קוויו המעוגלים של הבית הזה מושכים את העין מרחוק: כזה מבנה לא רואים בכל יום. למרות התעוזה בתכנון, הוא אינו ביתם של חובבי ארכיטקטורה מושבעים, גם לא של מי שאין להם מגבלות תקציב. הוא נמצא במושב ארבל שבגליל התחתון, על נחלה חקלאית שמשקיפה על הנוף - ביתם של זוג חקלאים שמגדלים זיתים ושקדים ומבצעים עבודות ריסוס במטעים בסביבה. התקציב שבו הוא נבנה צנוע יחסית ואופייני לבנייה סטנדרטית, מסוג "בנה ביתך" – 4,500 שקלים למ"ר (את המחיר ניתן לייחס גם לעובדה שמדובר בצפון הארץ, שם המחירים זולים בכ-15%).

גם הסיפור שהוביל לבניית הבית אינו שגרתי: בעליו, שלמה ועינת סונדק, הורים לשלושה, עזבו את הנחלה הוותיקה לטובת בית חדש שבנו בהרחבה של המושב, אך לא חלפה שנה והם ביקשו לחזור אליה: שכונת הווילות החדשה היתה להם צפופה מדי, והם התגעגעו למגע עם הטבע. מאדריכל אורי כהן - שמשרדו עבר רק באחרונה מארבל לתל אביב, ביקשו לתכנן בית זהה כמעט לזה שבנו בהרחבה, שממנו היו מרוצים מאוד.

אבל כהן התבונן במבנים החקלאיים שבנחלה – דיר, אסם, סככות טרקטורים ומאגרי מים מעוגלים – וחשב שלבית חדש שם מתאים מראה תעשייתי יותר. הוא הציג מודלים רעיוניים שונים לבעלי הבית, והם השתכנעו לוותר על הרעיון לשכפל את הבית שבנו בהרחבה.

המאפיין הבולט ביותר בתוכנית שהתקבלה לבסוף, שעמדה בסימן שאלה ממש עד לרגע היציקה בשטח, הם שני חצאי עיגול משני צדיו של הבית, מזרח ומערב. הרעיון נולד מבקשה של בני הבית, למעין ספסל שיקיף חלקים מהבית, וגגון מעל, שיטיל צל ויהווה מעין חיץ בין החוץ לפנים. במשרדו של כהן חיפשו פתרון יצירתי לבקשה. הם "עיגלו פינות", חיברו את הספסל והגגון לכדי תנועה אדריכלית אחת – משטח אחד שמתחיל ברצפה ומתעגל אל הגג – וכך נוצרו חצאי העיגולים בצורת האות האנגלית U.

הרבה קבלנים ברחו מהאתגר ההנדסי. קונסטרוקטור: אלכס רוזנפלד. פיקוח: שחר בוטקין. קבלן: חאלד אבו ראס (צילום: דוד עדיקא)
הרבה קבלנים ברחו מהאתגר ההנדסי. קונסטרוקטור: אלכס רוזנפלד. פיקוח: שחר בוטקין. קבלן: חאלד אבו ראס (צילום: דוד עדיקא)

בתחילה היה נדמה כי מדובר באתגר הנדסי מורכב מדי: "הרבה קבלנים ברחו, היו שנתנו מחירים בשמיים, עד שהגיע חאלד אבו ראס שטען שמדובר בהליך פשוט, נתן מחיר הוגן וביצע את עבודת היציקה בקלות", מספר כהן. הוא אף רצה ללכת עם הקווים צעד אחד קדימה: "היצגנו בפניהם מודל של חלונות אופקיים ארוכים. בעלי הבית אמרו בתגובה שהם אנשים רגילים, שרוצים בית רגיל עם חלונות רגילים".

על המגרש השטוח, הצופה להר ארבל, נבנה בית בן 180 מ"ר, שמחולק לשלושה אגפים (ראו תוכנית למעלה). מול דלת הכניסה הרחבה נמצא מרכז הבית, בו מוקמה פינת משחק לילדים, שממנה יוצאים לג'קוזי בחצר האחורית. מימין אגף חדרי השינה ומשמאל החללים המשותפים – מטבח, פינת אוכל וסלון.

קיר יצוק ברוחב מטר ועשרים נמתח משמאל לדלת הכניסה ולאורך מרכז הבית. בתוכו נבנו שירותים, מזווה ונישות אחסון. הקיר הזה מהווה בסיס להנחת שש קורות בטון, שחוצות את המבנה. הפרשי גבהים בין חלקי הבית גרמו לכך שבאזור הציבורי של הבית – המטבח והסלון, בהם ביקש האדריכל ליצור תקרה גבוה – תלויות הקורות מהתקרה כלפי מטה. באזור חדרי השינה נשען עליהן הגג. התכנון המקורי ביקש להשאיר את הקורות עם הבטון חשוף, וכך גם את חזית הבית ואת קיר האחסון הפנימי. ברגע האחרון התחרטה בעלת הבית ובחרה לטייח את הבטון. החזית והקיר טויחו בלבן, הקורות טויחו בצבע בטון.

שש קורות בטון חוצות את הבית (צילום: דוד עדיקא)
שש קורות בטון חוצות את הבית (צילום: דוד עדיקא)

אחד מחצאי העיגול הוא קיר פנימי בסלון, בחירה שהשפיעה על עיצוב הפנים: על ספסל יצוק הונחו כריות שמתעגלות כלפי מעלה עם הקיר. בחזית המעוגלת הנגדית, בחדרה של הילדה, מוקמה המיטה בתוך מעין קונכייה שיצר העיגול. בעיני כהן, העיגולים הוציאו מבעלי הבית את צדם היצירתי: "כשיוצרים לאנשים מצב שהם לא רגילים אליו, הם מתחילים לחשוב איך להשתמש בחלל באופן הרפתקני". גם המקלחונים חופו באריחים שנחתכו למידות המיוחדות בשטח, ויוצרים רצף עם אריחי הגרניט-פורצלן שעל הרצפה.

כלי הרכב החקלאיים הגדולים של בעלי הנחלה חייבו לתכנן חניה גדולה ומרווחת. הוחלט ל"משוך" את גג הבית כך שיקרה את החניה. העובדה שהיא תוכננה כהמשך ישיר של הבית, הפכה אותה גם למקום מועדף לארוחות בוקר. עמוד אדום בצורת V מחזיק את הגגון ומהווה אלמנט קישוטי.

בחזית הצפונית של הבית נבנה קיר מסך, שחושף את הסלון והמטבח. "בבית שנבנה בתקציב סטנדרטי ההחלטה לבנות קיר שכולו זכוכית מפחידה את הלקוחות, הן מבחינה תקציבית, הן מבחינה פרקטית והן בשל החשש מאובדן פרטיות. לכן רואים בארץ המון בתים שאין להם קשר עם החוץ. קיר המסך נועד להצהיר שחדר המגורים לא נגמר במקום בו נגמרת המעטפת, שהגינה היא חלק מהבית, ורק במקרה מפרידה בין שניהם זכוכית".

כדי לעמוד במסגרת התקציב נדרש איפוק רב בבחירת חומרי הגמר. הוחלט על סקלת גוונים כהה ונקייה - אפור כהה בעיקר – עם נגיעות של אדום ושחור. פנים הבית רוצף באריחי גרניט-פורצלן אפורים כהים בגודל 60X60 ס"מ. האלומיניום גם הוא בגוון אפור. הנגרות בבית, בקווים מודרניים, נצבעה בלבן שבור בצביעת שלייף לאק. במטבח שולבו מדפים בצבע אדום, ויחידה פתוחה שתלויה מהתקרה ונדמית כמרחפת. בסלון ספה אדומה ומולה הספסל הבנוי שעליו כריות אפורות. במקומות מעטים, דוגמת פינת האוכל, נבחר עץ בגוון טבעי.

הבית הושלם ממש באחרונה (צילום: דוד עדיקא)
הבית הושלם ממש באחרונה (צילום: דוד עדיקא)

>> לאתר של אדריכל אורי כהן

עוד בתים בערוץ האדריכלות:

>> דירת זוג מעצבים צעירים בפלורנטין, שאספו פריטים מהרחוב ושיפצו אותם בעצמם

לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: אביעד בר נס)
לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: אביעד בר נס)

>> ואיך נראה חדר עבודה מזכוכית בסביון?

לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: איתי סיקולסקי)
לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: איתי סיקולסקי)