רכבת הרים שאינה רכבת. גשר שלא מגשר בין דבר. פסל שהוא בעצם פריט הנדסי. וכותרת עמומה שאינה מסבירה הרבה. אלה רק חלק מהתכונות, או היעדר התכונות, של "נמר וצב – ההר הקסום", אטרקציה עיצובית-אדריכלית שנפתחה בשבוע שעבר בפארק היינריך הילדברנד (Heinrich Hildebrand Park) בעיר דואיסבורג בגרמניה.
הלולאות והקימורים הדינאמיים של הקונסטרוקציה משווים למבנה המאסיבי קלילות נעימה לעין. ממרחק אפשר לחשוב שמדובר במסילה של רכבת הרים שובבה, אבל על המסילה הזו לא נוסעות רכבות. צועדים בה בני אדם. מקרוב עוד אפשר לחשוב שמדובר בגרם מדרגות עצום, אבל בפועל אלה מדרגות שמובילות לשום מקום. הן מסתבכות ומתעקלות אל תוך עצמן ומציעות אפשרות אלטרנטיבית לבלות בחיק הטבע הגרמני.
פרט אחד בחוויה עלול לתסכל מטפסים נלהבים: כשמגיעים אל תחתית הלולאה האנכית מגלים שאי אפשר לטפס עליה, משום שהיא סגורה בשער. אבל שאר הפרטים מסעירים בהחלט - המבנה תופס שטח של 44X37 מטרים ומתנוסס לגובה 21 מטרים, על גבעה שנמצאת בעצמה בגובה 23 מטר מעל פני הים וחולשת על נוף פתוח. המבנה נבנה בתוך שמונה שבועות אינטנסיביים, הוא עשוי פלדה ועלותו נאמדת ב-1.7 מיליון יורו (כ-8.6 מיליון שקלים).
את הפרויקט עיצבו והינדסו פסלת ופסל מהמבורג, הייקה מוטר ואולריך גנט, שחיים ופועלים יחד זה שמונה שנים. בני הזוג יוצרים בעיקר פסלי חוצות במרחב הציבורי, שכולם נבנים במיוחד למקום שבו יוצבו (site-specific). כך הוא גם "נמר וצב – הר הקסמים", שעתיד להישאר כאן כמה שנים. כותרת הפסל, מסבירים היוצרים, מתייחסת למהירויות של שני בעלי החיים. רכבת ההרים רומזת לנמר, בשעה שהצפייה בנוף מתייחסת לצב. את המשך הכותרת – "ההר הקסום" – אין צורך לפרש.
