הכניסה הדרומית לראשון לציון, מרחוב הרצל, זכתה לאחרונה לקבל את הדייר הראשון שלה: בית הספר לטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים ע"ש רון ורדי. המבנה חריג בנוף, כיאה למבנה שאמור לתפקד כאחד מעמודי התווך המרכזיים של שער העיר, ובקרוב יצטרף אליו - בעברו השני של הרחוב - מתחם הנוער והצעירים. בתחומו כבר הושלם סקייטפארק, שהספיק להפוך למוקד פעילות תוסס.
עוד אדריכלות בראשון לציון:
- מצילים את מרכז העיר - אך במקביל בונים קניון
בית הספר משרת 810 תלמידים מחוננים מכיתות ג' עד ט', המגיעים מכל רחבי העיר וגם מערים שכנות. כל תלמיד מגיע לכאן ליום לימודים אחד בשבוע, כדי להיחשף ללימודים רב-תחומיים בתחומים כמו מכניקה, הידרוסטטיקה, תיאטרון, קולנוע, ציור ופיסול, פיתוח משחקי מחשב, עיתונאות וגם איתור פתרונות לבעיות במרחב הציבורי. אחרי שעות הלימודים, מתקיימים כאן קורסים למצטיינים לילדים קטנים יותר – מכיתת גן ועד כיתה ו' – וגם סדנאות להורים.
כמו גוש בדולח מתפרץ
עיצוב המבנה של בית הספר, המתנשא לגובה ארבע קומות, מתבסס על תיבות מלבניות באורכים שונים המונחות זו על זו. כל אחד מהגופים פונה לכיוון אחר, כדי ליצור רושם ראשוני של חוסר סדר וארגון. לדברי האדריכל דוד נופר,
הוא התבסס כאן על צורת קונגלומרט גבישי, "שנראה כמו גוש בדולח מתפרץ. בבית הספר יש התפרצות רעיונית לכל הכיוונים, תוך חיפוש דרך. התוצאה של ההתפרצות נראית לכאורה חסרת צורה, אך יש בה סדר וארגון פנימי".
מעטפת האלומיניום וצבעי הקופסאות המטאליים מיישרים קו עם הרוח האופנתית שמנשבת ממגזיני אדריכלות בעולם (אפשר להיזכר, למשל, בפרויקט הזה של הרצוג ודה מרון בבזל), ומדובר בצבעים ובחומרים שמתבלטים על רקע בנייה קבלנית, שמרנית ומשעממת שמאפיינת את ראשון לציון. רק הגדר הגבוהה שמקיפה את בית הספר כובלת את הבניין למציאות הישראלית החונקת, של תקני בטיחות ופרטי בניין תעשייתיים חסרי זהות. חבל, כי נראה שהיה צריך לתת לאדריכל לעצב גם את הגדר ולהשלים את הרעיון העיצובי. לא מאוחר: ניתן לעשות זאת, וגם התקציב הנדרש אינו גבוה. החצר ההיקפית של בית הספר סתמית; אולי גם אותה ישפרו בעתיד.
ידידיה ורדי למען ילדי העיר
מהחצר אפשר להיכנס פנימה מכל כיוון, וכשנכנסים פנימה ההתרחשות רבה. במפלס הקרקע יש אולם המתנשא לגובה קומתיים, שבו פזורים עשרות מתקנים ייחודיים שבנה במו ידיו ידידיה ורדי, תושב העיר, במשך 28 שנה למען תלמידים. מתקנים אלה הם חלק מאוסף של 250 מוצגים הפזורים בכל רחבי הבניין, ומדגימים תופעות במדע, בעיקר בפיזיקה.
זו תרומתו הייחודית של ורדי לזכר בנו רון, יליד ראשון לציון, ילד ונער מחונן שבגיל 16 כבר פתח מעבדה לתיקון משחקים אלקטרוניים (וגידל זקן, כדי להיראות מבוגר בפני הלקוחות). רון ורדי נהרג בגיל 20, במלחמת לבנון הראשונה, ובית הספר נקרא על שמו.
האב מקפיד להגיע לבית הספר כל יום, להשגיח על המתקנים ולדאוג לתחזוקתם. כל כיתה מקבלת ממנו הדרכה והסברים מפורטים על המתקנים וההיגיון העומד בבסיסם, ובהפסקות באים התלמידים לשחק בהם. למשל שעון שמורכב מכ-10 זוגות אופניים ומופעל באמצעות סיבוב הגלגלים בלבד. מתקן סמוך מתאר תופעה מכאנית של שינוי מרכז הכובד, ומתקן אחר מורכב מסדרת גלגלים לבנים המקושרים בחבלים שחורים, כדי להמחיש את החוק השלישי של ניוטון – כוח פעולה ותגובה. לכל מתקן מוצמדת לוחית עם הסבר בהיר על התופעה הרלבנטית.
עבודתו של דוד נופר
דוד נופר הוא מבכירי האדריכלים המתכננים מוסדות חינוך בישראל. על בית הספר "יצחק שמיר" בחולון כתבנו, במסגרת סיקור של בתי ספר חדשים בישראל.
בראשון לציון תיכנן נופר בין השאר את בניין בית הספר לתקשורת במכללה למינהל, את בית ספר "מרחבים" ואת מוזיאון יעקב אגם שעדיין לא נפתח לציבור. המאפיין המרכזי ביצירתו הוא ניסיון לשבור את החזות הצפויה של בנייני הציבור הישראליים, ובפרט מבנים בתקציב מוגבל כמו בתי ספר. ואמנם, החזות הייחודית של בית הספר למחוננים מורגשת גם בתוכו: לכל קומה תוכנית שונה, וכך גם מערך הפריסה של פתחי החלונות וממדיהם.
''מגביר את המוטיבציה ואת ההרשמה''
בית הספר "רון ורדי" תוכנן על בסיס פרוגרמת משרד החינוך והוא כולל 1,600 מ"ר שטח בנוי. הקמתו עלתה 12 מיליון שקלים: 8 מיליון מתקציב משרד החינוך והיתר מקופת העירייה. "המעבר לסביבת לימודים פיזית, שמתאימה לתכנים המיוחדים שאנחנו עושים, יוצרת אצלנו מוטיבציה יותר גבוהה", אומר מנהל בית הספר, איתי ורמן. "כשהסביבה הפיזית נעימה ומיוחדת, יש עלייה ברמת הלימודים". לדבריו, המעבר לבניין החדש לא רק העניק עצמאות לבית הספר שבניהולו, אלא גם הביא לעלייה בבקשות מצד תלמידים להצטרף לתוכנית הלימודים הזו.
בקרוב תחל בנייתו של פרויקט נוסף בתכנונו של נופר, בצמוד לבית הספר למחוננים: המרכז לחינוך מדעי (חמד"ע), שמעוצב כגוף משלים לבית הספר הקיים. "מאחר שבמבנה החדש השימוש התוכני יהיה יותר לכיוון של כימיה, לעומת הפיזיקה שמאפיינת את בית הספר למחוננים, הלכתי למקור של הצבעים ועיצבתי אותו כפריזמה שמפרידה את קרן האור לצבעים", אומר האדריכל.
נופר החל לעבוד על הפרויקט כבר ב-2002, אז תוכנן בית הספר לקום בשטח בית ספר "חביב" במרכז ראשון לציון, שבו פעל המוסד במבנים ישנים עד תחילת שנת הלימודים הנוכחית. בעקבות החלטת עירייה, הוקצה לבית הספר מגרש בכניסה הדרומית לעיר ונופר ערך תכניות חדשות שתאמו את מיקומו של המגרש בנקודה נצפית ובעלת נוכחות משמעותית.
ההחלטה להציב מוסד חינוכי בולט בשער העיר מייצגת לא רק בחירה טכנית, אלא הצהרת כוונות על חשיבותו של החינוך. ראשון לציון איבדה את עצמה במשך 25 שנה לטובת סדר שקבעו קבלנים ויזמים, של פרוור ענק עם קניונים וכבישים מהירים. באחרונה שהעירייה מנסה לבלום את הטעויות לנווט לכיוון אחר: סדר יום עירוני שבו יש מקום לתרבות, לחינוך, ולחיבור בין הקטעים השונים שמרכיבים את העיר הרביעית בגודלה בישראל.
