אדריכל הנוף דן צור, חתן פרס ישראל לאדריכלות (1998), הלך לעולמו אמש (ב'). צור, יחד עם שותפו הוותיק ליפא יהלום, היה מבכירי ענף אדריכלות הנוף הישראלי – ובעיני רבים הוא נחשב לאחד ממייסדי הענף. הוא נולד בקיבוץ תל יוסף בעמק יזרעאל ב-1926, ולאחר שלמד אמנות, חקלאות וגינון, הקים עם יהלום ב-1953 את המשרד והחל לבצע פרויקטים בזה אחר זה.
שנות העשייה של צור ארוכות כשנותיה של מדינת ישראל. גוף העבודות שלו הצטבר והלך במשך כ-60 שנות עבודה על פני הארץ כולה, והוא כולל פרויקטים נופיים שכל ישראלי מכיר - אתרי נופש, גנים לאומיים, שכונות, קמפוסים רפואיים וקמפוסים אקדמיים. בין השאר תיכנן צור את הנוף בשכונות רמת אביב ונוה שרת בתל אביב, בשכונת קיראון בקרית אונו, את הנוף במרכז ספיר בכפר סבא, גן העצמאות בפתח תקוה, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, גן השלושה (הסחנה) בעמק יזרעאל ועין עבדת בנגב, מרכז רפואי הדסה (עין כרם והר הצופים) ובית חולים בילינסון בפתח תקווה.
גם באתר ההנצחה לנספים בשואה, "יד ושם" בירושלים, הופקדו צור ויהלום על עיצוב הנוף. שתיים מהעבודות הבולטות שהם יצרו באתר הן בקעת הקהילות וגן חסידי אומות העולם. הנה שלוש כתבות שפירסמנו ב-Xnet עם פרויקטים בולטים של המשרד:
- כך תוכננה קיראון, אחת השכונות הטובות בישראל
- עיצוב הנוף בבית הספר האזורי שער הנגב
צור-יהלום מציגים: 60 שנה, 6 פרויקטים
הסיסמה שלהם הייתה: דבר פשוט
אדריכל הנוף חיים כהנוביץ', מן הבולטים בישראל, עבר במשרד יהלום-צור בין השנים 1969-1977. לדבריו, דן צור וליפא יהלום בלטו בהיותם אנשי שטח, שהכשרתם לא באה להם מן האקדמיה. "דן בא מהגננות", מזכיר כהנוביץ', "הוא עבד בקיבוץ נירים ולמד להכיר את היטב את הקרקע, הצמחייה, האקלים ואת האנשים שמשתמשים בהם. זה היה רק לטובה - הפרויקטים התאימו מאוד למקום".
מאחר שהשניים לא צמחו בשדה התיאורטי, מוסיף כהנוביץ', הם לא חששו לנסות רעיונות חדשים בכל פרויקט שביצעו. "הייתה להם סיסמה שהם כל הזמן הדגישו: 'דבר פשוט'. הם לא ניסו להשתמש בדברים משוגעים כדי להרשים, אלא ביקשו לחיות את המקום באמצעות הדברים הכי פשוטים, כשלמעשה הם רק נראים פשוטים אך מאחוריהם עומדת הרבה מחשבה". כהנוביץ' מזכיר את גן השלושה (הסחנה) ואת מעיין חרוד הסמוך, שם ניצלו השניים את הנתונים הטבעיים - כגון נחלים ומפלים זעירים - ועל בסיסם יצרו בריכות עם מדשאות וצמחייה, שילוב שנעים להיות בו ולחזור אליו.
הסחנה הוא גיבור הסרט התיעודי "גן עדן", המוקרן בימים אלה. הנה הטריילר:
The Garden of Eden Trailer from Lama Films on Vimeo.
כהנוביץ' מדגיש כי לא ניתן להתייחס לטביעת האצבע של צור בנפרד מזו של שותפו יהלום, אך בכל זאת מציין את ההבדלים בין השניים: "דן היה מטבעו צייר, ולכן הצד העיצובי היה חזק אצלו. בפרויקטים הייתה חלוקה בין החלק הרעיוני שהוביל יהלום לבין החלק העיצובי שהוביל צור. כמובן שכל אחד התייעץ עם השני והתכנון התבצע בשיתוף פעולה, אך החלוקה הייתה ברורה". במסגרת עבודתו במשרדם, השתתף כהנוביץ' בתכנון פרויקטים כמו אחוזת קבר בן גוריון בשדה בוקר, פארק הבשור (פארק גולדה), קרית ספיר בכפר סבא, גן סאקר ומשכן הכנסת בירושלים. הוא נזכר בהתפעלות בשימוש בצמחייה, שייחד את עבודתם של יהלום וצור: "הייתה להם שיטת התאמה למקום ולסביבה שהייתה מאוד מוסדרת, עם שימוש במספר מצומצם של סוגי צמחים בכל פרויקט, אך למרות זאת הם יצרו אפקט חזק שהעניק תחושה של גן עשיר, מלא ונהדר". כדוגמה הוא מתייחס לעיצוב הנוף בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, המשתרע על פני כ-100 דונם של גנים ונשען על חמישה סוגי צמחים בלבד (לשם השוואה: בגינה של פרויקט מגורים עכשווי אפשר למצוא כ-30 סוגים שונים).
"זו הייתה גאוניות", מסכם כהנוביץ'. "היום לצערנו אין את זה כבר, כי לא לומדים את השיטה הזו ואין גם מי שילמד. שניהם לא לימדו בטכניון, ורק מי שעבד במשרד יכול היה לספוג את הידע והרעיונות, וזה חבל".
לאחר פרישתו של יהלום מהשותפות ארוכת-השנים, שנים ספורות לפני מותו, הצטרף ב-2005 אדריכל הנוף הצעיר ליאור וולף כשותף במשרד. הספר "תבנית נוף, הגנים של ליפא יהלום ודן צור" (הוצאת בבל), שיצא השנה, סוקר את פועלם של שני אדריכלי הנוף הוותיקים.
דן צור יובא למנוחות ביום חמישי בשעה 14:00 בקיבוץ נירים שבנגב המערבי, שהוא נמנה עם מייסדיו.