סיפורה של הדוגמנית בת ה-14 סופיה מצטנר מצית בשבועיים האחרונים דיונים סוערים בתעשיית האופנה המקומית והבינלאומית כאחד. "זה לא סיפור סינדרלה, זאת קלישאה!", אמרה השבוע בראיון לניו יורק טיימס הדוגמנית לשעבר שרה זיף, מי שייסדה את ארגון הדוגמניות האמריקני Models Alliance שהוקם בשנת 2012.

 

זיף סיפרה בשיחה עם העיתונאית ונסה פרידמן כי תעשיית האופנה לא המציאה שום דבר חדש, וכי ההיקסמות מסופיה הצעירה היא בסך הכול חזרה על מודל עסקי ותרבותי שאנו רואים כבר שנים ארוכות: שימוש בילדות ונערות צעירות למכור אופנה בלתי מושגת לנשים מבוגרות.

 

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

  

סוכן הדוגמניות רוברטו, מי שגלה את סופיה ומייצג אותה בעבודתה, ער לביקורות ולרעש התקשורתי שנוצר סביבה. בשיחה עם Xnet הוא אומר כי המגמה הנוכחית של דוגמניות צעירות, כאלה שנחשפות לראשונה בקמפיינים, היא תגובת נגד של בתי האופנה לשימוש התכוף בסלבריטאים, דוגמת ריהאנה לדיור. "כשזה מגיע לאופנה - המעצבים מחפשים את הדבר החדש הבא", הוא אומר. ״מישהי שלא עשתה כלום, שהיא במרכאות 'נקייה'".

 

האם הביקורת הזו עלולה לפגוע בהמשך הקריירה שלה?
"יכול להיות שכן ויכול מאוד להיות שלא.אין אפשרות לחזות את העתיד, אבל עכשיו זה הגיל שלה לפרוץ".

 

הושמעה ביקורת גדולה על השמלה השקופה שהיא לבשה בתצוגה של דיור.

 

"יש הבדל בין צילומים שיכולים להתפרש כמיניים ופרובוקטיביים לבין הצגה של בגד בתצוגת אופנה. השמלה שלבשה סופיה לא הוצגה באופן מיני. זה היה חלק מאופנה, והיא לא נראתה בזה חושנית".

 

בתור הסוכן שלה, יש לך גבולות אדומים לגביה?

 

"בוודאי. סופיה לא תעשה דברים שלא מתאימים לאופי, למראה ולגיל שלה. יש לה ליווי צמוד לכל מקום שהיא הולכת אליו, ובעניין הזה אני נודניק - היא אף פעם לא לבד באודישנים או בצילומים, וגם בתצוגה של דיור רותם גור הבוקרית היתה צמודה אליה מאחורי הקלעים כל הזמן".

 

כךא כך, אי אפשר לתלות את כל זה על כתפיה הצנומות של התגלית החדשה של רוברטו, תלמידת כיתה ט' מחולון, משום שסופיה היא רק חלק ממגמה גוברת והולכת השוטפת את תעשיית האופנה בשבועות האחרונים - דוגמניות קטינות מתחת לגיל 16 שנבחרו להוביל הפקות במגזינים, תצוגות אופנה וקמפיינים של בתי אופנה מובילים. ובכלל, דוגמניות-קטינות אינן חדשה מרעישה של ימים אלה – הרי כבר בשנת 1980 סיפרה ברוק שילדס בת ה-15 כי דבר אינו מפריד בינה לבין הקלווינ'ס שלה.

 

 

 

 

הסנונית הראשונה למגמה הנוכחית נראתה כבר באוקטובר האחרון, כשהדוגמנית הדנית בת ה-16 לולואיקה ראוון ליפ צעדה על המסלול של לואי ויטון והצטלמה ללוק בוק של בית האופנה. היא הוכרזה כתגלית של המעצב ניקולא גסקייה, המנהל האמנותי של המותג. לפני ארבעה חודשים אף נקשר שמה למיני-סקנדל בדנמרק, לאחר שהפקת אופנה בכיכובה למגזין הדני Cover הובילה לתגובות סוערות שעסקו במבנה הגוף הרזה מאוד של הדוגמנית, שהואשמה בעידוד אנורקסיה.

 

המגמה זכתה לתאוצה העונה לאחר שמארק ג'ייקובס ליהק לקמפיין האייקונים של סתיו-חורף 2015-16 במותג שלו את השחקנית והדוגמנית ווילו סמית' בת ה-14, וכן את הדוגמנית בת ה-9 בטי לואו.

 

שבועיים לאחר מכן עשתה סופיה את דריסת הרגל הראשונה שלה על המסלול, כדוגמנית שפתחה את תצוגת העילית של בית האופנה כריסטיאן דיור בשבוע אופנת העילית בפריז, לבושה שמלה לבנה ושקופה שחשפה את פטמותיה וגופה הגבעולי.

 

יומיים לאחר מכן חשף קרל לגרפלד את הפנים החדשות של שאנל: לילי רוז דפ, שחגגה לפני חודש וחצי יומולדת "סוויט סיקסטין". דפ ג'וניור הצטלמה לקמפיין החדש לקו המשקפיים של שאנל, כשהיא שוכבת בתנוחות שהיו מי שכינו אותן ברשתות החברתיות "פורנוגרפיות", וזאת על אף שהיתה מכוסה מכף רגל ועד ראש.

 

 

A photo posted by Kaia Gerber (@kaiagerber) on

 

 

אותו שבוע ממש נחשפו גם תמונות חדשות של קאיה גרבר בת ה-13, בתה של דוגמנית העל לשעבר סינדי קרופורד, שהופיעה בשתי הפקות אופנה שונות – האחת למגזין ווג איטליה, והשנייה למגזין CR Fashion Book של קארין רויטפלד, שבעבר איבדה את תפקידה כעורכת ווג צרפת בגלל שימוש בדוגמניות ילדות בהפקת אופנה של בגדי נשים, כשהן לבושות, מאופרות ומתנהלות כנשים בוגרות לכל עניין ודבר.

 

גם בתמונה של גרבר מתוך CR היא נראית כשהיא שוכבת על מיטה בשמלה ורודה של פראדה, מאופרת בקפידה ושפתיה הפשוקות מרוחות בליפסטיק קל. נראה כי רויטפלד בוחרת להתגרות שוב במזלה.

 

 

A photo posted by Kaia Gerber (@kaiagerber) on

 

 

המגמה החדשה מגיעה כאנטיתזה לזו הקודמת, ששטפה את תעשיית האופנה בעונה הקודמת - ליהוק של נשים מבוגרות לקמפיינים, ע"ע הסופרת ג'ואן דידיון בת ה-80 לסלין, הזמרת ג'וני מיטשל בת ה-71 לסאן לורן פריז ואיריס אפפל בת ה-93 לחברת מאק ולמעצב התכשיטים אלקסיס ביטאר, ועוד ועוד יפהפיות מלבינות שכיכבו בקמפיינים של בתי האופנה הגדולים.

 

למעשה, השנה האחרונה מבקשת להצהיר בצורה חד משמעית שלסטייל אין גיל. מצד אחד, נשים מהגיל השלישי, ומהצד השני, ילדות ונערות מיסודי ועד תיכון. לפי קצב תחלופת המגמות בתעשיית האופנה, הגיל הנכון הוא מעין צבע עונתי מתחלף מעונה לעונה.

 

 

הטרנד בעונה הקודמת: נשים מבוגרות כיכבו בקמפיינים
הטרנד בעונה הקודמת: נשים מבוגרות כיכבו בקמפיינים

 

 

הגיל הכי נכון ברגע זה זוכה לפריחה דווקא בצילם של חוקים שנועדו לגונן על ילדות עובדות בתעשיית האופנה. CFDA, ארגון הגג של מעצבי האופנה האמריקאים, הביא בשנת 2013 לחקיקה במדינת ניו יורק על תנאי העסקה של דוגמניות. דוגמניות מגיל 18 ומטה יחשבו כילדים עובדים בתעשיית הבידור, על כל המשתמע מכך: שעות עבודה מוגבלות, אישור עבודה מהמדינה וכו'. שנה קודם היו אלה 21 עורכות המהדורות הבינלאומיות של ווג - מיפן ועד איסטנבול - שחתמו על הצהרה כי לא יעסיקו דוגמניות מגיל 16 ומטה (במקרה של גרבר בת ה-13, נמסר בתגובה מווג איטליה, כי התמונות צולמו במסגרת גיליון שעסק בגיל, The Age Issue, בו הוצגו דוגמנים ממגוון רחב של גילאים). בנוסף, כבר בשנת 2007 הודיעה הקונסוליה הבריטית לאופנה, האחראית על שבוע האופנה בלונדון, כי לא תעסיק דוגמניות בנות 16 ומטה.

 

מישל טאן, עורכת מגזין האופנה לנערות Seventeen, סיפרה באותה כתבה בניו יורק טיימס כי בתי האופנה משתמשים בטרמינולוגיה מעצימה ומשפחתית כדי "לשווק" את הדוגמניות הצעירות. "סופיה מצטנר 'נמכרה' כמודל לחיקוי לתעוזה של בני נוער, וקאיה גרבר היא סיפור של 'בית מלוכה הוליוודי: הדור הבא'", אומרת טאן. "בעוד הנרטיב סביב לילי רוז דפ היה 'הדוד קרל (לגרפלד, א"י) מציג אותה לתעשיית האופנה'". טאן טוענת כי לסיפורים האלה אין שום אחיזה במציאות, וילדה בת 14 לעולם לא מספרת את הסיפור שלה בקמפיין.

 

חיזוק לדבריה של טאן הגיע משתי פיגורות מובילות בעולם הדוגמנות. קוקו רושה, אחת הדוגמניות האמריקאיות המובילות, שהיתה גם מהראשונות להצטרף לארגון הדוגמניות האמריקאי, סיפרה בראיון ב-2011 לאנדרסון קופר בסי.אן.אן כי היא "מאמינה שדוגמניות בנות 15 צעירות מדי לעשות עסקים ולעבוד. אותן דוגמניות נמצאות במצב שמתייחסים אליהן כאל מבוגרים, כאשר הן אינן יודעות כיצד להתמודד עם זה".

 

גם קייט מוס הבהירה את הנקודה: "לבקש מנערה בת 16 להוריד את הבגדים שלה זה מאוד מוזר", אמרה בראיון ל-ואניטי פייר ב-2012, ושיתפה מחוויותיה האישיות כדוגמנית מתחילה אי שם בתחילת שנות ה-90. "בתעשייה אומרים לך, 'אם לא תעשי את זה - לא נעבוד איתך יותר'. הייתי נועלת את עצמי בשירותים ובוכה, ואז יוצאת החוצה ועושה את זה. אף פעם לא הרגשתי נוח עם זה".