הדפסה
לכתבה באתר
שבוע האופנה ננעל הערב (רביעי) בתצוגה צפופה עד להתפקע של בית האופנה הישראלי משכית, ששב בשנה שעברה לחיים בעיצובה של בוגרת שנקר שרון טל. חגיגת האופנה של משכית ציינה את יום הולדתה ה-97 של רות דיין, מייסדת המותג המיתולוגי, שקיבלה, למראה הפליאה והמבוכה, עוגת יום הולדת מידיהן של ליהיא לפיד וקרן מור, שהנחתה את האירוע. לטעמנו, ניתן היה לחשוב על אות הוקרה אלגנטי יותר, שהיה מכבד את המעמד.
עוד בשבוע האופנה בתל אביב
שעה קלה לפני התצוגה, התקבצו מאחורי הקלעים שלל נשים נודעות, אשר הוזמנו לצעוד על המסלול בדגמים מתוך ארכיון משכית אשר נאספו מאוסף המותג של טלי קושניר, ופריטים מאוסף שרון טל. ביניהן ניתן היה למצוא את אשת שר האוצר, ליהיא לפיד, ראש המחלקה לאופנה בשנקר לאה פרץ, מלכת היופי היוצאת טיטי איינאו, הדוגמניות המיתולוגיות בתיה דיסנצ'יק, רונית יודקביץ וחלי גולדנברג, אשת הטלוויזיה אורנה דץ, ואשת ראש עיריית תל אביב, יעל חולדאי, שפתחה את התצוגה.
"אני לא אישה של נתונים פיזיים, ועל מסלול זה הדבר", סיפרה נרגשת לאה פרץ מאחורי הקלעים. "בחרתי לעלות כי מוטי רייף ביקש, ובגלל שזאת תצוגה של שרון". פרץ עלתה אל המסלול בביישנות, לבושה גלבייה שחורה עם רקמה פלסטינית משנות ה-70 של המותג. עבור אורנה דץ, שעלתה אל המסלול לבושה בגלבייה לבנה עם ליבית רקמה צבעונית, היה זה סוג של הגשמת חלום. "אני נרגשת מאוד לעלות על המסלול בבגדים של משכית. כנערה צעירה לא היה לי משכית. למי היה כסף. גדלתי בחולון, להזכירך. את הבגדים רכשו לי בבית רומנו".
עבור הדוגמניות המיתולוגיות חלי גולדנברג ובתיה דיסנצ'יק, היה זה מסע אחורה בזמן. "אני עולה אל המסלול עם אותה שמלה שצולמתי בה לפני 40 שנה", מספרת דיסנצ'יק. "כשהגעתי למדידות אצל שרון, חששתי שהשמלה לא תעלה עליי. להפתעתי, היא היתה גדולה עליי". "אני זוכרת שהצטלמתי למשכית בגיל 17, איפשהו בשנות ה-70", נזכרת גולדנברג. "אז לא ידעתי שזה מותג נחשק, אבל לאט-לאט עם השנים הוא התחזק".
התצוגה של משכית היתה אמורה לסגור את שבוע האופנה כמחווה לאופנה ישראלית ולקשר בין העבר המקומי לעתיד שאליו צועד המותג. בחלק השני של התצוגה, עלו הדגמים החדשים שעיצבה טל לקיץ 2014, אשר הוצגו לראשונה בנובמבר האחרון במסגרת שבוע האופנה במוסקבה. הערב, כשהוצגה הקולקציה לראשונה על המסלול הישראלי, התגלה כי למרות הפריטים היפים לא נוצר בתצוגה אפקט ה"וואו" המצופה.
לכאורה היו בחלק הראשון של התצוגה את כל האלמנטים הנכונים – סלבס שמתכתבות עם ההיסטוריה הישראלית ובגדים שנחשבים לאחד השיאים של עיצוב האופנה המקומי – אך הבגדים שעלו אל המסלול לא הצליחו לייצר תחושה של נוסטלגיה או רגשנות בקהל. חלק מכך נבע מהצגת שמות המשתתפות המפורסמות על המסך באנגלית (דווקא בחגיגה של אופנה מקומית), אך גם מעבר לכך – הבגדים עצמם לא הצליחו לעמוד במבחן הזמן. הם נראו מיושנים, לא מחמיאים וחסרי תשוקה. אלמנט האתניות נראה יותר כמו בגדי חינה של אשכנזים, מאשר כמו אופנה גבוהה מלפני כמה עשורים.
איתי יעקב
