"מבחינתי להשתתף בשבוע האופנה זה סוג של להתחבר למטען, זה מה שמחיה אותי, כמו סם", אומר המעצב ששון קדם כשהוא נשאל מה מניע אותו להשתתף שנה אחר שנה בשבוע האופנה התל אביבי, משימה מאתגרת פיזית, בירוקרטית וכלכלית (קדם עצמו מכנה את התהליך המלחיץ כ"סוג של אנגינה"). בשנה שעברה, התצוגה של קדם הרשימה את שגרירות ישראל בקניה, שהזמינה את המעצב להציג אותה מעבר לים. "התצוגה הפעם מאוד חשובה ומלחיצה עבורי, כי הפעם יש הרבה קניינים שבאו במיוחד", אומר המעצב.

 

עוד בשבוע האופנה בתל אביב

 

מסלול התצוגה של ששון קדם (צילום: ענבל מרמרי)
מסלול התצוגה של ששון קדם (צילום: ענבל מרמרי)

 

בשונה מרוב המעצבים הישראלים האחרים, קדם הקפיד ליישר קו עם התצוגות בשבועות האופנה בעולם, והעלה היום על המסלול את הקולקציה שלו לעונת סתיו-חורף 2014-15. למי שחיכה להפתעות שערורייתיות, היתה צפויה אכזבה (או הקלה) – זוהי תצוגה של ששון קדם, כמו שאנחנו מכירים אותו, לטוב ולרע. הווליום, הדרמה, הארכיטקטוניות.

 

דרמה והשפעות ארכיטקטוניות (צילום: ענבל מרמרי)
דרמה והשפעות ארכיטקטוניות (צילום: ענבל מרמרי)

 

עם זאת, ממש כפי שהבטיח המעצב טרם החלה התצוגה, בהחלט ניתן היה למצוא הפעם בתמהיל הקולקציה גם פריטים שעוצבו בקו קרוב יותר לגוף (יחסית לסגנון של קדם, כמובן). את התצוגה פתחה וסגרה המוזה הפרטית של קדם, הדוגמנית גילי סער, שללא ספק מגלמת בגופה הנערי את איכויות האישה החסונה והבלתי שבירה שנמצאת בבסיס הדי.אן.איי של המעצב.

 

הדוגמנית גילי סער (צילום: ענבל מרמרי)
הדוגמנית גילי סער (צילום: ענבל מרמרי)

 

נקודות האור

הנאמנות. קדם משתמש במילה "נאמן" כשהוא נדרש לתאר את גישתו ליצירה ולכתב היד שלו. ואכן, אין חדש תחת השמש – אך לא מדובר בעניין שלילי. התצוגה הזו הוכיחה שגם כשהוא משלב אלמנטים עכשוויים וטרנדיים כביכול מעולם הגראנג' של שנות ה-90 (החל בכובעי גרב, דרך סריגים דקים ומחוררים, ועד הדפס משבצות ונעלי צבא), היצירה של קדם שומרת על שפתו המקורית.

הפריטים הקרובים לגוף. הבחירה של המעצב להעלות אל המסלול גם פריטים קרובים יותר לגוף הוכיחה כי כוח העיצובים שלו לא מבוסס רק על ווליום. גם בשמלות אלו היה ברור כי מדובר ללא ספק ביצירה של ששון קדם, על כל הייחודיות המשתמעת מכך.

השואו. מתיחת התפר הדק שבין אופנה לאמנות מאפשרת לקדם להעלות שואו מרשים שאין שני לו. כאן לא מדובר רק בתצוגת אופנה, כי אם בהצצה לעולמו המקורי של המעצב. הסטיילינג המינימליסטי של האביזרים – נעלי צבא, גרביונים בגוון חרדל וכובעי גרב מחוררים וא-סימטריים – ליווה את הבגדים בעדינות בלי לגרוע מהאפקט שלהם. גם התיק דמוי גדר מתכת חרוכה שליווה את אחת הדוגמניות רק הוסיף דרמה לאווירה המעושנת שנרקחה על המסלול.

 

אבזור מינימליסטי לקולקציה בווליום גבוה (צילום: ענבל מרמרי)
אבזור מינימליסטי לקולקציה בווליום גבוה (צילום: ענבל מרמרי)

 

נקודת החושך

תרגום ההשראה. הקולקציה מכונה "צורות", והיא מוקדשת לצורות גיאומטריות כמו מרובע, עיגול ומשולש. עם זאת, צפייה בתצוגה מעלה דווקא לא מעט קונוטציות אחרות, שאף אחת מהן לא מתייחסת למינימליזם צורני. משולש? לא ממש. לוחמות אפוקליפטיות, שדוניות קסומות – אלו יכולים להיות תיאורים מדויקים לדרמה השקטה שהתחוללה על המסלול.

 

השראות גיאומטריות לקולקציה (צילום: ענבל מרמרי)
השראות גיאומטריות לקולקציה (צילום: ענבל מרמרי)
 
   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

 

 

יעל רגב