1929 הייתה שנה חשובה בהיסטוריה של האדריכלות. בברצלונה נחנך הביתן הגרמני של מיס ואן דר רוהה, ובפריז נחנכה וילה סבואה בתכנונו של לה קורבוזיה. באותה שנה גם נחנך בירושלים מלון פאלאס, בתכנונו של האדריכל הטורקי נחס ביי. על אף שפאלאס לא היה חדשני ופורץ דרך כשני המבנים שנחנכו במקביל באירופה, הייתה לו תרומה בהנחת העיר על מפת התיירות העולמית. הביתן הגרמני הפך לאנדרטה למודרניזם, וילה סבואה הפכה למרכז מבקרים, ודווקא פאלאס חוזר כעת – יותר משמונים שנים לאחר חנוכתו - לייעודו המקורי: בית מלון בינלאומי. אגב, היה זה המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני, המנהיג הדתי של הקהילה המוסלמית בעיר, שיזם את הקמת המלון המקורי. ואילו כיום, משפחה חרדית עומדת מאחורי הפרויקט השאפתני לפתיחתו המחודשת של בית המלון - משפחת רייכמן מקנדה.
צפו במלון ב-360 מעלות: מיוחד ל-Xnet
סיור וירטואלי בוולדורף אסטוריה: לחצו על הריבועים בתחתית התמונה כדי לצפות בחדרים ובזוויות שונות. הגדילו את המסך בפינה השמאלית העליונה. השתמשו בעכבר כדי לנוע בתוך התמונה לכל הכיוונים
המלון תיפקד עד אמצע שנות ה-30, ומאז הפך לבניין משרדים. במשך שנים הוא היה משכנו של משרד התעשייה והמסחר, עד שבשנות התשעים הוחלט להחזיר עטרה ליושנה ואת המבנה לייעודו המקורי. לצורך כך נשכרו שירותיו של האדריכל הירושלמי דוד קרויאנקר, הידוע ברגישותו למורשת האדריכלית של ירושלים. קרויאנקר תיכנן את תוכנית בניין העיר (תב"ע) למקום, שבמסגרתה הוחלט כי שני החלקים היחידים שייוותרו על מקומם יהיו חזית הבניין ואולם הכניסה. "בבניין עצמו לא היו חידושים", מסביר קרויאנקר את ההחלטה שהביאה להריסת עיקר המבנה, "אך חזית הבניין הפונה לרחוב ומתאפיינת בפיתוחי אבן מרהיבים הייתה באותה העת חסרת תקדים מחוץ לחומות העיר העתיקה. לכן הוחלט לשמר את חזית הבניין, כשכל שאר הבניין הותר להריסה".
כאמור, היזמים נדרשו לשמר גם את אולם הכניסה המרשים, אך במטרה לעמוד בתקני החניה הוחלט כי האולם יתועד לפרטי פרטיו, ייהרס - וישוחזר במלואו לאחר שהשטח ייחפר לטובת חניון תת-קרקעי. האחים רייכמן התחייבו לדאוג לכך, תוך שהם מעמידים ערבות כספית גבוהה.
איפה יבנו את הסוכה הגדולה
תוכניתו של קרויאנקר הושלמה ב-1998, ומאז התחלפו כאן אדריכלים בזה אחר זה, ובהם משרדו של אדריכל-העל איי.אם.פיי והאדריכל זוכה פרס ישראל דוד רזניק. עם כניסתם של האחים רייכמן לפרויקט הוזמן ליטול את מושכות התכנון משרד פייגין אדריכלים, המתמחה כבר 50 שנה בתכנון בתי מלון (מלון "בראשית" במצפה רמון
הוא העכשווי שבהם).
"מיקמנו חצר פנימית גדולה, שתקשר בין האגף שבו ניצב הבניין ההיסטורי לבין אגף חדש שיתנשא לגובה רב יותר, וממוקם בחלקו האחורי של המגרש. החצר תהיה מחופה בקירוי זכוכית על שטח של 400 מ"ר, שאותו ניתן יהיה לפתוח באמצעות מנועים שקטים. הודות לכך, בחג הסוכות ניתן יהיה ליצור סוכה ענקית בחצר המרכזית, והתייעצנו עם אנשי הלכה בנושא. בנוסף, הספא השוכן בקומת המרתף יהיה נפרד לגברים ולנשים, ולמעשה יש שתי בריכות נפרדות. זו אמנם הייתה דרישת היזם, אך כיום בארצות הברית מתכננים כך בלי כל קשר למניעים דתיים".
מהו העיקרון האדריכלי שעליו מתבססת תוכנית המלון? "הרצון שמי שמבקר במלון יבין מיד, כבר בכניסה, את הבניין וכיצד הוא עובד. חוץ מהכניסה הראשית, מסביב לחצר הגדולה מאורגנים הלובי, הבר והמסעדה המרכזית. בהירות התוכנית היא העיקרון שמכוון אותנו בכל הפרויקטים שלנו". מעבר לספא ולסוכה, כיצד משפיע קהל הלקוחות על התכנון והעיצוב?"הקהל שבא להתארח בירושלים מורכב בעיקרו מיהודים אמריקאים חרדים ודתיים. זו האוכלוסייה שמוכנה לשלם את המחיר היקר בעבור חדר בבית מלון יוקרתי. העיצוב יהיה מסורתי יותר, והוא נעשה בשיתוף האדריכל הטורקי סינאן כפאדר, כשהוא משלב בין רוח העיצוב הקלאסי של המלון ההיסטורי עם עיצוב יותר מודרני. כפאדר קנה לעצמו שם עולמי כאחד ממעצבי בתי המלון החשובים, בין היתר מלון של "ארבע העונות" (Four Seasons), ששימש כבית כלא וכפאדר הפך אותו לאחד מגולות הכותרת של המלונות באיסטנבול. כמו שהבניין המקורי תוכנן על ידי אדריכל טורקי, חשבנו שהעיצוב יינתן שוב לאדריכל טורקי שיפעל במשותף איתנו".
עוד כתבות על אדריכלות בירושלים
- מול וולדורף אסטוריה: המעצב של ''ממילא'' עורך סיור במלון הפאר
- מגדל בגובה 70 קומות בגן העצמאות? רם כרמי מתכנן
- האדריכלים של מסעדת ''מחניודה'' עובדים גם ברמאללה
חומת ירושלים החדשה
וולדורף אסטוריה מצטרף לשורת בתי המלון החוצצת בין העיר החדשה לעיר העתיקה של ירושלים. בדומה לתל אביב, שבה הוקמו מאז שנות ה-60 שורת בתי מלון וכעת גם מגדלי יוקרה, הקימה גם ירושלים לעצמה חומה שכזו. בעיר שבה החיים העירוניים מצויים בגסיסה מתמדת, והאוכלוסייה הענייה - חרדים וערבים - רק מתרחבת, היה ראוי דווקא לדאוג לחיזוק האוכלוסייה הישראלית בליבה של העיר. הדבר יכול להיעשות באמצעות הקמתם של בתי מגורים (ולא מגורי יוקרה) או הסבת מבנים קיימים, וכן פיתוחם של שירותי ציבור אטרקטיביים. מרכז העיר יכול להיראות אחרת, אם העירייה תדאג שבתי הספר וגני הילדים בו יחזרו ויתמלאו.
במקום זאת, בתי הספר במרכז העיר, שהתרוקנו מתלמידים, נסגרים ונהרסים לטובת מגורי יוקרה או בתי משפט מחוזיים שלא תורמים באופן משמעותי לחיזוק החיים העירוניים. כיצד נראה היה מרכז ירושלים, אם במקום בתי מלון וקולות תיירים היו נשמעים בו קולות ילדים והוריהם? כיצד נראה היה גן העצמאות הריק? אין ספק שמלון וולדורף אסטוריה אמנם תורם לענף התיירות הישראלי, אך ספק אם הוא יעמיד תרומה אמיתית לירושלים.
