הפרויקט הראשון שקיבלו לידיהם האדריכלים ניצן קלוש ולירן צ'צ'יק,
עם תום לימודיהם, היה הרחבה של וילה המיועדת לשימור בשכונת קטמון הישנה בירושלים. התוספת שהציעו נתנה פרשנות מודרנית למבנה האבן הישן. הדיון עם הרשויות וההתנהלות סביב הפרויקט פקחו את עיניהם. פתאום, הם מתארים, הבינו שתוספות הבנייה הן אחד המאפיינים החזקים ביותר של המרחב הישראלי. את התובנה הזו הם תירגמו לסדרת צילומים, שאותה הגישו כהצעה אוצרותית לביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה. למרות גילם הצעיר זכו השניים, יחד עם האמנית מיכל צדרבאום,
לאצור את הביתן בשנת 2008 וזכו לתגובות נלהבות בארץ ובעולם.
אתמול זכו שני האדריכלים הצעירים להכרה נוספת, שאינה מובנת מאליה בישראל. בניגוד למדינות שמעודדות דם חדש ויצירתי, כאן נהוג לראות מקרים שבהם חוסמים את דרכם של האדריכלים הצעירים והכישרוניים – וטענות נשמעות כי רוב הפרויקטים הגדולים נשארים בידי אותם אדריכלים שוב ושוב. הפעם הצליחו קלוש וצ'צ'יק לשבור את השיטה, ולזכות - בשיתוף המשרד הוותיק והמוערך קימל-אשכולות, שיתוף פעולה שבוודאי סייע בזכייה – בתחרות על תכנון הבניין החדש של עיריית נתניה. לידיעה המלאה על הזוכים והמפסידים.
אתם עובדים צמוד ל"קימל-אשכולות" המצליח. כיצד נוצר הקשר?
"כשלירן עבד אצלם בתקופת הלימודים. הם הכירו אותנו כסטודנטים והיה לנו חיבור שנבע מגישה תכנונית דומה".
פרויקט נוסף ששני המשרדים עובדים עליו יחד הוא אתר ההנצחה הלאומי בהר הרצל. לדברי קלוש, מדובר בגישה שונה מהמקובל בתכנון אנדרטאות בישראל: "הציפייה מאנדרטה היא שתהיה חשוכה ואולי גם כוחנית, ואנחנו לקחנו את זה למקום יותר רך, בוהק ומואר. הגישה הזאת זכתה לתגובות מדהימות מצוות ההיגוי והמשפחות השכולות, ואת הבנייה אנחנו נוציא לפועל באמצעות שימוש בטכנולוגיית בנייה דיגיטלית חדשנית מחו"ל".
עוד בסדרת ''הנועזים'' בערוץ האדריכלות של Xnet
לא רק אדריכלות - גם אופנה
קלוש וצ'צ'יק התחילו לעבוד יחד בזמן הלימודים בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, שאותם סיימו בהצטיינות, וההחלטה לפתוח משרד עצמאי ברגע שיסיימו את הלימודים נראתה להם טבעית. "אנחנו צוות מאוד חזק וקשה לי לראות אותנו עובדים בנפרד", מסבירה ניצן. "היו לנו המון אנרגיות. לשמחתנו קיבלנו פרויקטים מיד, זכינו בפרסים ותחרויות, וזו נראתה הדרך הנכונה".
אחרי התחרות אצרתם את הביאנלה על תוספות הבנייה. היום הייתם מתכננים את הבניין אחרת?
"כן, בעקבות התובנות שלנו מהפרויקט בביאנלה היינו מציעים שימוש מחדש בבניינים הקיימים מסביב, כולל תוספות בנייה והגדלת זכויות למבנים בעלי ערך אדריכלי, בדרך רגישה. את השטח שמיועד לבניית הקמפוס היינו מציעים להשאיר כשטח פתוח. אמנם ההצעה שלנו היתה יחסית נקודתית ועדינה, אבל היום אני חושבת שגם התערבות כזאת מיותרת. אחד הפרויקטים המדהימים של הזמן האחרון מתרחש בחיפה, שבה הופכים את כל מבני הנמל הישנים לקמפוס אקדמי, באמצעות שימוש בבנייני העירייה הישנים. ההשקעה וההרס קטנים בהרבה מבינוי חדש, והתוצאה הרבה יותר טובה בכל רמה".
התפישה הזאת לא מנוגדת למהות המקצוע, שמטרתו להותיר חותם בנוי בשטח?
"כאדריכלים אנחנו מתכננים כל הזמן קדימה, בונים, יוצקים, מקבעים, וקשה לנו להסתכל על המבנים שלנו בתהליכים של הרס, שינוי ומחיקה. במקביל לעשייה בפרקטיקה, לירן ואני כותבים עבודות מחקר לתואר שני בטכניון שעוסקות במצבים דינמיים וגמישים באדריכלות. התזה שלי מתעסקת בבנייה לפירוק. הגישה האדריכלית הרווחת היא שהבניין הוא מוצר סופי ויישאר לנצח יצוק בבטון - קשה לנסח תחזית על תהליך גמיש של שינויים ואפילו פירוק ובנייה מחדש.
"אחת ההשלכות של התפישה הזאת היא המון הרס ופסולת שמגיעה עם כל שינוי. השאלה היא איך אפשר לבנות מבנה מתוחכם ויצירתי, ולהגיע למקומות מרחיקי לכת שעדיין מאפשרים גמישות ושינוי. אנחנו מאמינים שהשינויים המהירים בצרכים שלנו, כחברה, דורשים תכנון דינמי. זה מתחיל ברמת התוכניות והגמישות שהן מאפשרות, ונגמר בפרטים. היום כל התשתיות יצוקות בבטון, ולכן כל שינוי קטן דורש הרס, חציבה ופסולת. גם עבודת המחקר של לירן נוגעת בתחומים דומים. המחקר שלו עוסק בדינמיקה של מעטפות מבנים, ובחקר מערכות בטבע שיש להן יכולת אדפטציה לשינויים שסביב. הרעיון הוא להשוות את הממצאים לפרמטרים אדריכליים".
כוחות השוק מובילים לפשרה אחר פשרה
בווילה במושב רמת רזיאל, שאותה תיכננו השניים בעבור משפחה מורחבת, הם ניסו ליישם את הרעיונות בשטח. הווילה הזו תוכל להתפצל בעתיד, "במאמץ מינימלי" לדבריהם, לארבעה בתים נפרדים מבלי לגרום הרס. "האתגר העיקרי היה למקם את מערכות הסירקולציה, האינסטלציה וכדומה באופן שיתאים לכל שינוי", אומרת ניצן. "זה קשור להבנה שככל שהבניין יותר גמיש ואדפטיבי, הוא פחות מזיק לסביבה. כשמסתכלים סביב על המרחב הישראלי רואים כמה הבנייה בארץ סטטית, וזה צורם".
ומה קורה בנקודת המפגש בין הרעיונות שלכם לבין כוחות השוק?
"כמובן שכשמגיעים לשדה הפרקטיקה ולעבודה מול לקוחות וקבלנים, זה נעשה מורכב יותר. כוחות השוק מובילים לפשרה אחרי פשרה, אבל אנחנו יודעים שאלה המגבלות של העולם הפרקטי, וכל עוד אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים ויש לנו חדוות יצירה - יש לנו סבלנות ובינתיים אנחנו ממשיכים לעבוד. אנחנו יודעים שנמשיך למצוא את האנשים הנכונים ואת שיתופי הפעולה המתאימים לנו".
כרטיס ביקור- שנת הקמה: 2005
- שותפים: לירן צ'צ'יק, ניצן קלוש
- מיקום: חיפה
