המורה: חיים כגן
בית הספר: תיכון בליך, רמת גן
ח"כ תמר זנדברג (39) ממרצ עשתה כותרות גדולות בשבועות האחרונים בעקבות דיון שקיימה הוועדה למלחמה בנגע הסמים והאלכוהול של הכנסת, שבראשה היא עומדת. במהלך הישיבה היא גירשה מהאולם את צבי הנדל, יו"ר הרשות למלחמה בסמים, אחרי שחיקה את אופן דיבורה באופן מזלזל ומעליב. חיים כגן (58), שהיה המורה של זנדברג בתיכון בליך ברמת גן, לא הופתע מהמהלך שלה. הוא גם לא הופתע מהעובדה שתלמידתו בחרה בעשייה ציבורית ונכנסה לפוליטיקה.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"תמר הייתה תלמידה טובה מאוד ותמיד הקפידה להתבלט בלימודים, אבל עיקר העשייה שלה היה בתחום החברתי", הוא אומר. "היא הייתה פעילה במועצת התלמידים ובכל מיני גופים שהקים בית הספר. בדיעבד, יכולתי לנחש שהיא תגיע מתישהו לכנסת. אני מאוד גאה בה ובעשייה שלה ומקווה שהיא תתקדם ותהיה השרה לאיכות הסביבה או שרת החינוך. אני מקווה שיהיו לנו עוד חברי כנסת בעלי אישיות כמו שלה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית. אני זוכר שהיא אף פעם לא חששה להביע את דעתה בכל נושא שבו היה לה מה לומר, ותמיד ידעה להתנסח בצורה ברורה. היא תמיד כיבדה את דעתו של האחר אבל לא ויתרה על דעתה, גם אם זה היה כרוך בעימות עם מורים או עם הנהלת בית הספר. הכול היה בצורה מכובדת ומכבדת, וללא מורא".
זנדברג מגרשת את הנדל מישיבת ועדה בכנסת
זנדברג, מצידה, מתארת את כגן כ"מורה לחיים". "מעבר לכל החומרים והתכנים שהוא לימד אותנו, הוא לימד אותי לחשוב", היא אומרת. "זה משהו שלא כתוב בספרים". רשמית, הוא היה המורה שלה לפיזיקה, אבל התפקיד שמילא בחייה היה מרכזי יותר. "אני בכלל לא רציתי ללכת למגמה פיזיקלית", משחזרת הח"כית. "זה נראה לי קשה מדי ומעל לרמה שלי. חשבתי ללכת למגמה אחרת שמצריכה פחות חשיבה, אבל היה זוג מורים, רז ואסנת גבה, ששכנעו אותי ללמוד במגמה פיזיקלית. הם הזמינו אותי אליהם הביתה ושכנעו אותי להאמין ביכולות שלי ולהציב לעצמי אתגר שהם האמינו שאוכל לעמוד בו. עשיתי את זה לא בלי חשש; הגעתי למגמה שבה פגשתי את חיים, ולא הצטערתי לרגע.
"למדתי ממנו שלשאול שאלות ולחשוב זה דבר יותר חשוב מלתת תשובות וללמוד חומר. חיים זכור לי בתור מורה שראה בתלמידים ובתלמידות שלו קודם כל בני אדם, וזה לא דבר מובן מאליו עבור אנשים בני 17-16, שמצד אחד הם מלאי ביטחון עצמי וסקרנות לעולם, ומצד שני הם מאוד צעירים וזקוקים להכוונה. חיים ידע איך לרכוש את האמון שלנו ויחד עם זה לעורר השראה".
דו-קרב: תמר זנדברג נגד מירי רגב, בחירות 2013
לזנדברג אין זיכרונות רבים מהתיכון. "אני לא אדם נוסטלגי במיוחד", היא אומרת. "אני משתדלת להסתכל על ההווה ועל העתיד, פחות על העבר. אני גם לא זוכרת אירוע מיוחד בבית הספר שהיה קשור אליי. בזיכרון שלי הייתי תלמידה רגילה. כמובן שאני זוכרת את אהבת הנעורים הראשונה שלי ואת השוטטות בחצר בית הספר בהפסקות עם החברים והחברות, שחלקם סביבי עד היום.
"אבל אין ספק שלמדתי שם הרבה. אני לא מאלה שטוענים שבבית הספר אי אפשר ללמוד כלום. בתקופה שלי, שנות ה-90, למדו הרבה יותר מקצועות קלאסיים כמו מתמטיקה, אנגלית, ספרות ותנ"ך, ופחות מקצועות מיוחדים כמו היום. בדיעבד אני מצטערת שלא למדתי ערבית.
"כשאני נפגשת היום עם תלמידות ותלמידים בבתי ספר, אני רואה שתי מגמות הפוכות: מצד אחד, יותר התפתחות, יותר השקעה בתוכן ובמגוון, יותר ניסיון להתאמה אישית של המסגרת לתלמיד; מצד שני, ב-20 השנים שעברו מאז סיימתי את לימודיי בתיכון, היו הרבה קיצוצים במערכת החינוך שהביאו לכך שהמערכת דלה מאוד יחסית למה שהייתה יכולה להיות. בעיקר חסרה השקעה במורות ובמורים. חשוב שיהיו במערכת כמה שיותר מורים מהסוג שאני זכיתי להם".
