חלפה שנה של שקט יחסי ביישובי הדרום, וכעת הם שוב נתונים במציאות יומיומית של פחד מפני הטיל והרקטה הבאים. מאות אלפי אזרחים בבאר שבע ובאשדוד מוצאים את עצמם במעגל האש, ללא הגנה היקפית שתבטיח את שלומם, מה שמעלה מחדש את הכורח במיגון יעיל של הבתים. ואולם, פרויקט מיגון המגורים ומוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה, שהחל כבר ב-2006 – שנה לאחר ההתנתקות מרצועת עזה – מזדחל באופן המעורר תהיות לגבי מידת הרצון להציל חיים מצד אחד, וזלזול בחיי אדם מצד שני.
10 משרדי אדריכלים השתתפו ועודם משתתפים בפרויקט מיגון של 3,000 יחידות דירות בשדרות, והוא עדיין לא גמור. המיגון כולל תוספת יחידות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) בשטח של 9 מ"ר נטו לדירה. מלבד היותה ממוגנת, כל דירה זכתה כמובן לתוספת של חדר מגורים.
מיגון המגורים: היתרון גובר על החיסרון
אם תוספת הממ"דים נשמעת כמתנה שהעניקה הממשלה לתושבי האזור, מתברר שלא כל התושבים שבעי רצון ממנה. דניאל סוויסה, גנן המתגורר ברחוב אהבת ישראל בשדרות מאז שעלה ממרוקו ב-1964, מודה שתוספת החדר לדירתו הקטנה היא מבורכת. במקור היא כללה סלון וחדר שינה אחד, וכעת הוא זכה במרחב נוסף, בביטחון ובשקט נפשי. ועדיין, סוויסה מזדרז לומר שהוא מעדיף את המצב הקודם: "הפרויקט הביא לנו הרבה הרס. אם היית בא לבקר לפני כמה חודשים, היית מוצא פה גן לתפארת. במשך 30 שנה טיפחתי מסביב לבניין גן עם עצי זית, דקל קוקוס, דקל משולש, לוטוס, גרניום, אדניות עם פרחי העונה וצמחי תבלין, שבהם עשו כל דיירי הבניין שימוש לבישול ולרפואה. לפני שהעבודות התחילו פניתי לעירייה וביקשתי שישמרו על הגן". לטענתו, בקשותיו נפלו על אוזניים ערלות, ומהרגע שהקבלן התחיל לעבוד בשטח, הכלים הכבדים נכנסו לגן והחריבו אותו.
מאחר שהממ"ד הוצמד לחזית הסלון, גבאי מתלונן שהיא החשיכה וחנקה אותו בלי אוויר. כמו סוויסה, הוא מתלונן שהגינה עמוסה בפסולת בניין, על מרצפות הרוסות וגדרות עקורות. "ברור שהיתרון גובר על החיסרון", הוא מסביר, "אבל זה בהחלט מקשה על החיים ביום יום".
האדריכלית: פרויקט כמעט בלתי אפשרי
האדריכלית טולו אמיתי, שהחלה לעבוד על פרויקט מיגון 300 יחידות דיור בשדרות עוד בפברואר 2009, מכירה את התלונות אך מדגישה שהפרויקט טרם הושלם ולכן לא ניתן לשפוט אותו עדיין. "לא מדובר כאן בפרויקט אדריכלי ובהתחדשות עירונית אלא בפרויקט מיגון להצלת חיים", היא מציינת. "הפרויקט בוצע מתקציב ממשלתי מבלי שהדיירים נדרשו להשתתף בו, כשרובם מתגוררים בדיור ציבורי, בשיכונים ישנים שנבנו באיכות נמוכה מבלי ששופצו מעולם".
לדבריה, ההגבלות שעמדו בפני המתכננים הפכו את הפרויקט לכמעט בלתי אפשרי: "היינו חייבים לצרף לכל דירה יחידת ממ"ד, מבלי שהיא תעבור במקום של הצנרת ומבלי לסתום את אוורור הדירות. היו עוד מספר עקרונות שהיינו צריכים להקפיד עליהם, כמו לא לפלוש לשטח הדירה הסמוכה, לא לחרוג מקווי המגרש ולעמוד בכל הכללים שמכתיב פיקוד העורף. היו הרבה מגבלות, אבל אני חושבת שהצלחנו להתגבר עליהן".תושבים מתלוננים על הנזק שנגרם לסביבת מגוריהם ועל פגיעה בבתיהם.
"הפרויקט לא נגמר עדיין, וכל עץ או שיח שנעקר - יישתל אחר במקומו. הריצוף יוחזר וכך גם הגדרות. המטרה היא להחזיר את מצב הפיתוח לקדמותו. אני מבטיחה שמבלי שייעשה הפיתוח, מבלי שהעצים יישתלו מחדש והגדרות יוחזרו למקומן, הפרויקט לא ייגמר".
היה תהליך של שיתוף הציבור בפרויקט?
"הצגנו את התוכניות והסברנו לכל דייר ודייר היכן יהיה הממ"ד בדירה שלו, והדיירים חתמו שהם ראו את התוכניות".
היו כאלה שסירבו?
"היו, אך לאחר מכן הם חזרו בהם וביקשו להצטרף. עבדנו על הפרויקט מהר מאד ולכן העסקנו צוותים שעבדו מול התושבים. זו לא הייתה עבודת חלטורה, אבל לגבי איכות הביצוע אני מנועה מלהגיב".
מיגון בתי המגורים בשדרות תוכנן באופן חד ממדי, במטרה מיידית להציל חיי אדם. אילו מקבלי ההחלטות היו משלבים כוחות ומרחיבים במעט את הפרויקט להתחדשות עירונית מתוך ראייה לטווח ארוך, סביר להניח שהעיר שדרות, שלא נהנתה מאז הקמתה לתשומת לב משמעותית, הייתה יוצאת נשכרת מהמצוקה שאליה היא נקלעה שלא באשמתה.
- מה דעתכם? פרויקט ירוד או תלונות קנטרניות? שתפו בתגובותיכם למטה
