הדירה הזו שוכנת במתחם יוקרה סגור, על חוף ימה של צפון תל אביב. הבניין כבר מיושן למדי למראה, וכך גם חללי הדירות המקוריות, אבל השיפוץ שעשה כאן האדריכל מוטי שיוביץ הוליד דירה מעודכנת מאוד, בקווים נקיים וארוכים ובסגנון שונה לחלוטין מהמעטפת.
נקודת החיבור בין שתי הדירות המקוריות היתה קיר משותף לשני חדרי שירותים. דירה אחת הפכה לאגף חדרי השינה והעבודה, והשנייה לאזור המשפחתי המשותף, שבו סלון, מטבח, פינת אוכל, טלוויזיה ומוסיקה (ראו תוכנית למטה). במקום החיבור יצר שיוביץ מסדרון גיאומטרי, שלאורכו רוכזו פונקציות השירות – מזווה, ארונות חשמל ותקשורת ושירותי אורחים.
אגף העבודה הוצמד ליחידת ההורים, כדי להפריד בין החיים המשפחתיים והמקצועיים. חדר העבודה, המשמש את שני בני הזוג, הופרד מחדר השינה באמצעות דלת זכוכית, שיוצרת זרימה ותחושת מרחב, אולם מאפשרת חיץ שתורם לפרטיות, במידת הצורך.
בחדרי הרחצה השתמש האדריכל בטדלק אפור כהה. מקור הטדלק במרוקו, בה מקובל להשתמש בו לחיפוי חדרים רטובים. הטדלק השקוף קולט וסופח אור, שתורם לשינוי מתמיד של האווירה בחלל. תאורה שקועה בחריץ צידי מאירה את המקלחון, ולשם הסימטריה נעשה גם חריץ ללא אור (עיצוב תאורה: גיורא רוטמן).
גם בחדר השינה הכתיב אילוץ את המראה: בגלל העתקת השירותים ממקומם המקורי הוגבה מפלס החדר, כדי לאפשר זרימה נאותה בצינורות. על הבמה מיקם שיוביץ את המיטה. כך, כמו במקומות אחרים בדירה, השתלבו הפתרונות שנמצאו לאילוצים בקו הגיאומטרי שלה ובסגנונה.
>> לאתר של אדריכל מוטי שיוביץ
>> לאתר של הצלם עמית גרון>> סטיילינג לצילומים: נורית קריב
