלה מדף עץ אלון, כמו העץ שבו חופה ה"אי". את הממתק מספק תנור תכלת של "לה קוצ'ינה", שצבעו נבחר בהתאם לגוון התכלת שבאריחי הרצפה. הממ"ד שנבנה סמוך למטבח מתפקד ביומיום כחדר שירות.
מול המטבח שירותי אורחים אריחי בטון מאויירים שמוסיפים לחלל אופי, שני מדפי עץ אלון בעיצוב מינימליסטי, כיור לבן מונח ומראה מקיר לקיר. גרם המדרגות החדש חופה עץ אלון, בחלקו מלווה במעקה עשוי ברזל לבן ובחלקו בזכוכית שקופה.
בקומה הראשונה מוקמו ארבעת חדרי הילדים וחדר רחצה אחד. האלמנטים בכל החדרים דומים: משטח עבודה "מרחף" צבוע לבן, מעליו מדפים עם קופסאות אחסון, לוח שעם על הקיר ויחידת מגירות ניידות. בכל חדר גוף תאורה צמוד לתקרה ושניים על הקיר.
חדר הרחצה של הילדים רוצף באריחי בטון מאויירים בגוון תכלת. ארון הרחצה נצבע בלבן, ומשטח השיש שמעליו יורד כרגל ומפריד בין המקלחון לבין הארון, כדי למנוע מהרטיבות לחדור אליו. על המשטח הונחו שני כיורים, לנוחיות ארבעת הילדים.
בקומת הגג שנוספה למבנה מוקמה סוויטת ההורים. מול גרם המדרגות פינת עבודה עם שני כסאות (ראו תוכנית למטה). באמצע החלל, מתחת לקו הרכס של שיפוע הגג, הוצבה המיטה. שני חלונות סימטריים תוכננו משני צידיה, ושני הארונות בחלל הגדול – שלו ושלה – סימטריים גם הם (כל פריטי הנגרות: ''ג'ורדן נגריה''). מול המיטה, מתחת למסך הטלוויזיה, נבנתה שידה ארוכה משני מדפי עץ אלון שביניהם מגירה לבנה. בקצה החדר, שבו הגג משתפל, הוצב ארון נמוך תואם, שעליו מונחים ספרי קריאה. אור טבעי חודר דרך חלונות סקיי-לייט ששובצו בגג.
ההורים נהנים מחדר רחצה מפנק. בתוך מקלחון מרווח נבנה ספסל, שחופה, כמו כל החדר, באריחים בגוון תכלת. מוטיב מדפי האלון חוזר גם כאן. אוויר ואור טבעי נכנסים לחלל באמצעות חלון סקיי-לייט נוסף.
את הגינה והחצר האחורית תיכנן אדריכל הנוף אודי בנימיני. הוא חילק את הגן לשלושה חלקים: החלק העיקרי, סביב הבריכה, רוצף באבן ובהמשכו רחבת דק מוצלת, עם פינת ישיבה, עמדת מטבח, ברביקיו ומקלחת חיצונית. חלק אחר מלווה את הנכנסים מהרחוב לכיוון הכניסה לבית, ובו נשתלו ערוגות. פרגולה מסיבית מעץ מצלה על הכניסה. בחלק הצפוני של הגן ערוגות שנתחמו באדני רכבת ופינת ישיבה נוספת, סובבת אבן ריחיים מגרניט, שהיתה ברשות בני הבית.
עוד מהפכים בערוץ האדריכלות:
>> מועדון בינגו ישן באזור תעשייה הוסב ללופט עבודה ומגורים
>> דירה מתפוררת בלב ההיסטורי של תל אביב הוסבה לדירה משפחתית שמנצלת גם את גובה החלל
