1. קטרקט אינה מחלת עיניים, אלא עכירות שהצטברה על עדשת העין השקופה.

 

2. כמו קמטים בעור ושיער שיבה, קטרקט הוא בעיקר ביטוי להזדקנות העין. עם השנים משתנים החלבונים שמכילה עדשת העין. הם מתחמצנים, מצהיבים, נעשים קשיחים ומאבדים משקיפותם. כך נוצרת העכירות.

 

3. פירוש המילה קטרקט הוא "מפל", תיאור של הראייה המעורפלת שנגרמת בגלל הרובד העכור: כאילו מתבוננים דרך מפל מים שוצפים. בעברית נקבעה המילה ל"ירוד".

 

4. לתזונה יש השפעה על עכירות העדשה, וכדי למנוע הידרדרות כדאי ליטול תוספי תזונה או לאכול מזונות עשירים באומגה 3, ויטמין E וחומרי צבע טבעיים כמו בטא קרוטן, לוטאין וזיאוקסנתין, שנמצאים בעיקר בירקות ובעלים ירוקים. "המידע נשען על מחקרים אפידמיולוגיים, אבל עדיין אין המלצות על מינונים", אומרת ד"ר עדי מיכאלי, מנהלת שירות הקטרקט במחלקת עיניים במרכז הרפואי "תל אביב" (איכילוב).

 

5. 50% מהגורמים להתחמצנות ולשינויים בעדשה בגיל המבוגר משויכים לנטייה תורשתית, אך זו יכולה לגרום להופעת קטרקט גם בגילאים צעירים, מתחת ל-40, ובעיקר אתך אנשים עם קוצר ראייה גבוהה, מיופיה (עיוורון לילה), ומחלות עיניים כמו גלאוקומה ודלקת עיניים מסוג "אובאיטיס".

 

6. עיסוק בספורט יכול להוריד את הסיכון להתפתחות קטרקט. "מחקרים בדקו רצים למרחקי ארוכים במהירויות גבוהות. מן הסתם ספורטאים שמסוגלים לרוץ כך הם אנשים בריאים ורזים שמקפידים על תזונתם", משערת ד"ר מיכאלי.

 

7. שימוש קבוע בתרופות המכילות סטרואידים הוא גורם סיכון לקטרקט, בעיקר כשמדובר בטיפות עיניים, משחות שנמרחות על הפנים, בקרבת העיניים, ואינהלציה, שבמהלכה חודר תרסיס התרופה ישירות לעין.

 

8. השמנה היא גורם סיכון לקטרקט. מדד מסת גוף (BMI) גבוה גורם לגוף לייצר כמות גדולה של סטרואידים טבעיים, וסטרואידים, כאמור, הם אויבי העדשה.

 

9. ישנם שלושה סוגי קטרקט:

 

  •  קטרקט גרעיני, שבדרך כלל נובע מהזדקנות העין, מתגבר ככל שהגיל מתקדם, אל נפוץ גם אצל קצרי רואי, וגורם לירידה בראייה ולהחלפת משקפיים לעיתים קרובות.

 

  • קטרקט קורטיקלי, שמתפתח בהיקף העין, בצורה מזוגזגת של מעין שפיצים קטנים שגורמים להשתברות של אור ולסנוור. מאחר שהעכירות מתקדמת בהדרגה מההיקף למרכז העדשה, ההפרעה לראייה מופיעה רק בשלבים מאוחרים.

 

  • קטרקט תת-קופסתי אחורי, שמפריע מאוד לראייה "משום שהוא שוכב כמו שטיח על חלקה האחורי של העדשה, ולכן גם אם הוא קטן מאוד הוא יכול לסתום את מעבר האור, כלומר לטשטש את הראייה בצורה משמעותית", מסבירה ד"ר מיכאלי. סוג זה של קטרקט יכול להתפתח ולהידרדר במהירות.

 

10. חשיפה ממושכת לשמש מזרזת קטרקט. לכן כדאי להתחיל להרכיב משקפי שמש בילדות, או לפחות בגיל ההתבגרות. "למי שמתחיל להרכיב משקפי שמש בגיל 40, זה כנראה לא יעזור. הנזק כבר הצטבר", מזהירה ד"ר מיכאלי.

 

11. רוב המנותחים הם מעל גיל 50, אבל "זה לא חריג שמגיעים גם צעירים יותר", אומרת ד"ר מיכאלי. להם, ולמי שחרדים מפני הניתוח, היא מציעה לעבור אותו בהשפעת זריקת טשטוש (סדציה) או בהרדמה כללית, בהתאם לשיקול דעתו של רופא העיניים.

 

12. לנשים, בעיקר לאחר גיל 60, יש קטרקט יותר מאשר לגברים. מדובר בעיקר על קטרקט קורטיקלי, היקפי, שפוגע פחות בראייה. הסיבה אמונה אולי בחשיפה ממושכת לאסטרוגן, שגם הוא סוג של סטרואיד.

 

13. כדי להיפטר מהעכירות צריך להיפטר מהעדשה, כלומר, להוציא אותה בניתוח. היום ניתוח קטרקט נחשב לפעולה פשוטה ומהירה. הניתוח אורך בממוצע כ-10 דקות, ובסיומו אפשר לחזור הביתה. השיפור בראייה מיידי, אבל התוצאות הסופיות נודעות רק לאחר כמה ימים עד שבועות. ניתוחי קטרקט כלולים בסל הבריאות וניתן לעבור אותם בבתי חולים הציבוריים, או בבתי חולים פרטיים, באמצעות הביטוח המשלים.

 

14. גם עישון מזרז התחמצנות ושינויים בעדשת העין, לידיעת מי שמחפשים סיבה נוספת להפסיק לעשן.

 

15. היות שלא מדובר בניתוח חירום, גם אם אובחנה התפתחות של קטרקט, אפשר לחכות עד שהוא משבש את הראייה, מפריע לקריאה וכדומה. "ההחלטה אם לעבור ניתוח היא כמעט אך ורק של המנותח, ותלויה במידת השפעת הקטרקט על איכות חייו. רק במקרים נדירים הניתוח דחוף. למשל, כשהוא גורם לעלייה בלחץ הנוזלים בעין, או כשיש מחלת רשתית שמצריכה מעקב והקטרקט מפריע להסתכלות בקרקעית העין", מדגישה ד"ר מיכאלי.

 

 

עוד ב"לאשה":

 

 

יש לכם קטרקט?

 

ד"ר עדי מיכאלי נותנת לכם סימנים:

 

  • כשהעיניים מתעייפות והראייה מטשטשת, וכשמתקשים לקרוא את העיתון, כתוביות בטלוויזיה, או שלטים בצדי הדרך.

 

  • כשרואים בלילה טוב פחות, וכשצריך להגביר את האור כדי לקרוא.

 

  • כשמספר המשקפיים גדל או קטן לעיתים קרובות מאוד.

 

  • כשמסתנוורים בלילה, למשל מפנסי מכונית שנראים כמו הילות או אורות מתפצלים, או כשיוצאים לשמש ולא רואים כלום.

 

  • כשיש כפל ראייה בעין אחת. "בדרך כלל כפל ראייה קיים בשתי העיניים, ונגרם בגלל בעיה של שריר שגורמת לפזילה. כפל ראייה בגלל קטרקט מתרחש רק בעין אחת, כך שכשמסתכלים על דמות או חפץ רואים אותם מספר פעמים, או עם תוספת צל ליד", מתארת ד"ר מיכאלי, ומציעה לכסות עין אחת כדי לבדוק אם עדיין רואים כפול בשנייה.

 

חלב בשביל הדלקת, ביצה לחבישה

 

מי שנאלצו לעבור ניתוח קטרקט בשנות ה-50 נהנו מאספקה סדירה של ביצים וחלב בחסות מערכת הבריאות. את החלב טפטפו לעין כדי לייצר דלקת שתזרז את הריפוי, ואת הקרום שמפריד בין הביצה לקליפה, היו מניחים כחבישה, כדי להחזיק את העין סגורה.

 

"המנותחים היו צריכים להמתין חודש ימים עד שהעין החלימה, בלי לזוז מהמיטה, אפילו לא לשירותים, כי לא הייתה עדיין טכנולוגיה שאפשרה תפירה של העין. אחרי הניתוח נאלצו להרכיב משקפיים עבים וכבדים מאוד, שנראו כמו תחתיות של בקבוקי זכוכית", מספרת ד"ר מיכאלי.

 

פריצת הדרך הראשונה לשיפור הניתוח הושגה בתחילת שנות ה-70, עם כניסתו של המיקרוסקופ הניתוחי לשימוש. פריצת דרך נוספת הייתה בשנות ה-80, כשהתחלו להשתיל עדשות מלאכותיות שהחליפו את המשקפיים העבים.

 

בשנות ה-90 השתנתה צורת החתך בעין, וההחלמה מהניתוח הייתה קצרה וקלה יותר, אך עדיין נגרמו לא מעט סיבוכים. בסוף שנות ה-90 החלו לעבור בהדרגה לשיטה (פאקואמולסיפיקציה) המתבססת על טכנולוגיית אולטרה סאונד. השיטה החדשנית מאפשרת להוציא את העדשה העכורה, ובסיום הניתוח להזריק לעין עדשה מלאכותית מתקפלת, המוחדרת דרך חתך זעיר של 2-3 מ"מ ואף פחות.