הבית הזה נמצא ב"הרחבה" של קיבוץ משמרות, אבל הוא לא טיפוסי לבתים בשכונות הללו. דייריו, זוג צעיר מבני הקיבוץ עם שלושה בנים קטנים, רצו בית בן קומה אחת בלבד, במקום בתי הקבלן הגנריים בשכונה – דו משפחתיים שמתפרשים על שתי קומות.
התוצאה, 165 מ''ר בנויים על שטח של 450 מ''ר, בתכנון מעצבות הפנים הילה גיא והילה ברנר, לא מזכירה את הבנייה העכשווית האופיינית להרחבות, ומשמרת את הניחוח הייחודי של קיבוץ משמרות - במשחק שבין החוץ לפנים, בבחירת החומרים והצבעים ואף בחלוקה של החללים. כאן יש לא רק "יחידת הורים" אלא גם "יחידת ילדים" גדולה, שמורכבת מחלל גדול יחסית שבצידו במת עץ שעליה מונחים מזרוני השינה של הילדים, ממ''ד שהוא חדר המשחקים, וחדר רחצה הנמצא ממש ממול לחדר (ראו תוכנית למטה). מחדר הילדים אפשר גם לצאת לחצר אחורית.
חלקו העיקרי של הבית פונה לכיוון צפון ומרובה חלונות נטולי וילונות או תריסים. הפתחים הדרומיים מוצללים ומוסתרים באמצעות פרגולה מעץ על עמודי ברזל. החומרים והצבעים שנבחרו לבית הם בעלי ניחוח נוסטלגי: את מקומו של האפור הטרנדי תפס טיח חוץ בגוון חול. פנים הבית נצבע בגוון דומה, "טחינה", לדברי המעצבות. חלונות גדולים מוסגרו בפרופיל ברזל שנצבע בגוון תכלכל-ירקרק (מסגר: ג'ורג' בהו, יפו). תריסי העץ בחדרי השינה נצבעו באותו גוון.
דלתות הפנים ודלת הכניסה הצבועה בורדו נקנו בשוק הפשפשים ביפו ושופצו. הבית רוצף במרצפות אבן חלילה בגודל שהיה סטנדרטי בשנים עברו, 20 על 20 סנטימטרים. בבחירת האריחים הקפידו המעצבות על גוונים רבים ככל הניתן, שמסתירים לכלוך גלוי מהעין ומשפרים את איכות החיים של בעלת הבית חובבת הניקיון. במבואת הכניסה, בפינת האוכל ובחדר הרחצה שובצו "שטיחים" של אריחים מצויירים ("רוחמה שרון").
ההורים ביקשו חדר שינה משותף לשלושת הילדים, מטבח גדול להתכנסות משפחתית, פינת עבודה שתאפשר קשר עין בין ההורים לבין המחשבים וממ"ד שלא יתפקד כחדר שינה.
בצד חומרי הפנים, שנבחרו כתוצאה מההחלטה ללכת על סגנון נוסטלגי ולבדל את הבית משאר הבתים בשכונה, יש בו אלמנטים מודרניים לגמרי, כמו המטבח הפעיל שתוכנן בצורת ריש ובמרכזו אי. ארונות המטבח עשוייםMDF מחורץ צבוע בשמנת. רוב משטח העבודה מוקם תחת חלונות עליונים, שהופכים את זמן הבישול לנעים יותר. בין המשטח לחלונות הודבק חיפוי קיר מאריחים שיובאו מבתים ישנים באירופה ("קרן סטון", הוד השרון). את הלוק משלימים תנור אפייה של חברת פרוטלי ואי גדול , 2.30 על 1.40 מטרים, שמשמש לישיבה ולאחסון. על האי הונחה פלטה מעץ אגוז צרפתי ומעליו נתלה אייל (מחזיק מחבתות וסירים) שהובא מהבית הישן. פינת האוכל מוקמה מול החצר. סביב שולחן עץ טיק הוצבו כסאות עץ מרופדים שנקנו בשוק הפשפשים ונצבעו בצבע עץ.
רהיטי הסלון הובאו מהבית הקודם. מערכת הישיבה בת 30 שנה, אולם המראה הקלאסי והצנוע שלה התאים לבית. הספות הישנות רופדו מחדש, כך גם שתי כורסאות שנקנו בשוק הפשפשים. שני סטים של כריות צבעוניות משלימים את התמונה, יחד עם שטיח קילים ותאורה שנקנתה בשוק הפשפשים. ציורים של דלית שחר מעטרים את הקירות.
רצונם של בעלי הבית לפקח על המחשבים הוביל למיקומה של פינת העבודה בחלל הציבורי, מול הסלון. נישה שנוצרה לשם כך מהווה אכסנייה לשולחן-מדף בנוי, שבו מקום לשלוש עמדות מחשב. מעל השולחן נתלו מדפי MDF באורך 3.60 מטרים, שצופו פורניר אלון. את הטאץ' האסתטי מעניקות שתי מנורות משקולת תלויות מהתקרה, שנקנו ברחוב וולפסון בתל אביב. המנורות ניתנות לכיוונון ולכן מתאימות במיוחד לפינת עבודה. כסאות העבודה נקנו בשוק הפשפשים. משמאל לשולחן חופה קיר בבריקים בהירים מפירוק.
חדר הילדים חופה פרקט אלון תלת שכבתי. הקירות נצבעו בצבע שמן, למראה מבריק וניקיון קל. דלת הכניסה לחדר דו כנפית ונצבעה בפיסטוק בהיר. הדלת מוקמה כך שהיא יוצרת נישה משני צדיה: מצדה האחד במה גדולה המשמשת בסיס למזרונים שעליהם ישנים הילדים ביחד. מצידה האחר מוקמה פינת לימודים, עם שולחן-מדף ושני מדפי ספרים בנישה. לאורך הקיר שמול הדלת הוצב ספסל בצבע חרדל, שמשמש גם כארגז אחסון לצעצועים. מעליו נחרצו בקיר שני פתחים, שבהם הוצבו בובות ומשחקים. הממ"ד הצמוד משמש כחדר ארונות וכחדר משחקים, בו "מוחבא" הבלגן.
חדר ההורים קטן יחסית, ולא הספיק להציב שידות משני צדי המיטה. כפתרון הפכו המעצבות את אדני החלון הנמוכים, בגובה 45 סנטימטרים מהרצפה, למדפים. מול המיטה הנמוכה חדר ארונות שנסגר בדלת תריס ישנה משוק הפשפשים.
חדר הרחצה של ההורים נצבע, כמו כל הבית, בשליכט צבעוני במראה טיח. מטעמים פרקטיים נצבע הקיר אליו חוברה האסלה בצבע שמן. על הרצפה הונחו אריחי גרניט פורצלן במראה דמוי אבן ובגוון אפרפר. מעל הארון הונח משטח יצוק מבטון, שחופה באריחי קרמיקה מלבניים בלבן. כיור מלבני מונח במרכז המשטח.
חדר הרחצה של הילדים משמש גם כשירותי אורחים, ורוצף באריחים מאויירים ("רוחמה שרון"). לחיפוי הקיר נבחרו אריחי מטרו שהונחו בדוגמת חומה, עם פס סיומת. הדופן המפרידה בין החדר לחדר הכביסה נבנתה מזכוכית חלבית, במטרה להחדיר אור לחלל הפנימי.
את התמונה הפסטורלית משלימה גינה צעירה שתוכננה בהתאם לסביבה: נשתלו בה צמחים שנמצאים בגני הקיבוץ – אוג חרוק, אוג גלאוקה, עצי זית ותיקים, פיג'ויה והדרים, שהופכים את הבית לחלק בלתי נפרד מהקיבוץ.
>> לאתר של הילה גיא והילה ברנר
>> בית הסוכנות הישן במושב הפך לווילה עכשווית
>> ביתם עגול הקווים של מושבניקים מעל הכינרת
