"דודו התבלט במקצועות ריאליים. הופתעתי שהוא בחר לעסוק בבידור"

התלמיד: דוד יעקב - כיום דודו ארז, קומיקאי

המורה: יהודית גויטיין

בית הספר: תיכון טשרניחובסקי, נתניה

הקומיקאי דודו ארז (43) גדל בנתניה ולמד בתיכון טשרניחובסקי, בכיתה שבה למדו מתמטיקה ופיזיקה ברמה של חמש יחידות. הוא נולד בשם דוד יעקב וניחן בכישורים ריאליים שאמורים היו להעלות אותו על מסלול אחר לגמרי. מי שמודעת היטב לכישוריו אלה היא יהודית גויטיין, שהייתה המורה למתמטיקה והמחנכת שלו בכיתות י"א וי"ב.

"דודו היה תלמיד מצוין בכיתה מצוינת", היא מספרת. "זאת הייתה כיתה של 38 תלמידים, שכולם למדו מתמטיקה ופיזיקה ברמה הגבוהה ביותר. היה מאוד כיף ללמד בה. היו שם הרבה תלמידים בולטים; היה קשה להתעלות בכיתה כל כך מוצלחת, אבל דודו התבלט. עובדה שאני זוכרת אותו, ומאוד לטובה".

גם המורה וגם התלמיד מספרים שהקשר ביניהם לא היה קרוב במיוחד. "באותם ימים היה דיסטאנס", אומרת גויטיין. "היום יש קבוצות וואטסאפ ומתקשרים הביתה, אבל פעם זה היה מאוד שונה".

"קראנו לה 'מורתי'", מוסיף ארז. "היינו קמים כשהמורים היו נכנסים, ואני שמח שזה היה ככה. אני חושב שיש בזה משהו נכון. יש בי משהו שמאמין במרחק הזה. יש משהו בלכבד את הסטטוס של המורה".

גויטיין: "התעקשתי להיות מחנכת, לא רק מורה, כדי לא לראות את התלמידים רק דרך נקודת המבט של המתמטיקה. אני שמחה שכך החלטתי. זאת הייתה התקופה של האינתיפאדה הראשונה, היו מתנהלים בכיתה הרבה ויכוחים סוערים, והיה לי חשוב שהדעות של כל התלמידים יבואו לידי ביטוי. דודו היה מתבטא, אבל אני זוכרת שהוא לא היה מהקיצונים. הכיתה הייתה מאוד מפולגת מבחינה פוליטית, וזה לא היה פשוט".

ארז: "אני זוכר שהיו בכיתה הרבה מחלוקות, ויהודית הצליחה ללמד אותנו לכבד את הדעה של האחר. היא גם הצליחה להעניק לנו מחשבה רציונלית ומלאה בערכים של אהבת האדם. חשוב לזכור שהיא הייתה מחנכת שלנו בתקופה מאוד משמעותית, לפני הצבא. זאת תקופה מעצבת, שבה אתה נמצא ממש על התפר, רגע לפני שאתה יוצא מהחממה לחיים האמיתיים. בכיתה היו כל הזמן ויכוחים; הנושא של העתיד שלנו מאוד העסיק אותנו, והיא נתנה לזה מקום. היא טיפחה את השיח ונתנה מקום לאינספור דעות. היא גם עודדה אותנו לנהל דיאלוג, לחשוב, לפתוח את הראש. מורים הם אנשים שכל מהותם היא לחנך אותך לערכים כמו אהבת הארץ, אהבת האדם, אהבה לידע, בלי טיפה של ציניות. כיף לדעת שיש עדיין אנשים כאלה, אנשים כמו יהודית".

ארז מוסיף לשבח עוד ועוד את המקצוע של גויטיין. "הוראה היא אחד המקצועות החשובים והמשמעותיים ביותר בעיניי", הוא אומר. "זה לא תחביב, זאת הוויה. זה כמו להיות רופא: או שאתה שם, או שלא. המורים מתמודדים עם כל כך הרבה קשיים, עם כל כך הרבה בלבול. הערכים סביבנו כל הזמן מיטשטשים, התרבות סביבנו כל הזמן מבלבלת אותנו, והמורים צריכים לעשות סדר. אני בטוח שזה נעשה רק קשה יותר ויותר.

"אני לא יודע עד כמה התלמידים מעריכים את מה שהם מקבלים בתיכון. לדעתי, זאת תקופה נפלאה. אני חושב שתלמידים צריכים כל הזמן להיות סקרנים ולשאוף לדעת יותר. להיות בור זה קל מאוד; לדעת זה יותר קשה. המוח שלנו בתקופת התיכון הוא כמו פלסטלינה, וכדאי לגרום לו לעבוד הכי טוב שאפשר. זה לא עניין של ציונים או כסף: זה הרבה מעבר לכך. כסף הוא לא תחליף לידע".

דודו ארז בתוכנית "מלחמת המינים"

גויטיין מספרת שהופתעה מכך שארז בחר לעסוק בבידור. "זו הייתה הפתעה גדולה", היא אומרת, "אם כי אני זוכרת שהוא הנחה פעם את טקס סוף השנה בתיכון. מבחינתי זה היה הקשר היחיד שלו לתחום הזה. בעיניי הוא היה ונשאר אדם מאוד ריאלי ורציונלי. מאוד הפתיע אותי להיווכח שדודו ארז הוא דוד יעקב שלימדתי".

איך גילית את זה?

"כשהוא היה בערוץ הצחוק, הילדים שלי היו מרבים לצפות בערוץ הזה, וכל פעם הייתי שומעת: 'דודו ארז, דודו ארז'. יום אחד אמרה לי מישהי מהעבודה, שהיא בת כיתתו: 'את יודעת מי זה דודו ארז? זה דוד יעקב'. היה לי קשה לחבר אותו לתוכניות האלה. 'החפרנים' מתאימה לו יותר, לדעתי".

ארז: "קומדיה זו פרספקטיבה של המציאות, וכנראה שהפרספקטיבה שלי היא קומית. היא תמיד הייתה כזו, גם בתוך החשיבה המתמטית. ניתוח של תסריטים זה עניין מתמטי. אנשים לא יודעים עד כמה זה קרוב למתמטיקה".