קולקציית הביכורים שלי

זאת השנה הרביעית ש-Xnet מפרסם את קולקציות הביכורים המבטיחות, ומסמן את המעצבים שיובילו את סצנת האופנה בישראל בשנים הקרובות. השנה, יותר מתמיד, הוצפנו בקולקציות ביכורים משובחות, בשלל שפות, צבעים וסגנונות. רבים מן המעצבים שסומנו לטובה הפעם עשו זה מכבר סיבוב בבתי אופנה אחרים, בארץ או בחו"ל,לפני שפנו לבניית קולקציה עצמאית ראשונה. הם ראו עולם, השתפשפו על חשבון אחרים והגיעו מגובשים, עם ידע נרחב ואורך רוח למלאכה הלא פשוטה הזו.

אורלי רוזן למותג Sofia Jon מביאה איתה משב רוח מרענן של אופנה עכשווית עם אלמנטים ספורטיבים שמריחה לא מכאן, בעוד המותג Two Neighbors הוא פרויקט המגשר בין מעצבת אופנה ישראלית לקבוצת רוקמות פלסטיניות, ומחפש את שורשיו המקומיים על ידי גישור בין שפה, פוליטיקה ומרחבים גיאוגרפיים. סיון שרגא, המעצבת נעליים למותג SI-V, בכלל מצאה את עצמה במילאנו, מפתחת שם מותג שמבקש לשדר בינלאומיות, עם דגמים שמעצבות הנעליים הישראליות רק יכולות לחלום עליו.

למרבה הצער, גם הפעם נפקדים מעצבי הגברים מרשימת הקולקציות המבטיחות - נתון שממשיך להפתיע אותנו, בעיקר בשל הפופולאריות הגואה של קולקציות הגברים בתצוגות הבוגרים של בתי הספר לאופנה.

עוד בערוץ האופנה

• מנסור גבריאל: מותג התיקים הצעיר שכבש את לב הכוכבות
• סיגל דקל: עלייתו ונפילתו של מותג אופנה ישראלי
• רוס אובטה, ניסיון שני: המותג החדש של האחיות צוקר
  

על אף האווירה החגיגית שבפרסום הרשימה, קצת מוקדם לשמוח. ענף האופנה בישראל ממשיך לסבול מחוסר יציבות, והדבר ניכר גם בהתאיידותן של כמה מההבטחות הגדולות שסימנו בעבר. המותג First Kiss של תומר אלמוזנינו ודיאנה בזלי נסגר, וגם מותג בגדי הגברים של המעצב שמעון צרפתי. לעומת זאת, ישנן כמה הבטחות שממשיכות לקיים, להתקיים ואף להתפתח מעונה לעונה, כמו רחל כהן למותג Common Raven, מעצב שמלות הכלה טל כחלון ומותג האביזרים Complete. כולם הצליחו לבסס את עצמם כקול מקורי ומבטיח בשוק המקומי, כשתסמונת האלבום השני כבר מזמן מאחוריהם.

נשים: Sofia Jon בעיצובה של אורלי רוזן

רזומה: אורלי רוזן, 29, ילידת אוסטרליה, עלתה ארצה בגיל שנה. ב-2009 סיימה לימודי אופנה בבית הספר מרנגוני שבלונדון, במהלכם התמחתה בבתי האופנה הבריטיים ריצ'ארד ניקול וקסימי. בסיום הלימודים ניסתה את מזלה בפריז, ועבדה במותג האופנה הקוריאני לגברים wooyoungmi, אך לאחר פחות משנה שבה ארצה. עם הגעתה היא השתלבה בשוק האופנה המקומי והיתה אחראית על הקו "מייד ביי לילה מיסט", לצדה של המעצבת הראשית ובעלת המותג לילך אלגרבלי, ויצרה קולקציית קפסולה יחד עם המעצבת קרן זרקה למותג Anna K. לפני כשנה וחצי הבינה כי היא מעדיפה להתמקד בקו משלה והשיקה את המותג Sofia Jon - חיבור שמותיהם הפרטיים של סבה וסבתה מצד אביה, אשר היו חייטים בשנות ה-60 בלונדון. "הבנתי שאני לא רוצה לעבוד בייצור המוני ומהיר, אלא להתעקש לצאת לדרך משלי", היא אומרת בראיון ראשון.

סגנון: ספורטיבי, צבעוני וצעיר. רוזן מתכתבת עם מעצבים כמו אלכסנדר וונג ושמות מוכרים פחות כמו ריצ'ארד ניקול ליצירת מראה עכשווי ושונה מהנוף המקומי. ניתן לראות זאת בבחירת הבדים, בשימוש בגזרות ספורטיביות ובצבעוניות שבחרה לקולקציית הביכורים שלה.

מה בקולקציה? עשרה פריטים שעוצבו בהשראת רהיטים, עם מוטיב חוזר של הדפס כיסא, המופיע על חולצות הטי בשחור ובלבן. בנוסף, תמצאו שם גם מכנסי שורטס בשחור, בלבן או בהדפס צבעוני אבסטרקטי, עם שני כיסים קדמיים; וחצאית עיפרון אפורה במראה ספורטיבי מבד כותנה קופרו. כמו כן, יצרה רוזן מספר אביזרים, שנמכרים בהזמנה מראש, כמו תיק PVC בצבע צהוב עם פסים שחורים ורצועות מחבל ניילון.

מודל לחיקוי: "אני מאוד אוהבת את החיתוכים והמינימליזם של אלכסנדר וואנג במותג שלו ובעבודה שלו בבלנסיאגה, וגם מאוד אוהבת את מה שפיבי פילו עושה בסלין".

מוזה: "הדי. ג'יי ואייקון האופנה לי לזארק. אני אוהבת אצלה את השילוב בין אופנה עילית לאופנה צעירה. בעיני היא מסמלת אישה קולית ואסרטיבית".

חומרים: כותנה, כותנה קופרו, PVC

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: "למעצב צעיר בישראל קשה מאוד למצוא טקסטיל ראוי. ההיצע כאן מאוד מצומצם וצריך לחשוב מחוץ לקופסה. אני מנסה להימלט מזה על ידי הכנה עצמאית של הדפסי רשת אצלי בסטודיו".

למה אהבנו: מעטות הן קולקציות הביכורים שמצליחות להציע אופנת קז'ואל מקומית המתכתבת עם רוח הזמן של הזירה הבינלאומית. רוזן מציעה קול מקורי ואישי, ומצליחה להביא איתה גם ערך מוסף של טרנדיות, מהסוג החביב על הבנות הנכונות בתל אביב. ניכר כי ניסיונה העשיר בארץ ובחו"ל תרם לניסוח הדי.אן.איי של המותג.

מחירים: 840-380 שקל.

היכן להשיג: בסטודיו המעצבת, ניצנה 14, יפו, טל': 052-5588787; Numero 13, שבזי 13, נוה צדק, תל אביב; קולבים, ז'בוטינסקי 5, מרכז גירון, רעננה.

משקפיים: Reforma בעיצובו של מיכאל צינזובסקי

רזומה: מיכאל צינזובסקי, 33, הוא ילד חוץ במדור האופנה. הוא בוגר לימודי תואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ובימים אלו הוא משלים תואר שני בעיצוב באותו מוסד. עד לאחרונה גם עבד בכתר פלסטיק. לפני כשנה החליט לקחת פסק זמן מלימודיו ולהתמסר לעיצוב משקפיים. בסוף השבוע הקרוב הוא יציג לראשונה את דגמי המשקפיים בעיצובו במסגרת חנות הפופ אפ "שפגאט סטור", שתיפתח בדיזנגוף סנטר כחלק מאירועי חודש הגאווה. התשוקה למשקפיים החלה במסגרת לימודיו בתואר השני. "היינו כמה חבר'ה שנדלקו על הרעיון לעשות משקפיים, אבל אני לקחתי את זה צעד קדימה", הוא מספר בסטודיו שלו בלב תל אביב. "אני מבקש להציע מראה שונה, אחר. היום כשאתה הולך לרכוש משקפיים רוב הדגמים נראים אותו הדבר, רק לוגו המותג שונה".

סגנון: חדשני, קלאסי ומעוצב. צינזובסקי מציע פרשנות משלו לתחום המשקפיים, תוך שימת דגש על חומריות כמו עץ ומסגרות המודפסות במדפסת תלת ממד. כדי לאזן את השימוש בחומרים לא קונבנציונליים בתעשיית המשקפיים, המסגרות שהוא מציע מאופקות וקלאסיות.

מה בקולקציה? חמישה דגמים בסך הכול, למשקפי ראייה ושמש. רובם עשויים עץ, חלקם הודפסו במדפסת תלת ממד. אהבנו במיוחד את דגם "זירקל" העשוי עץ אגוז אפריקאי במבנה שטוח ומעט חתולי בקצוות ובשילוב עדשות מטאליות.

מודל לחיקוי: "צ'ארלס וריי איימס, בגלל היכולת שלהם לשלב בין חומר וצורה".

מוזה: "עיצוב מקומי. בשנים האחרונות אני מתעסק בשאלה מהו עיצוב מקומי. יש כאן גורמים רבים שמשפיעים ומרכיבים את סגנון העיצוב, בין אם זה תרבויות וקיבוץ גלויות, עשייה מסורתית, צבעוניות, והאופן בו הדברים מתבצעים מול בעלי המקצוע".

חומרים: עץ אגוז אפריקאי, עץ אגוז אמריקאי, פלסטיק בהדפסת תלת ממד.

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: "השימוש בעץ דורש מיומנות ונגרות עדינה. צריך לדעת איך לעבוד איתו, לצבוע אותו ולחשוב גם כיצד האופטיקאי שמתקין את העדשות יוכל לעבוד עם האובייקט". צינזובסקי מספר כי נדרש לו לא מעט זמן למצוא בעלי מקצוע וספקים: "אנשים חשבו שאני מסתלבט עליהם, עד שמצאתי בעל מקצוע שהסכים ושמח לעבוד איתי. אין הרבה משוגעים למשקפיים בישראל".

למה אהבנו: ראשית, כי בודדים הם מעצבי המשקפיים הישראלים. מדובר בתחום הנשלט על ידי תאגידים ועל כן כל מעצב חדש בתחום הוא מבורך. בנוסף, צינזובסקי מציע אסתטיקה חדשה ושימוש בחומרים מסקרנים כמו עץ, מה שהופך את הפריטים שלו לנדירים בזירה המקומית. את כל זה הוא אורז במחיר הוגן של עד 550 שקל לזוג משקפיים בעבודת יד, כולל עדשות.

מחירים: 550-300 שקל.

היכן להשיג: בחנות הפופ-אפ של שפגאט סטור, דיזנגוף סנטר, בין התאריכים 12-8 ביוני. לאחר מכן ניתן לפנות ישירות אל המעצב בטל' 052-6443937.

Two Neighbors

רזומה: Two Neighbors הוא פרויקט אופנה המנסה לגשר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יוזמה של בני הזוג האמריקאים וויט ופאולה ג'ונס. הוא פסיכולג, היא אשת חינוך מאיידהו, שהגיעו לביקור בישראל לפני מספר שנים והחליטו שהם רוצים לתרום מזמנם וכספם למען גישור בין שני הצדדים הניצים. לפני חמש שנים יזמו פרויקט של חבקי כוסות רקומים על ידי נשים פלסטיניות, אך הפרויקט לא התרומם מעבר למצופה. בימים אלו הם משיקים פרויקט חדש, הפעם בתחום האופנה, בעיצובה של מרים גבעון, מעצבת ששימשה בעבר כיד ימינה של דורין פרנקפורט ובבעלותה המותג "שלוש". גבעון חתומה על העיצוב, אך לפרויקט שותפים רבים - סיגל קירש, האחראית על הפרויקט בצד הישראלי ועל צי תופרות בית, מאראם עיסה, מנהלת הפרויקט בצד הפלסטיני, וריחן אבו סבחה, הרוקמת הראשית של הפרויקט, שאיגדה סביבה נשים רוקמות מהכפר הפלסטיני אטוונה הסמוך לחברון. הפרויקט הצליח לגייס לאחרונה סכום של למעלה מ-10 אלף דולר באמצעות אתר גיוס הכספים קיקסטארטר, וכל ההכנסות יחולקו בין הרוקמות והתופרות שלקחו חלק בפרויקט. בימים אלו כבר שוקדת גבעון על קולקציה חדשה נוספת.

סגנון: פוסט קולוניאלי. שמלות כותנה ופוליאטסאר במראה מערבי המשלבות רקמות פלסטיניות בעבודת יד ובצבעוניות של זהב, כחול וורוד. Two Neighbors הוא חלק ממגמה בצמיחה: להשתמש באופנה ככלי לגישור בין ישראלים לפלסטינים, תוך שימור מסורות ועבודות יד, והפיכתן לעכשוויות. לאחרונה דיווחנו כאן על פרויקט דומה של שנקר ובתי הספר RCA והאימפריאל קולג' מלונדון.

מה בקולקציה? שבעה דגמים של שמלות רקומות, עשויות פוליאסטר או כותנה, עם שני אחוז לייקרה לגמישות. תוכלו למצוא כאן שמלת מקסי ארוכה משיפון-פוליאסטר עם רקמת זהב המעטרת את קו הצווארון עד החזה. שמלה מעניינת נוספת היא שמלת כותנה כחולה, שחלקה העליון מעוטר רקמה בצבע כחול ומוקה.

מודל לחיקוי: "אין לי מודל ספציפי לחיקוי, מכיוון שלא ידעתי למה אני נכנסת בתחילת הדרך. ככל שהפרויקט העמיק הבנתי שאני נמצאת בפרויקט מלא בנשמה. העובדה שמדובר בפרויקט עם משמעות גרם לי להתמסר אליו באופן מוחלט".

מוזה: "המוזה שלי תמיד היא פרידה קאלו", אומרת גבעון. "אני מזדהה מאוד עם הצבעוניות, הציורים והמחלה שלה. המתח בו התנהלה כל חייה והמאבק בין הפיזיות לבין הפנימיות מלווים גם אותי".

חומרים: פוליאסטר, כותנה לייקרה, רקמת כותנה בעבודת יד

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: "זה לקח זמן רב יותר מששיערתי עד שהפרויקט צבר תאוצה", מספרת גבעון. "היינו צריכות לזכות באמון אחת של השנייה. בנוסף, לוקח מספר ימים לייצר את הרקמה של כל אחת מהשמלות, וזו עבודה מאוד סיזיפית".

למה אהבנו: תסלחו לנו על הקיטש, אבל כל דרך לגשר בין אנשים משני צדי הסכסוך היא מבורכת בעינינו, ומעבר לכך, שמלות הכותנה הן מהיפות שראינו בעת האחרונה.

מחירים: 700-550 שקל.

היכן להשיג: בקרוב תיפתח חנות אונליין של המותג, ועד אז אתם מוזמנים לפנות ישירות אל גבעון בטל' 052-4208046. 

תכשיטים: Zazu בעיצובה של מיקה רון

רזומה: מיקה רון, 34, סיימה בשנת 2007 לימודי עיצוב תכשיטים בשנקר, ואחריהם נרשמה לתחרות עיצוב באיטליה, התאהבה במקום ונסעה ללמוד שם. במהרה התקבלה לתוכנית ריצ'מונד היוקרתית (קואופרטיב מעצבים מטעם חברות כמו מון בלאן וקרטייה), המאגדת 20 מעצבים בלבד מרחבי העולם. בהמשך עברה לגרמניה לסטאז' של חצי שנה בחברת מון בלאן (הידועה בעטים המפורסמים שלה, אך מציעה גם תכשיטים). אחרי שמאסה בעבודה עבור חברות גדולות, נסעה לעבוד בניו יורק כברמנית במטרה לחזור למקורות שלה – לגלות מה היא רוצה לעשות עם החומרים שמרכיבים את התכשיטים שאנו עונדות. היא החלה להתנסות עם חומרים וטכניקות, ופיתחה שיטה לצביעת מתכות עם קומפרסור, המבוססת על הטכניקה שבה צובעים אלומיניום של מכוניות. לפני כשנתיים חזרה רון לישראל עם בן זוגה, ובחודשים האחרונים החלה לשווק תכשיטים מעוצבים בטכניקה הייחודית שפיתחה.

סגנון: באמצעות טכניקת הצביעה החדשה, הצליחה רון להעניק למתכות צבע, ועדיין לשמור על שקיפות המשמרת את האיכות המקורית הנוצצת של המתכת מבעד לגוון. סגנון התכשיטים משלב מוטיבים מודרניים וקלאסיים עם טוויסט עדכני, מראה אורגני עם מתכתי.

מה בקולקציה? צמידים צבעוניים בצורת קונוס שניתן להעמיד על הזרוע וכך ליצור על היד שלל קונסטרוקציות ארכיטקטוניות, צמידים קלועים בצבעוניות מגוונת, עגילים וטבעות בצורות גיאומטריות ובשילובי צבעים, שרשראות וצמידים בשילוב חוטי שעווה שחורים וקלועים, עגילי חישוק קטנים ועגילים דמויי טיפה.

מודל לחיקוי: רותקו. "הציורים האחרונים שלו הגיעו לרמת הפשטה כל כך חזקה ועוצמתית, נפעמתי מהיכולת שלו להביע כל כך הרבה רגש אך ורק באמצעות גושי צבע". בנוסף, רון שואבת לא מעט השראה מבית האופנה לנוון ומהמעצב הראשי שלו אלבר אלבז. "היכולת שלו לשלב אלמנטים קלאסיים של לבוש עם נגיעות עכשוויות היא מדויקת, והוא תמיד מצליח לחזות אופנה וטרנדים עתידיים כמה עונות מראש ועדיין להישאר לגמרי עצמו".

מוזה: "אני שואבת הרבה השראה מאמנות, אבל גם מהטבע ומקווי אופק, שהיו אחת ההשראות המרכזיות לקולקציה הראשונה שלי. חוץ מזה, אני אוהבת לתת למילים אינטרפרטציה של צורות. אני זוכרת שבאחד הפרויקטים בשנקר לקחתי שיר של דפש מוד ומתוך האווירה שלו יצאתי לצורות".

חומרים: רוב התכשיטים עשויים פליז המצופה בזהב 14 קראט או כסף. יש בקולקציה גם שרשראות וטבעות העשויות כסף 925.

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: "אחד הדברים הכיפיים ביצירת קולקציה ראשונה הוא שבפעם הראשונה את צריכה לגלות איך למכור את החזון שלך. עד עכשיו היית סטודנטית שיכולה לעשות כל מה שהיא רוצה, ועכשיו את חייבת לגלות דרכים יצירתיות לתרגם את הסגנון והרצונות שלך למוצרים שאישה תרצה לענוד". רון מציינת שגם במובן החומרי יש המון הנאה בעבודה על קולקציה ראשונה – שכן כל דבר הוא תגלית. "ניסוי וטעייה אצלי זה חלק של הנאה, לא של מטלה", היא מדגישה. מבחינת קשיים, היא מציינת בעיקר את האספקט הכספי, ובנוסף, את החיפוש אחר קהל היעד המדויק ליצירה שלך, ותוך כדי כך – מציאת הדרך להפוך את היצירות לנגישות ומדויקות עבורו.

למה אהבנו: השילוב של צבעוניות קיצית, שבטית ומרעננת עם חספוס מתכתי בהשראת מכוניות אלומיניום, יצר תרכובת אלכימית מסקרנת, ובעיקר – חדשנית במחוזותינו. לנשים הישראליות שנדרשות בדרך כלל לבחור בין תכשיטים צבעוניים וילדותיים מפלסטיק לפריטי מתכת מעוצבים, יש סוף סוף את ההזדמנות ליהנות משני העולמות.

מחירים: צמידים, 500-89 שקל; שרשראות, 1,200-150 שקל; טבעות, 400-180 שקל; עגילים, 500-180 שקל.

היכן להשיג: בחנויות קום איל פו, הארטברייקר ודורית שדה, או דרך הסטודיו בטל' 052-3682732.

נשים: Tres בעיצובן של נוי גוז, נועה גור ודפנה פילוסוף-רובין

רזומה: שלוש מעצבות המותג – נוי גוז, נועה גור ודפנה פילוסוף-רובין – נפגשו במהלך לימודי העיצוב שלהן בשנקר, אותם סיימו לפני שנתיים במחזור שהביא אל התעשייה המקומית גם את המעצבים אלירן נרגסי ולי גרבנאו. לאחר הלימודים יצאה גור לסטאז' אצל רזיאלה ועבדה במשך תקופה קצרה אצל המעצב אלון ליבנה, גוז ייצרה הדפסים אצל יוסף, משכית, רומר וקומון רייבן. גם היום עובדות כל המעצבות בעבודות נוספות, בזמן שהן מבססות את המותג המשותף שלהן. המחשבות על הקמת עסק משלהן יחד בעצם היו איתן כל הזמן, וכדי להפוך אותן למציאות כל שנדרש היה שאחת מהן תעלה את הרעיון על שפתיה. "העבודה בשנקר היא מאוד בודדה", מספרת גור, המשמשת כמעט כדוברת של השלוש, "אבל במהלך העבודה על פרויקט הגמר היינו נפגשות שלושתנו למעין פרלמנט שבועי שדן בחומרים של כולנו". לפני שלושה חודשים הוקם המותג רשמית. השלוש אחראיות על התדמיתנות ועל הגזירה, כאשר התפירה נשלחת לתופרות פרטיות בתל אביב ובת ים.

סגנון: "הרבה חברות התחילו להתחתן סביבנו", מסבירה פילוסוף-רובין, "והגענו למסקנה שיש צורך ליצור פריטים שהם בו זמנית לבושים, אבל לא מופרכים". בהתאם, הקולקציה מתמקדת בבגדי ערב קוליים, השומרים על מראה נונשלטי ומינימליסטי. הגזרות נקיות עם הקפדה על דיטיילים והתאמה לגוף הנשי על שלל צורותיו. לא מעט מהשמלות יוצרות שילוב מעניין של מראה ערב "לבוש" עם קלילות ספורטיבית טרנדית.

מה בקולקציה? בעיקר שמלות, המעוצבות בגזרות שונות על מנת להתאים לכמה שיותר מבני גוף נשיים – החל בשמלת קימונו עם קו מותן נמוך, שמלת כותנה מאריג מובנה, שמלה עם חיתוך קאט-אאוט של משולש קטן וטרנדי בגב (מהסוג המעודן שלא חושף את החזייה), שמלת ג'רזי עם מעין גלימה אחורית, שמלה משכבות של שיפון בגזרת חולצה, חצאית מעטפת וגופייה קטנה ועכשווית.

מודל לחיקוי: גור וגוז עבדו שתיהן בחנות של רוס אובטה, והן מציינות את האחיות צוקר כהשראה ומודל לחיקוי. "עד היום אני מרגישה שהבגדים שקניתי שם הם הבגדים הכי טובים שיש לי בארון", אומרת גוז, "ובכלל, הערכתי את הקונספט של החנות ואת ההקפדה על המיתוג – מהחומרים ועד השקיות". בחו"ל המעצבות מציינות את המותגים קלואה, סלין, סטלה מקרטני ואלכסנדר וונג.

מוזה: תל אביב. "מבחינתנו תל אביב היא סוג של ריזורט, ממש כמו קאן או הקריביים", מסבירה גוז. "יש אווירה מדהימה של חוף וים, והרבה אנשים שמתלבשים מעולה. זה לא מובן מאליו להקים מותג בזמן כל כך קצר, ואנחנו מרגישות כאילו המיקום שבו אנחנו נמצאות אפשר את זה".

חומרים: רוב הפריטים עשויים מכותנה, ויסקוזה, משי וקרפ, כאשר הרבה מהבדים אורגניים. המעצבות אף מתוודות כי הצבעוניות המינימליסטית של הקולקציה היא גם תוצאה של היצע הבדים המקומי. למעצבות היה חשוב לבחור דבר ראשון את הבדים בקפידה, על מנת לשמור על בדים איכותיים, ולא לתת לגחמות העיצוב להשתלט על בחירת החומרים.

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: "כשעובדים במותג שכבר קיים, יש לך ארסנל של גזרות ועיצובים לעבוד מהם", אומרת גור, "אנחנו היינו צריכות ממש לברוא עולם מאפס. כל מה שהיה לנו זה הגזרות המיושנות משנה א' של הלימודים והיינו צריכות לשלוף מהארון פריטים שלנו ולעבד אותם למראה עכשווי. יש דגמים שעשינו להם יותר מ-10 טואלים (טיוטות תפורות)".

"כמותג מתחיל, אנחנו עדיין לא יכולות להרשות לעצמנו להזמין מאות מטרים של גלילי בד מחו"ל", אומרת פילוסוף-רובין, "כך שהקולקציה התחילה בבחירת בדים, והמשיכה ביצירת דגמים מתוך היצע הבדים שהיה לנו". בנוסף, הן מציינות כי העבודה בשלישייה מכתיבה כי כל דגם יאושר על ידי שלושתן, עניין שמהווה אתגר. בהנאות הן מספרות על העבודה יחד ועל כך שסוף סוף יש להן מה ללבוש. "זה שאנחנו שלוש בנות, אומר שהרבה דברים קרו יותר מהר ובזמן יותר קצר", מדגישה גוז.

למה אהבנו: בזכות הפרפקציוניזם בבחירת החומרים והיכולת לשלב אלמנטים לבישים וקלאסיים עם נגיעות טרנדיות וקוליות.

מחירים: 860-280 שקל.

היכן להשיג: בסטודיו המותג, טל' 054-7401159.

נעליים: SI-V בעיצובה של סיוון שרגא

רזומה: סיוון שרגא, 29, סיימה בשנת 2010 לימודי עיצוב אופנה בבית הספר מרנגוני במילאנו והתמחתה במשרד עיצוב העובד עבור חברות כמו מרינה רינאלדי ומקס מארה. במהלך ההתמחות הבינה כי תשוקתה האמיתית היא לעיצוב נעליים. "תמיד אהבתי לעצב נעליים, וחשבתי שזה יהיה רק ידע נוסף", היא אומרת, "אבל גיליתי שבזמני החופשי זה כל מה שאני משרטטת". היא פנתה ללימודי תואר שני בעיצוב נעליים והוצאת גזרה בבית הספר הנחשב arc sutoria באיטליה. "היה לי חשוב להתמקצע כדי להבין היטב את הצד הטכני של הנעליים, שהוא מורכב הרבה יותר משל בגדים". לאחר מכן עבדה אצל מעצב נעליים בוונציה, ואז החליטה כי הגיע הזמן להקים מותג נעליים איטלקי משלה שכל הייצור שלו נעשה באיטליה.

סגנון: נשי ומיוחד. השילוב בין הצבעים, החומרים והגזרות יוצר מראה אקלקטי המערבב רטרו ספורטיבי עם אלגנטיות סקסית. "השוק הישראלי מעט מוגבל לסגנון שלי, לכן התחלתי באיטליה", אומרת שרגא, "אבל אני חולמת להשתלב בארץ. לצערי, בישראל לא כל כך אוהבים עקבים, בעיקר לא גבוהים כמו שלי".

מה בקולקציה? עשרה דגמים שכל אחד מהם מיוצר בשניים-שלושה צבעים. הקולקציה מתמקדת בנעלי עקב עם שילובי צבעים שונים, ומציעה גם דגם אחד של נעלי סירה שטוחות וקולקציית תיקי יד בצורת קופסה מאותם בדים ושילובי צבעים של הנעליים.

מודל לחיקוי: "מבחינה אישית, תמיד המשפחה וההורים. הם גם התחילו עסק בגיל צעיר מאפס והגיעו לרמה גבוהה. ברמה המקצועית, זו היתה ותמיד תישאר קוקו שאנל – היא ידעה לראות מה נשים רוצות ומחפשות, והיה לה אומץ לעשות את זה בתקופה שלנשים לא היה את המרחב לדבר יותר מדי. היא ידעה לעמוד על שלה".

מוזה: "מה שעורר בי השראה לקולקציה הראשונה הוא נושא הגורל. הכול חדש ולא ברור, אתה עדיין לא יודע מה לעשות ואיך להתקדם – זה גורל".

חומרים: רוב הפריטים עשויים עורות נאפה איטלקיים, כולל הבטנות, כדי לאפשר לרגל לנשום יותר בחופשיות. שרגא מסבירה כי היא משתמשת בבדים רק אם הם מיוחדים.

הקשיים וההנאות בעבודה על קולקציית ביכורים: בקשיים מספרת שרגא על העבודה מול מפעלי העורות, שדורשים מינימום הזמנה גבוה מאוד – דבר שהקשה על בחירת החומרים והעקבים ודרש פשרות בגלל כמויות. ההנאות, לעומת זאת, הן היכולת להתחיל מאפס ולברוא סיפור חדש.

למה אהבנו: בזכות השילוב בין אמביציה, תעוזה ויכולת לעצב נעליים אלגנטיות וסקסיות.

מחירים: נעליים, 1,550-1,100 שקל; תיקים, 1,500 שקל.

היכן להשיג: בבוטיק שוגר מאמא, מדינת היהודים 60, הרצליה; ובחנות המקוונת.