סדרת חינוך (2): בית הספר למדעים ברחובות

כשמבקרים בבית ספר לא תמיד ברור מהו המרכז הפיזי שלו: החצר, חדר המנהל, או שמא המסדרון? בתיכון החדש למדעים ברחובות, בתכנון האדריכל משה עצמון, ששלב ראשון שלו ייפתח ב-1 לספטמבר, בחרו להציב במרכז הפרויקט את הספרייה.

בית הספר למדעים, שעלותו הכללית המשוערת היא כ-38 מיליון שקלים, ייבנה בכמה שלבים, כשהראשון ייחנך בעוד כמה ימים ויכלול 12 מתוך 36 הכיתות המתוכננות. לבד מכיתות מעבדה רבות יכלול הפרויקט גם אודיטוריום עם 250 מושבים. תאריך סיום הפרויקט המשוער הוא 2013.

בית הספר מתוכנן כקמפוס של מבנים, שלכל אחד מהם ייעוד משלו: אגף לכל שכבה, כולל חצר פרטית (חוץ מהחצר הבית ספרית הגדולה), אגף מעבדות (שמכיל 16 מעבדות מחשבים, טכנולוגיה ומדע), אגף מנהלה, אודיטוריום ואגף לספרייה. החצר הפנימית המשותפת קושרת בין כולם ויוצרת מבנה אחד שלם.

משה עצמון תיכנן כמה בתי ספר בישראל וב-1990 זכה בפרס רכטר על תוכנית האב לקמפוס אוניברסיטת תל אביב. לדבריו, הרעיון להעמיד ספרייה שקופה בלב בית הספר הוא ייחודי בארץ: "זוהי ספרייה עגולה שקירותיה עשויים זכוכית, כך שמכל מקום אפשר להסתכל אל תוך חלל הספרייה – מאולם המבואה ומכל פתח של כיתה". העבודות על הספרייה טרם הושלמו והיא תיחנך בעוד מספר חודשים.

בדומה למוסדות חינוך אחרים המתוכננים כך שינוצלו באופן מרבי, במשך רוב שעות היום, גם בית ספר זה מתוכנן כך שישרת את סביבתו הקרובה לאחר שעות הלימודים. על פי תוכניתו של עצמון, בשעות שלאחר הלימודים יהפכו הספרייה, האודיטוריום ומגרשי הספורט לציבוריים, לטובת תושבי הסביבה. כדי שזה יקרה, תוכנן הבניין כך שיוכל לתפקד בשני חלקי היום מבלי לבנות תשתיות כפולות. למשל, בחדרי השירותים יש שתי דלתות: האחת פונה לאגף הכיתות והשנייה לאגף הציבורי; בשעות אחר הצהריים תינעל הדלת שפונה לכיתות.

עצמון מספר שעבודת התכנון נעשתה במשותף עם מחלקת החינוך בעיריית רחובות ומנהלת בית הספר. לדבריו, "אדריכלות היא לא יצירה של אדם אחד אלא של צוות, לכן היא לא דומה לאף תהליך יצירה אחר באמנות. אם תצליח לקרוא בניין, הרי שאז תצליח לקרוא את החברה. מול הבנייה המטורפת והראוותנית שניתן למצוא בשנים האחרונות במדינות המפרץ, אפשר להיזכר באדריכלות הפשוטה, הנקייה והפונקציונלית של המאה העשרים, ששיקפה חברה שיתופית.

"בבית הספר למדעים אפשר למצוא דווקא את אותם ערכים שהיו נפוצים במאה העשרים. הוא משקף חברה שרוצה לתת לילדיה את החינוך הטוב ביותר, את התנאים הטובים ביותר ואת האפשרות ליצור קשרים בין תלמידים גם מחוץ לשעות הלימוד. הכוונה היא לא רק להשקיע בשולחן ובכיסא שבכיתה: כמו שבאוניברסיטה משקיעים הרבה מאוד בפיתוח הקמפוס – כי הוכח ששם מתפתחים רעיונות לא פחות חשובים מאלה שבחדרי ההרצאות – כך הרעיון מחלחל גם לבית הספר".

לפרק הראשון בסדרה:

>> ירוק בעיניים וחללים גדולים ב"מורשת נריה" בגבעת שמואל