אלבי צרפתי ייסד את המותג "Aqua Creations'' לפני עשרים שנה, עם בת זוגו לשעבר, האמנית והמעצבת אילה צרפתי. הם התפרסמו בגופי תאורה שעשויים מבד משי צבוע, מקופל בסגנון פליסה ומתוח על מסגרת מתכת. לפני כשנה נפרדו דרכיהם האישיות והמקצועיות. מאז היא מתמקדת ביצירתה האמנותית והוא הפך למעצב הראשי של המותג, בנוסף לניהולו השוטף.
איפה הציגו: בירידי עיצוב בניו יורק, מילאנו ופרנקפורט, ובמוזיאונים וגלריות ברחבי העולם.
היכן מוכרים: מאות חנויות בעולם קונות ומוכרות את אקווה. רוב הלקוחות שלנו הם מעצבי פנים ואדריכלים, ובפרויקטים הגדולים אנחנו מטפלים ישירות ממשרדינו בבת ים ובניו יורק. בארץ אפשר להשיג את המנורות בסטודיו המותג.
מי אני: נולדתי בירושלים, בן 54, לא למדתי באף מוסד. מתגורר בתל אביב כרגע (אני אומר כרגע מכיוון שיש לי תוכניות להתגורר ולעבוד בניו יורק ובבת ים, אבל תוכניות נועדו להשתנות).
פריצת הדרך: בשנת 1997, כשאקווה הציגה בפעם הראשונה במילאנו. לקחנו מונית והנהג שאל אם אנחנו בעיר לרגל היריד. כשאמרנו שכן הוא אמר שכולם מדברים על תערוכה בוייה קאפוצ׳ו 10 - וזו הייתה התערוכה שלנו. זה היה בשיאו של המינימליזם – העיצובים היו בעיקר לבן על לבן עם קווים ישרים. אנחנו באנו עם צבעים, עם צורות אורגניות וסקסואליות, כביכול הדבר הלא נכון לתקופה. אבל אנשי מילאנו, שהם מכורים ליופי ללא התנצלויות, העריצו את אקווה. היו לנו מאות צילומים צבעוניים שהמגזינים פרסמו בשמחה, כי האופציות שלהם היו לבן על לבן או הצבעים שלנו. כך התפרסמנו כמעט מיד.
הפריט הכי פופולרי: ה''מורנינג גלורי'', שאילה עיצבה לפני עשרים שנה, היא המנורה הנמכרת ביותר והסמל של אקווה עד היום.
הפרויקט הבא שלי: לפני חודש העברנו את הסטודיו מתל אביב לבת ים ליד הים, לבניין מעניין עם פוטנציאל לעבודה של עוד מעצבים. בימים אלה אני בניו יורק, שם אני פותח גלריה-חנות, בסוהו. הקירות שלה יהיו צילומי ענק מודפסים על וילונות גלילה ממוחשבים, כך שהרקע יתחלף כל הזמן והחוויה תהיה קינטית.
למה אני מצליח בחו"ל יותר מאשר בארץ: כשהתחלנו הישראלים פשוט לא יכלו להרשות לעצמם את מחירי העבודות שלנו, ואנחנו לא יכולנו להוריד את המחיר מכיוון שבכל יצירה הושקעו כל כך הרבה שעות עבודה. לכן החלטתי שנתמקד קודם כל בחו״ל. כיום הישראלים מבינים וצורכים עיצוב כבכל מקום אחר בעולם, וכמובן שמבינים שזה עולה.
מה יכול להקל על מעצבים להצליח בישראל? כשמה שאתה עושה הוא נכון וטוב, יש לקוחות. לרוב הבעיה היא באיכות ובמקוריות העבודות. זו לא בעיה רק של ישראלים אלא של כל יוצר בעולם. כדי לפרוץ צריך משהו שייחרט בזיכרון, שירגש את הצופים והאספנים, וזה דבר שלא קל לעשות ואין לו שיטה.
עצה למעצב צעיר שרוצה להצליח: שיתעקש, שיתאמן ושיתמיד, ובעיקר שיחפש ויפתח משהו מקורי באמת, לא מושפע ולא אופנתי אלא פורץ דרך.
עוד בסדרה ישראל היפה :
>> הילה שמיע
>> מיקה בר
>> סטודיו VE
>> מדוזה