משפחת הפנימייה של נעם בן ה-7: "יש לי אח קטן ועוד 15 אחים אומנים"

"החניכים שחיים אצלנו בבית לא יכולים לחיות בבית של ההורים שלהם מכל מיני סיבות והם גרים כאן. יש כאן כל מיני ילדים. למשל, ילד שמישהו מההורים שלו נפטר או לא מרגיש טוב. אם הם היו בפנימייה היה להם קשה, כי הם היו מתגעגעים להורים שלהם, אבל כאן יותר קל להם כי יש פה הורים שעוזרים ואנחנו המשפחה שלהם וגם זה מקום ענק עם המון חברים ופעילויות. במקום להיות בפנימייה, הם כאן, עם משפחה וחברים שאוהבים אותם.לפעמים אני קצת עצוב בשבילם, אבל אני שמח שאנחנו יכולים לעזור להם".

המשפחה שלי

----------------

אני: נעם אביטן, בן 7, בכיתה ב'.

אמא: מעיין אביטן (28). הנדסאית מכשור רפואי, מרכזת בנק רקמות.

אבא: נתי אביטן (30), מדריך נוער בכפר, אב בית. אבא מעיר את כל הנערים בבוקר, דואג להם לארוחה, שטיפות ושולח אותם לבית הספר. אם מישהו לא מרגיש טוב, אז הוא איתו. הוא אומר להם מה לעשות והוא אחראי עליהם. הוא כל הזמן אומר להם מה לעשות והוא מלמד אותם להתפלל ולשים כיפה על הראש ולא לקלל וללכת לבית הכנסת.

משמעות השם שלי: קראו לי נעם על שם רבי אלימלך מליז'נסק, שקרא לספר שלו "נעם אלימלך".

ארוחה משפחתית: בערב הרבה פעמים אני יורד למטה למשפחתון ואוכל עם החניכים ועם אבא ארוחת ערב. לא יוצא לנו הרבה פעמים לאכול למעלה, בדירה שלנו, רק המשפחה, אבל בחגים ובשבתות, לפעמים כשהחניכים יוצאים לבתים שלהם, אז זה קורה. כשהחניכים נשארים בשבת, אנחנו אוכלים כולם ביחד.

המטלות שלי בבית: דברים שאמא מבקשת. למשל, לסדר את החדר.

עוד בסדרה:

• ליה, בת 7, מכפר סגול שבנגב: "לי ולאחותי יש כפר פרטי משלנו"
• רעות, בת 8, מפתח תקווה: לומדת בחינוך ביתי
• אמייל (7), ממעלות-תרשיחא: הוריי מצאצאי צד"ל, אבל אני ישראלית
• שריי מרחיב, בת 8, מחולון: "אני אוהבת להיות שומרונית"
• לכל הכתבות בסדרה . 
  

הבית שלי

-----------

הישוב: אני גר בתוך כפר נוער בפתח תקווה. זה כיף כי אני גר בכפר ענק שאין בו כבישים ולא מסוכן כאן ואפשר להסתובב ולרכוב על אופניים. יש המון דברים לעשות. למשל, אם משעמם לך, אתה יכול לקפוץ למועדון ושם יש סנוקר ומשחקים או שאתה יכול לקפוץ לחבר. יש בכפר אנשים שמתקנים דברים ונוסעים בקלאב קאר קטן בתוך הכפר.

הבית: הבית שלנו הוא בית מיוחד וענק שיש בו שלוש קומות. בקומה הראשונה יש מן סלון כזה של החניכים, עם ספה גדולה וטלוויזיה ועוד חדר עם מחשבים ומטבח של החניכים וחדר אוכל. בקומה הזאת יש גם כמה חדרים של חניכים. בקומה השניה יש עוד כמה חדרים של חניכים ובקומה השלישית – הדירה שלנו – אמא, אבא, אני וניתאי. זה בית מיוחד כי יש שלוש קומות ולפעמים כשאני למעלה אמא שלי אומרת "במקום להסתובב פה אתה יכול לרדת למטה".

החדר: יש לי חדר יחד עם אחי. יש לנו מיטה אחת שנפתחת בלילה. אני אוהב להיות איתו בחדר, כי אז אני יכול לדבר איתו ואם היה 4 חדרים וכל אחד היה ישן בנפרד, אז כשהיינו הולכים לישון לא היה לי עם מי לדבר.

בית הספר שלי

------------------

בית הספר למרחב. זה בית ספר פרטי-דתי, שלומדים בו תורה, אבל גם הרבה דברים אחרים.

השיעור שאני הכי אוהב: ספורט, כי אתה יכול לעשות דברים שטובים לגוף ומתיחות ולשחק כדורגל במגרש.

המורה האהוב עלי: עמיחי, המחנך שלי, בגלל שהוא לא צועק.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם ידעו לחנך את הילדים וללמד ושהם לא יקללו מישהו והתלמידים ישמעו ויִלמדו מזה.

אוהב ללמוד? כן, כי זה כיף.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אם יעשו בבית הספר מגרש משחקים ענק של סנוקר, מטקות, פינג פונג ומחשבים וטלוויזיה עם שלט שאפשר לשחק בה. זה יעזור לילדים ללמוד כי אז הם ירצו להשקיע בלימודים בגלל שהשקיעו בהם ועשו להם את כל המקום הזה. בכפר הנוער שלנו יש מקום כזה. אני חושב שזה עוזר לחניכים ללמוד יותר ולהתנהג יותר יפה כי השקיעו בהם.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים: משחק עם חברים בכפר. אנחנו משחקים כדורגל, כדורסל או שאנחנו הולכים לחדר של הסנוקר או שאנחנו משחקים במחשבים או צופים בסרטים במשפחתון.

הכי אוהב לעשות בעולם: לשחק כדורגל.

מאכל אהוב: קוסקוס ונקניקיות והרוטב של הנקניקיות ורביולי.

טלוויזיה: אני צופה למטה עם החניכים.

מחשב: יש שני מחשבים במשפחתון ואנחנו רואים בהם סרטים ולפעמים משחקים.

הכי אוהב לעשות עם אמא: יצירות ולהכין כדורי שוקולד.

הכי אוהב לעשות עם אבא: לשחק כדורסל וכדורגל.

הכי אוהב לעשות עם אחי: לשחק במשחקים ולפעמים לבנות בלגו.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר מחנכים, כי הילדים שלהם לומדים מהחניכים ומקללים, אז הם צריכים לחנך אותם.

החבר/ה הכי טוב: ישי שגר בכפר, כי אבא שלו גם עובד פה כמו אבא שלי והוא גם איתי בכיתה ונוסע איתי לבית הספר בהסעות.

כשאהיה גדול: אני רוצה להיות צוללן – כי אתה יכול לראות דברים שבחיים לא ראית מתחת לים ואני רוצה גם להיות אסטרונאוט כי אתה יכול לראות בחלל מלא דברים שבחיים לא ראית – ואת הירח.

מתי כועסים עלי? כשאני מתחצף או מרביץ לאח שלי.

חוגים: כדורגל, שח מט וגיטרה. אחד החניכים מלמד אותי לנגד בגיטרה וזה כמו חוג.

הייתי רוצה לחיות ב: כפר אמי"ת.

לגדול או להישאר ילד לנצח? להישאר ילד, כי כשיותר גדולים מישהו יכול להרוג אותך בצבא.

טקס שינה: אמא אומרת ללכת לישון וקוראת לי ולאחי סיפור ואז אני הולך לישון.

*  *  *

ילדים בגילאי 6-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם. שלחו אלינו במייל  את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.