שני בתי ספר יוצאי דופן העניקו לדיאבדו פרנסיס קרה את פרס מרקוס לארכיטקטורה, שניתן לו לאחרונה. הפרס, בסך 50 אלף דולר, ניתן לו בזכות בתי הספר שהוא הקים בכפר הולדתו בבורקינה פאסו שבאפריקה, אחת המדינות הנחשלות בעולם.

קרה (46) הוא בנו הבכור של ראש השבט בכפר גנדו. הוא קיבל מלגת לימודים בבית הספר לארכיטקטורה בטכניון בברלין (שאליו חזר בחלוף השנים כמרצה), וכבר ב-1988, עוד בטרם סיים את לימודיו, הקים את קרן "בריקס" שבאמצעותה אסף תרומות כדי לבנות בית ספר יסודי חדש בכפר הולדתו.

הוא לא חיכה הרבה. שנה לאחר מכן הוא כבר הקים את בית הספר היסודי, שעיצובו מבוסס על תנאי האקלים המקומיים ועל רצון להשתמש במשאבים מקומיים בלבד. בבית הספר נבנו שלוש כיתות, וחלל נוסף ששימש ללימודים ולמשחקים. כל המעורבים בניהול הפרויקט היו בני המקום, והכישורים שהם רכשו בפרויקט שימשו אותם ואת כפר מגוריהם גם בהמשך.

שיתוף הפעולה בין התושבים אף שימש דוגמה לשני כפרים שכנים, שגם בהם בתי הספר נבנו בידי התושבים. האתגר הגדול ביותר בפרויקט, סיפר קרה, היה להסביר את העיצוב ואת השרטוטים לאנשים שלא יודעים קרוא וכתוב – אתגר שעימו נאלץ להתמודד לאורך כל תקופת הבנייה. שלוש שנים אחרי הפתיחה בית הספר הכיל 280 תלמידים מגנדו ומהכפרים שמסביב. מספר התלמידים הגדל חייב להרחיב את בית הספר, וכך אכן קרה.

הפרויקט הבא של קרה היה בניית בית ספר תיכון בעיירה הסמוכה. מדובר בבית ספר קטן מאוד במושגים מערביים, שמאכלס שלוש כיתות, חדר מורים וכיתת מחשבים. לצידם הוקם "אמפיתיאטרון" המשמש כמקום ישיבה ומפגש בהפסקות. בית הספר "יודע" לקרר את עצמו באופן טבעי, והוא נבנה מחומרים מקומיים ובעזרת מכשור ואמצעי מלאכה שנמצאים באזור. כל זאת, מתוך מטרה לתמוך בשיפור מצב החינוך באפריקה.

העיקרון שלפיו נבנה בית הספר היה התאמה לתנאים הסביבתיים: אקלים לוהט עם גשמי מונסון. ראשית נבחר מיקומו של הבניין וזוויותיו, באופן שיצמצם את קרינת השמש למינימום. גג המבנה בולט וחד, כדי להטיל צל כבד על הקירות, וצורתו הגלית והנטויה מסיטה את מי השיטפונות הרחק מהבניין. החלונות בנויים בצורה של "קיפול", המעניקה זרימת רוח חופשית ואוורור טבעי לחדרים.

אבן מקומית מסוג לטריט, בשילוב ברזל, שימשה לבניית בית הספר. קרה רצה מבנה שישתלב בטבעיות בנוף המקומי ולא יתריס כנגדו, ולכן בחר שלא לכסות את הקירות בטיח. זאת, כדי להראות את החומר כפי שהוא, ולשמור על חוזקם של הקירות.

ב-2004 קרה סיים את לימודי התואר וייסד בברלין את משרד האדריכלים הנקרא על שמו. קרן מרכוס, שהעניקה לו את הפרס השנה, מנוהלת על ידי בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת ויסקונסין במילווקי. בשנה הבאה עומד קרה לבקר בבית הספר, לעזור להפיק את פרויקטי הגמר ולהשתתף בסדנאות ובהרצאות. פרס מרקוס, המחולק בכל שנתיים, מוענק לכישרונות צעירים באדריכלות. זוכים קודמים בפרס היו המשרד ההולנדי MVRDV ב-2005, המשרד הגרמני Barkow + Leibinger ב-2007, והמשרד הצ'יליאני Elemental ב-2009.