הדפסה
לכתבה באתר
זה היה ללא ספק השבוע של הזמרת דיקלה. ביום ראשון היא ליוותה בשירה את תצוגת האופנה של קסטרו
והיתה חלק בלתי נפרד מהצלחתו של האירוע, ואמש (רביעי) חתמה את התצוגה של המעצב יניב פרסי ומותג חליפות הגברים בגיר בלהיט Here comes the rain again.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
פרסי, שהקים את המותג הנושא את שמו בשנת 2009, פועל בזירה המקומית והבינלאומית עם קו שמלות כלה וערב, וכן קו אביזרים שנמכר בבוטיקים מובילים בעולם. אמש הוא הציג לראשונה קו שמלות כלה נוסף ונגיש יותר, בשם White Label, עם מחירים שמתחילים ב-3,000 שקל ומטפסים עד 8,000 שקל לשמלה - תמחור נמוך משמעותית ביחס למחיר הממוצע בשוק הכלות המקומי, וכן ביחס לעיצוביו שלו. מחיריהן של שמלות כלה מהקו היוקרתי של פרסי, שהוצגו אמש לצד הקו המוזל, מטפסים אל ה-30,000 שקל לשמלה, ושמלות הערב של המעצב נעות על טווח המחירים שבין ה-2,000 ל-10,000 שקל. תחת הכותרת המטעה של תצוגת הוט קוטור (תפירה עילית), העידה התצוגה של פרסי על שני נתיבים שונים בתכלית בהם פוסע המעצב, עד כדי כך שלמתבונן מן הצד נדמה היה שמדובר בשני מעצבים שונים – האחד יצר את שמלות הכלה והשני את שמלות הערב.
עוד בערוץ האופנה
- חושבים בגדול: דוגמנית במידה 48 בגיליון של ספורט'ס אילוסטרייטד
- הדוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט הופכות לפין-אפ גירלס משנות ה-50
- טל שחם, תכף בת 60, מידה 36: "הבעיה היא לא בבגדים, אלא בנשים"
לעיני ידועניות רבות שהגיעו לאירוע, ביניהן אורנה דץ, דנה גרוצקי, רווית אסף, גילת אנקורי ושירלי בוגנים, נפתחה התצוגה בחטיבה של שמלות כלה צחורות מבדי תחרה, בצלליות צרות עם שובל ארוך בסגנון "בת הים". פרסי יצר משחקי שקיפויות ותעתועים ויזואליים, דוגמת שמלת תחרה לבנה שממרחק נראית כשמלת סטרפלס, אך ככל שמתקרבים מגלים כי את פלג הגוף העליון מכסה מעין בגד גוף בצבע העור. המוטיב הזה בלט לאורך כל הקבוצה – על אף שלטעמנו הוא מיצה את עצמו כעבור שניים-שלושה דגמים. עוד בלטו בקבוצה זו, השימוש בתחרות עדינות והשילוב של מחרוזות פנינים שעיטרו את הגב החשוף, אלא שהתוצאה בשלב זה של התצוגה נראתה מעט מיושנת, ולא הלמה את הציפיות ממעצב מגובש כפרסי. הליכתן האיטית והצולעת של מרבית הדוגמניות בדגמים שהגבילו את צעדיהן, היתה דימוי מצוין לחלק זה של התצוגה.
נעבור לחלקה השני של התצוגה, שהחזיר לנו את הצבע ללחיים ואת האמונה בכישרונו של פרסי. את הצגת קו שמלות הערב פתחה השחקנית אוולין הגואל, שצעדה על המסלול בשמלת סטרפלס שחורה זרועת פאייטים שחורים ששובצו בצורת מעוינים, כשלצדה שני דוגמנים במראה מחויט שחור מקו החליפות Ceremony של בגיר. כאן הפגין פרסי יד בטוחה וקונספט הדוק, כשעל המסלול הופיעו זו אחר זו שמלות ערב זוהרות עתירות פרנזים ששולבו עם חרוזים, תחרות ובדים רקומים, במעין מחווה מעודכנת לשנות ה-20.
בחלק הזה של התצוגה נרשמו מספר רגעים מרשימים במיוחד, שיוכלו בעתיד לזהור על השטיחים האדומים בארץ ובעולם, ביניהם שמלת פרנזים בגוון פודרה שהתנופפה בחושניות על המסלול, כמו גם שמלה שקופה בצבע כחול-סגלגל, מעוטרת בפאייטים שנצצו כמו טיפות טל של בוקר. הקבוצה כללה גם מספר שמלות לבנות, שהיו יכולות להוות נקודת מוצא מוצלחת יותר לקו שמלות כלה אלטרנטיבי, למשל, שמלה לבנה ללא שרוולים עם רקמה ופרנזים, או מערכת לבוש של גופייה עם כתפיות דקיקות משובצת חרוזים בצורות גיאומטריות, שנלבשה עם חצאית מקסי פליסה נהדרת. מערכת לבוש זהה הוצגה גם בשחור, והיא תתאים למי שמחפשת מראה ערב זוהר ויחד עם זאת נינוח. החליפות הצרות של בגיר, בגזרות קרובות אל הגוף ובעלות כפתור אחד (המגמה הכי חזקה היום בעולם החליפות), היו ליווי מושלם לערב, למעט הנעליים בעלות המראה המרובע המיושן שהעיבו על הלוק הכללי.
בשיחה שקיימנו עם פרסי בתום התצוגה סיפר כי חטיבת השמלות שהוצגה ראשונה הורכבה מהקו הזול ומהקו היוקרתי של שמלות הכלה בעיצובו, בניסיון להציג את הוורסטיליות שלו כמעצב. הבחירה לערבב בין שני הקווים הללו ודאי תרמה לתחושת חוסר האחידות שנראתה על המסלול. באתר האינטרנט שלו וכן בראיונות לתקשורת, מתגאה פרסי בשורה ארוכה של כוכבות בינלאומיות שלבשו את עיצוביו - ביונסה, נעמי קמפבל, אלישיה קיז ואמבר הרד – וכן ברשימה ארוכה של נקודות מכירה בעולם וברזומה של עבודה בבתי אופנה מובילים. התצוגה שהציג אמש היתה יכולה לתמוך בהישגים המפוארים הללו, אולם ההחלטה לערבב בין האספירציות האמנותיות שלו כמעצב לבין הצגתו כבית חרושת לשמלות כלה נגישות, היתה בעוכריו. שני אלה יכולים לדור בכפיפה אחת תחת אותו גג, אולם קשה עד בלתי אפשרי להציגם זה לצד זה על המסלול ללא הפרדה ברורה בין השניים, מבלי לייצר תמונה מבולבלת של מעצב שעוד לא החליט מאיזה קצה הוא רוצה למשוך בחבל.
לסיום, כדאי להתעכב לרגע גם על המונח הוט קוטור שהתנוסס על ההזמנה לתצוגה ושימש לה ככותרת. הוט קוטור, או בעברית, תפירה עילית, הוא שם קוד לבתי אופנה שעומדים בתנאים הנוקשים שמציב השמברה סינדיקל דה לה הוט קוטור בפריז - הגוף היחיד בעולם שראשי לתת את אות היוקרה לבתי אופנה. אלו חייבים לפעול מתוך אטלייה בפריז המחזיק ב-15 עובדים לפחות, להציג מדי עונה מינימום 35 דגמים ליום ולערב, וליצור את הפריטים בהזמנות אישיות, עם מדידה אחת לפחות על גוף הלקוחה, והכול בעבודת יד. מחוץ לפריז, ובישראל בפרט, מתקיימת הזניה של המושג, כך שכל מי שמעצב שמלות בהזמנה אישית, חש כי הוא יכול להתגאות בטייטל האקסקלוסיבי. גם במובן הזה, פרסי ניסה לתפוס יותר ממה שהמסלול יכול להכיל.
