בעלי הבית שבו אנחנו מבקרים הפעם גרו בתל אביב, אבל אחרי שנולדו ילדיהם החליטו להצפין להרצליה. הם רכשו בית ישן על מגרש בגודל 470 מ"ר בשכונה ותיקה ותיכננו לשפץ אותו, אבל אחרי שפנו לאדריכלית שרון אקר-מיכאל והבינו ממנה במה זה כרוך, החליטו להרוס ולבנות חדש. מאקר-מיכאל ביקשו בית שיתאים למשפחה עם שני ילדים, שיכלול שני חדרי עבודה ושתהיה בו אווירה של נופש.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
הבית ניצב במרכזו של מגרש צר וארוך וכולל שתי קומות מגורים ששטחן הכולל הוא 180 מ"ר, ומרתף בגודל 100 מ"ר. מבחוץ הוא נראה כמו קובייה לבנה ומינימליסטית. רק הגינה שמסביב ובריכת השחייה מספקים כתמי צבע. "לא רצינו בית שיעצרו לידו ויסתכלו עליו", אומרת הבעלים. "לא רצינו גימיקים ומניירות. היה לנו חשוב שהבית יהיה מדויק ונכון לנו, לא שיהיה בית של מגזין. הקדשנו זמן רב להגדרת הצרכים שלנו, לניתוח של סיטואציות החיים שלנו ולניסיון להבין מה יגרום לנו להרגיש בנוח". כמי שעסקה בצילום במשך שנים רבות, היא מייחסת חשיבות רבה לאור, ולכן הדגישה בפני האדריכלית שוב ושוב את חשיבותו בתכנון.
>> עוד וילה בהרצליה ששווה להסתכל עליה
>> ועוד אחת
מדף עץ במקום שידת כניסה
הכניסה לבית חבויה. שער נמוך, עשוי סרגלי עץ, נפתח לשביל מרוצף ועתיר צמחייה פראית נמוכה, שמוביל את הבאים לצד הבית. במרכז המגרש, נסתרת מהרחוב, שובצה דלת כניסה מזכוכית שקופה, שמחדירה לבית אור יום.
מימין לדלת נמצאים הסלון ופינת האוכל, שפונים לגינה האחורית, ומשמאל המטבח.
מול הדלת יש קובייה שמסתירה מעלית וגרם מדרגות. עליה מדף מעץ אלון מולבן, שמחליף את שידת הכניסה הקלאסית:
מאחורי הקובייה יש מעבר שמחבר בין פינת האוכל לגרם המדרגות, ומנוצל לצורך תליית מעילים ואחסון נעליים ותיקים:
קומת הכניסה רוצפה באריחי אבן ליימסטון גדולים (70 ס"מ על מטר), שיחד עם התקרה והקירות מספקים רקע לבן לרהיטים:
מכיוון שבעלת הבית עוסקת באימון תזונה להורים ועורכת בביתה סדנאות בישול, היא ביקשה לתכנן מטבח גדול ונוח, שבו יוכלו לבשל יחד מספר אנשים. פס של ארונות נמוכים עם ידיות שקועות נמשך מקיר המקרר והתנור ועד ליציאה לגינת תבלינים וירקות. מעל משטח עבודה מקוריאן שובצו חלונות גדולים שפונים לרחוב ושמכניסים הרבה אור טבעי. ממול תוכנן קיר ארונות גבוהים שבמרכזו, מעל שולחן אוכל, ספרייה. השולחן עשוי מפלטת עץ שהובאה מהדירה הקודמת והונחה על רגלי עץ שהוזמנו באינטרנט. מעליו נתלתה מנורה מסל קש (ראו תמונה גדולה של המטבח בראש הכתבה).
בצד השני של הקומה נמצא הסלון, שפונה לכיוון הגינה האחורית והבריכה. יש בו ספה עם ריפוד לבן שניתן להסיר ולכבס, ושתי כורסאות עם גב עגול מפסי עץ לבנים, שמזכירות ריהוט חוץ. על שטיח מרוקאי מצמר לבן הונחו שני שולחנות עץ נמוכים מטורקיה. לצד הספה הוצב שולחן עגול מנחושת. את שני החלונות הצרים, שדרכם ניתן לראות את הגינה, מכסים וילונות רומיים מבד פשתן בצבע מים:
את הוויטרינה הגדולה שמובילה לחצר מכסה וילון סינתטי בצבע מים. הווילון נתלה על כבל כותנה שנמתח בין שתי יתדות עץ בעזרת אטבים (ניתן לראות אותו בתמונות הגדולות למעלה). בגב הסלון מוקם שולחן אוכל שמורכב מפלטה עגולה ורגלי עץ שהובא מהבית הקודם. החלל מואר באמצעות מנורה תלויה של moooi:
גינה פראית
אל הקומה השנייה מוביל גרם מדרגות ממדרכי עץ מרחפים שנתחם במעקה לבן מפסי ברזל אנכיים. הוא מחבר בין שני חלונות – האחד בחזית הקדמית של הבית, האחר באחורית - ומואר באמצעות חריץ בתקרה:
הקומה העליונה חופתה בפרקט אלון מולבן. במעלה המדרגות רואים מימין את הכניסה לחדר ההורים, וממול נמצא קיר שפתוח משני צדיו ושמאחוריו נמצא חדר העבודה של בעלת הבית:
הקומה כוללת גם חדר ילדים גדול, שבעתיד ניתן יהיה לחלק אותו בעזרת קיר גבס. בחדר ההורים מיטה עם כיסוי בד לבן ושתי שידות מרחפות מעץ אלון מולבן. חדרי הרחצה לבנים גם הם, וחופו בפסיפס זכוכית לבן של ''ביזאצה'':
המרתף כולל חלל משחקים לילדים, עם ספרייה שתוכננה במיוחד והוזמנה אצל נגר ופינת ישיבה המרופדת בבד קורדרוי אדום. יש בו גם חדר עבודה וכושר של בעל הבית. במעבר שמחבר בין שני החללים מוקמה ספרייה. הפרגולה שבחצר, שעשויה עץ אורן, נבנתה שנה לאחר שהמשפחה עברה לבית, וזאת משום שקודם לכן חששה הבעלים שהיא תחשיך את הסלון. מפינת הישיבה שמתחת לפרגולה אפשר לצפות לבריכה, שסביבה גינה פראית בסגנון ים-תיכוני.
- אדריכלות: אקר מיכאל אדריכלים
- עיצוב פנים: מיכל ארז
- פיקוח: ניב מאיר
- מטבח: שולר
- אבן: פלגסטון
- וילונות: רנבי, הרמוני
- רהיטים: טולמנ'ס
- גופי תאורה: קרני תכלת
- פרגולה: דש פרקטים
- אתר האינטרנט שדרכו הוזמנו רגלי השולחן: Lowes.com
