בין העיר לבין הפארק, מקום חדש מאפשר לחיילים להניח את הראש בסוף היום. אל רשת בתי החייל, הפועלת זה יותר מ-70 שנה, מצטרף כעת "בית קלימיאן" - בית החייל החדש ברמת גן. הבניין, שמתנשא לגובה שלוש קומות, יכול לאכלס 162 חיילים וחיילות ב-42 חדרי שינה. חזיתותיו מורכבות בקומת המסד מבטון חשוף, ובשאר הקומות מחיפוי אבן. כאשר נכנסים פנימה משתלט הצבע הלבן, שבו נמזגת צבעוניות רעננה של כתום, ירוק ואדום בגופי התאורה, בדלתות ובשילוט המוקפד (מחשבה הושקעה גם בפרטי בניין כמו ריצוף, פרטי האלומיניום ומחיצות הרשת במדרגות, ואין זה מובן מאליו ברמת הבנייה הנהוגה בישראל).
זהו בניין אלגנטי ומאופק, צורנית וחומרית. אדריכל הפנים אמיר חזק והאדריכלים רוני אלרואי ואיתי שחר, ממשרד אלרואי-חזק, מוכיחים שאפשר לייצר רושם גם ללא פעלולים וחומרי בנייה אקזוטיים. הודות לטיפול בבטון החשוף ולעיצוב המסה (שיפועים וזוויות דרמטיות), נראה הבניין כמו מונולית - פסל גדול שנשתל ברחוב – ועם זאת הוא רגיש לסביבתו ואינו צורם. אפשר למצוא את שורשיו במסורת של האדריכלות הישראלית, ובמיוחד בעבודתה של עדה כרמי-מלמד, שבמשרדה עבדה האדריכלית רוני אלרואי.
>> איך ייראה בית החייל הענקי שמוקם בבאר שבע?
>> ומדוע כדאי לשרת בבסיס רעים?רחבה משותפת עם בית הצנחן
רחוב רוקח בשיכון ותיקים מתפתל במקביל לנחל הירקון, המשיק לו מצפון, כששבילי הולכי רגל מקשרים אותו לנחל ולפארק הירקון. הרחוב מתאפיין בצמחייה עשירה, בעיקר עצי איקליפטוס ותיקים, וברצף של מבני ציבור: מוזיאוני האמנות של הצייר אהרן כהנא (בתכנון האדריכל יעקב רכטר) ושל הפסל נתן רפופורט, בתי שבט הצופים וסניף בני עקיבא, מרכזי ספורט ונופש, תיכון "אוהל שם", בית הצנחן וכעת גם בית החייל.
החזית הפונה לרחוב רוקח מוסתרת ברובה בעצים. את הכניסה לבניין הטו האדריכלים לצד, וכיוונו אותו לרחבה קיימת המשותפת כעת לבית החייל ולבית הצנחן הצמוד אליו. במרכז הרחבה פסל ישן של יגאל תומרקין, שהופך כעת להצטלבות כיווני התנועה המובילים אל הכניסות של שני הבניינים השכנים. מכאן יוצא שביל המלווה את חזיתו המערבית של הבניין ומגיע לגדות הירקון, ומכאן אפשר להמשיך מערבה - עד לשפך הירקון בים התיכון - או מזרחה למקורות הירקון ליד ראש העין.
בית החייל גבוה ממפלס הרחוב ב-1.80 מטרים, עקב הימצאותו בשטח ההצפה של נחל הירקון. ההגבהה ניתקה את הבניין מהרחוב, אך האדריכלים השכילו להימנע מיצירת במה מוגבהת, ויצרו באמצעותה מחווה לרחוב בצורת קיר מוטה בנסיגה מקו החזית, המדגיש מעט את מעמדו של הבניין. הבניין אינו מוקף בגדרות אלא פתוח לסביבה, עיקרון שהניע את האדריכלים כבר בשלבי התכנון המוקדמים.
בקומת הכניסה ממוקמים השימושים הציבוריים והמינהלתיים: משרדים, אולם מבואה, מכבסה, מטבח מרכזי ואולם רב-תכליתי המשמש בעיקר כחדר אוכל וכחדר מחשבים לשירות הדיירים. במרכז האולם ניצב שולחן סנוקר, שסביבו נפגשים הדיירים למשחק, או סתם לצפייה בטלוויזיה. האולם מוקף במסכי זכוכית המשקיפים על רצועת דשא וצמחייה הצמודה לבניין (אדריכל נוף: עומר ינוביץ'), ובהמשך אפשר לראות בעדם את מגרשי הטניס של מרכז ספורט סמוך.
מרפסות שמחדירות אור ואוויר
בשלוש הקומות העליונות מרוכזים חדרי השינה. בכל אחד מהם לנים ארבעה חיילים או ארבע חיילות. הקומה הטיפוסית מורכבת ממסדרון ארוך, שבכל אחד משני קצותיו יש מרפסת רחבת ידיים המשקיפה צפונה לנחל הירקון, ודרומה לרחוב רוקח. המרפסות מעוצבות כך שלא ישמשו רק כמקום מפגש, אלא גם כמקור לאוורור ותאורה טבעיים למסדרונות הארוכים.
בשעות היום, החיילים נמצאים בבסיסים והבניין ריק מאדם; בשעות אחר הצהריים המאוחרות מתמלא הבית חיים, ואפשר למצוא כאן חיילים בודדים או חיילים המתגוררים במקומות מרוחקים, שחלקם באים לגור כאן לאורך כל שירותם הצבאי. גם חיילים המבקשים לנפוש במרכז יכולים להגיע לכאן, כשבמחיר של 44.10 שקלים ללילה הם מקבלים חדר מרווח (על בסיס מקום פנוי ועם שלושה שותפים), ארוחה חמה בחדר האוכל, ואפשרות להגיע בכמה דקות נסיעה לתל אביב התוססת.
משרד אלרואי-חזק מתמחה בעיקר בתחום המגורים. בפרויקט הזה הייתה בראש ובראשונה התייחסות לצרכים של יחידת הדיור, מסבירה האדריכלית רוני אלרואי, "אך בשונה ממבנה מגורים רגיל, כאן יש גם שימושים ציבוריים והיה צורך ליצור קשר בין פנים הבניין לבין החוץ". לדבריה, ההזמנה המקורית הגיעה כבר ב-2007, ואז היה מדובר בשיפוץ והרחבה לבית החייל הוותיק של רמת גן, אלא שהעירייה והאגודה למען החייל שינו את דעתן והחליטו להקים בניין, על מגרש שיועד קודם לכן לשטח ציבורי פתוח. עריכת התוכנית לשינוי ייעוד המגרש עיכבה את הפרויקט, שהושלם רק עכשיו בהשקעה של כ-17 מיליון שקלים.
את המימון להקמת הפרויקט, המשתרע על שטח בנוי של 1,732 מטרים רבועים, גייס ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) - כשחלק עיקרי נתרם על ידי בני הזוג אליאס ולילה קלימיאן מניו יורק, שהבניין נקרא על שמם. את הפרויקט יזמה, ניהלה וכעת גם מתפעלת האגודה למען החייל, המפעילה עוד תשעה בתי חייל מקריית שמונה ועד אילת.