בחודש ינואר השנה פרסם אתר האופנה הנודע Fashionista כתבה תחת הכותרת "כיצד תצליחי לשים את ידייך העונה על תיק של מנסור גבריאל". ארבעה חודשים קודם לכן פרסם האתר vogue.com כתבה קצרה על מותג התיקים שהוקם בקיץ שעבר על ידי המעצבות הצעירות רייצ'ל מנסור ופלוריאנה גבריאל, ומיקם אותו כאחד ממותגי האביזרים הבולטים של העת האחרונה, החביב בעיקר על נשים מתוך תעשיית האופנה. סוד שמור למבינות עניין, אם תרצו.
"להשיג תיק של מנסור גבריאל אינו דבר פשוט. מאז השיקו שתי המעצבות את תיקי הסל והנשיאה שלהן, לקוחות חטפו אותם מנקודות המכירה תוך שעות ספורות", כתבה סטפני טרונג בפאשניסטה, וגוללה את ניסיונותיה לשים יד על אחד מתיקי המותג, תוך תמרון עובדים בבוטיקים במנהטן וניסיונות נואשים שארכו למעלה מחודש ימים. בהמשך פרסמה רשימה ארוכה של חנויות מקוונות ובוטיקים המוכרים את פריטי המותג, ובהם בית הכלבו ברגדורף גודמן, אתר האינטרנט נט-א-פורטה ורשת הבוטיקים של סטיבן אלן, אך סיימה באזהרה לקוראות: "בחלק גדול מהחנויות הפריטים כבר הוזמנו מראש, ורשימת ההמתנה הולכת וגדלה. אז תמהרו!"
עוד בערוץ האופנה
- סיגל דקל: עלייתו ונפילתו של מותג אופנה ישראלי רוס אובטה, ניסיון שני: המותג החדש של האחיות צוקר
- המעצב יוסף: "הצטמצמתי למקום קטן - אבל אני מרגיש גדול מתמיד"
החודש הגיעו תיקי המותג המדובר גם לבוטיק ורנר בישראל, ועל פי שירה דולינגר, אחת מבעלות הבוטיק, ההיסטריה סביבם תפסה גם את חובבות האופנה התל אביביות. מתוך 20 התיקים שהוזמנו במשלוח הראשון, נשארו תוך שבועיים רק ארבעה. אפילו פלוריאנה גבריאל, חצי מהצמד שעומד מאחורי המותג, מתקשה להסביר את הבאז סביב התיקים. "כל תהליך ההתפתחות של המותג היה מאוד אורגני", היא אומרת בראיון בלעדי ל-Xnet המתקיים בתל אביב, אליה הגיעה לביקור משפחתי מביתה בברוקלין. "רייצ'ל ואני התחלנו את המותג לפני כשנתיים, ובנינו אותו צעד-צעד. אנחנו חברה קטנה מאוד, רק שלושה אנשים בלבד, שתי מעצבות ומנהל ייצור. אנחנו רק בתחילת הדרך".
וכבר הפכתן לדבר הכי לוהט. אתר האינטרנט של מגזין ווג מסמן את התיקים שלכן כדבר החם ביותר, הדיילי טלגרף הבריטי המליץ על התיקים. הם סולד אאוט בכל מקום.
"המגזינים הם אלה שפנו אלינו. התחלנו לעבוד עם משרד יחסי ציבור רק לפני כמה חודשים".
גם הסלבס הנכונות אימצו אתכן: קירסטן דאנסט, מירנדה קר, אמה ווטסון, אלסנדרה אמברוסיו. איך נולד הקשר איתן?
"הן הגיעו אלינו דרך הסטייליסטים שלהן. לא אנחנו פנינו אליהן".
באתר האינטרנט שלהן הן מספרות כי יומיים לאחר פגישתן כבר החליטו על הקמת המותג המשותף. "אני ורייצ'ל חולקות תשוקה משותפת לסגנון קלאסי, צורות איקוניות, קו מינימליסטי וחומרים איכותיים", אומרת גבריאל. "הבנו שיש מקום בשוק לתיקים איכותיים מעור. כשהסתובבנו בניו יורק גילינו שחסר מותג תיקים איכותי במחירים טובים. כל תיקי המעצבים עולים 1,000 דולר ומעלה, ורצינו להציע מחירים סבירים. ידענו שיש לנו צ'אנס גדול יותר לפרוץ עם קו תיקים מאשר עם ביגוד".
איך עובדת הדינמיקה ביניכן? בתחילת הדרך כל אחת מכן עבדה בארץ אחרת.
"היו הרבה שיחות סקייפ והיה לנו טאמבלר ששיתפנו אחת עם השנייה, וכל אחת העלתה אליו את התמונות שנתנו לה השראה. כל אחת גם ביקרה אצל השנייה – רייצ'ל הגיעה לברלין, אני נסעתי ללוס אנג'לס. זה היה נהדר, כי היתה לנו את היכולת ללמוד אחת את השנייה ולהיות מפוקסות על מה שאנחנו רוצות לעשות".
תיקי המותג מיוצרים כולם בעבודת יד באיטליה על ידי מפעל משפחתי. בקולקציה ארבעה דגמים בסך הכול, כולם פשוטים למראה, קלים לנשיאה ומגיעים בקשת צבעים רחבה: תיק נשיאה גדול, תיק נשיאה קטן, תיק דלי – שהוא הפופולארי ביותר שלהן עד כה, ותיק קלאץ'. טווח המחירים בארצות הברית מתחיל ב-160 דולר לתיק קלאץ' ויכול להגיע למחיר של 495 דולר (לפני מיסים) עבור התיקים הגדולים. בישראל נמכרים כל הדגמים, למעט הקלאץ', במחירים 2,600-1,800 שקל.
נכון להיום מתמקד המותג בתיקים בלבד, אך בעתיד, אומרת גבריאל, היא לא שוללת התפתחות לתחומי אביזרים אחרים וכן לפריטי לבוש. מקורבים למותג גילו לנו כי בקרוב הוא צפוי להשיק גם קו נעליים שנמצא עדיין בשלבי פיתוח. ההצלחה של התיקים טמונה בעיצוב הפשוט, באנונימיות שהם מייצרים, ובעיקר בנוחות שבה הם מונחים על הכתפיים – אפילו כשהם עמוסים בחפצים. העורות שנבחרו מתיישנים היטב ומראם הופך למוצלח יותר משנה לשנה, כפי שמעיד תיק הדלי הראשון שיוצר, איתו הולכת גבריאל עצמה. אם תצליחו לשים יד על אחד התיקים של המותג, זכיתם. אם לא, אתן מוזמנות להתנחם בשיטוט בחשבון האינסטגרם של המותג, שמינף אותן לתודעה הבינלאומית. "אינסטגרם הוא כלי מדהים, ומסייע מאוד למעצבים צעירים בתחילת דרכם", אומרת גבריאל. "הוא מאפשר לך פלטפורמת פרסום חינמית וחושף אותך לאנשים מכל העולם". איך אוספים 61 אלף עוקבים תוך זמן קצר?"אני לא יודעת לענות על זה. אנשים פשוט תייגו אותנו, שיתפו את התמונות שלנו, או שפשוט החליטו לעקוב אחרינו".