אל המנוחה והנחלה: בית סוכנות הפך לווילה עכשווית
בראשית היה בית סוכנות קטן, על נחלה של זוג חקלאים צעיר במושב בצפון הארץ. בשנות ה-80 הוצמד אליו בית נוסף, שונה לגמרי ובמפלס אחר, כשדלת מחברת ביניהם. עכשיו הפכו שני הבתים לווילה בהירה ומעודכנת, שעקבות העבר אינם ניכרים בה
זהו גלגולו המוכר של בית טיפוסי במושב: תחילתו בנחלה חקלאית, שעליה בית סוכנות צנוע. המשכו בתוספת שנועדה להגדילו לרווחת יושביו, וסופו בשיפוץ מוקפד שמוליד וילה נאה ועדכנית.
גם במקרה הזה, זוג חקלאים במושב בצפון הארץ בנו בשנות השמונים בית בצמוד לבית הסוכנות הישן שבו גרו, על נחלה ששטחה שלושה דונמים. 30 שנים מאוחר יותר הם החליטו שהגיע הזמן לשפץ. הם ביקשו לתכנן מחדש את המרחב המשותף בבית, משום שהמשפחה גדלה וחללי המטבח והסלון לא תאמו עוד את צרכיה. מאותה סיבה הם ביקשו להשמיש את עליית הגג ולהפוך אותה לחדר משחקים לנכדים. את בית הסוכנות הוותיק הם החליטו להפוך ליחידת אירוח נפרדת.
הבית משנות ה-80 (שלושה חדרים בשטח של 100 מ"ר) חלק קיר משותף עם בית הסוכנות. הוא מוקם בקדמת המגרש, סמוך מאוד לרחוב. חלקו האחורי פנה למורד המגרש, לעבר שדות המשק החקלאי. מדרון המגרש יצר פער של 55 ס"מ בין שני הבתים. מאחר שתיפקדו כיחידה אחת, נעשה המעבר ביניהם באמצעות דלת פנימית שנפערה בקיר המשותף, וגרם מדרגות קטן (בתמונה מימין).
דרך החיים של בני הזוג - חקלאים פעילים המעבדים את שדות המשק שמאחורי הבית - עמדה בבסיס התוכנית החדשה. "גיליתי שאיש לא משתמש בכניסה הראשית לבית. כולם נכנסים מכיוון המשק, מהכניסה האחורית, שתיפקדה כסוג של חדר שירות, עם מכונת כביסה ומקרר נוסף", אומרת אדריכלית עינב עצמון, שהופקדה על השיפוץ.
לכן היא החליטה להפוך את הכניסה האחורית לראשית. את בעיית המפלסים השונים של הבתים פתרה באמצעות מרפסת מקורה שמחברת ביניהם, ושאליה מובילות מדרגות עץ. מה שהיה חדר השירות הפך למעין מבואה מזמינה, שכוללת ארונות מעילים, נעליים ושירותי אורחים, חבויים מאחורי קיר.
עצמון גם בדקה את השימוש בחללי הבית במשך היום: הוא מתעורר לחיים בחמש בבוקר, ובהמשכו מגיעים אליו בני המשפחה לארוחות ולמנוחה. בתכנון המקורי מוקמו חדרי השינה, בהם לא נמצא איש במשך היום, בחלקו הצפוני של המגרש, ואילו המטבח והסלון, הפעילים גם במהלך היום, מוקמו בדרומו. עצמון החליטה "להפוך" את הבית: "מיקומם של החדרים בבית שונה לפי כיווני האוויר", היא אומרת.
גודל החלונות בבית הישן היה אופייני לתקופה שבה נבנה: מטר רוחב על 90 ס"מ גובה, ללא קשר לנוף, לאור ולכיווני האוויר. בבית החדש נפערו פתחים גדולים שמאפשרים מבטים ארוכים החוצה, אל נוף שדות העמק, המשאב העיקרי של הבית.
עצמון ביקשה ליצור רצף של חללים מרווחים שמקושרים ביניהם בדלתות, ללא מסדרונות. כך, למשל, דלת באחד מקירותיו של הסלון מובילה אל חדר השינה (שהיה פעם המטבח).
התוצאה הסופית היא וילה עכשווית ומרווחת, שעקבות ההיסטוריה הבנויה והמורכבת שלה אינם ניכרים בה.
>> לאתר של אדריכלית עינב עצמון
עוד שיפוצים מעוררי השראה:
>> בית ברמת השרון החליף צבעים ועבר מהפך סגנוני
>> פנטהאוז ששופץ עם מחשבה קדימה ואופציה לחלוקה ל-3 דירות
