"אהבתי מאוד את סבא וסבתא מצד אבא. סבא בוריס, שהיה חייל בצבא הרוסי, התאהב בסבתא רעיה ממבט ראשון והציע לה נישואים עוד בליטא. הם עברו יחד את תלאות המלחמה, נלחמו לצד הפרטיזנים ועלו לארץ. כאן, בגבעתיים, הם פתחו מסעדה מפורסמת ברחוב כורזים, שנקראה 'מסעדת הפועלים' ופעלה יותר מעשרים שנה.

 

"את מרבית החגים היינו חוגגים יחד, עם שני אחיי הגדולים ואחותי התאומה. סבא היה עושה על האש בראש השנה, ובפסח היה מסלסל ומצחיק את כולם כשהיה קורא בהגדה. לסבתא היה שוקולד אוורירי מיוחד, שרק אצלה אפשר היה למצוא, והיא הייתה מכינה לי ולאחותי סופגניות מיוחדות כשהיינו באים לבקר אצלה. לסבא שלי היה אח שהיה אלוף העולם בהרמת משקולות, והוא עצמו אהב לעשות ספורט ולקפוץ על חבל. סבא אהב לדוג והיה לוקח אותי איתו ומלמד אותי איך שמים פיתיון. הוא קנה לי את החכה הראשונה שלי. לסבתא היה חיבוק חם שהיה משכיח את כל הצרות. תמיד היה אצלה מרק חם כתרופה לכל הבעיות.

 

"סבא וסבתא אהבו לשחק איתנו רמי וזה היה אחד הבילויים החביבים עלינו במיוחד. בכל מקרה של ריב עם ההורים, סבא היה נרתם ומסדר את העניינים. כשהיינו צריכים עזרה בקניית אוטו, קיבלנו מהם. הם מעולם לא שפטו אותנו ולא התרעמו עלינו. לכולנו הייתה הרגשה שיש לנו מקום בטוח להיות בו.

 

"על אף שסבא וסבתא היו כבר אנשים מבוגרים, הם התנהגו כזוג מאוהב, התנשקו והתחבקו כל הזמן. באחד הזיכרונות היפים שלי אני רואה את סבתא יושבת על כיסא וסבא בא ומחבק אותה.

 

"מגיל צעיר התחפשתי תמיד לליצן בכל פורים. כשהודעתי בגיל 17 שאני הולך להיות ליצן באירועים, סבא וסבתא שמחו בי. כשהופעתי בערוץ 'בייבי', בערוץ הילדים ובקלטות שונות, הם היו כל כך גאים.

 

"לפני 13 שנים, כשסבתא הייתה כמעט בת שמונים, היא נפלה וריסקה את המרפק והאגן. מאותו יום לא הייתה מסוגלת לעשות דברים בסיסיים כמו לקום, לשבת, להתרחץ. זו הייתה מכה נפשית קשה מאוד לאישה פעלתנית כמוה. סבא אמנם טיפל בה במסירות, אבל זה לא עזר. היא הפסיקה לצאת מהבית כי כל עלייה וירידה במדרגות הכאיבה לה. היא גם התביישה שיראו אותה בגבס, יושבת בכיסא גלגלים. אפילו לברית של האחיין שלי היא לא הגיעה. בגלל הפציעה, סבא נאלץ לסגור את המסעדה ולהישאר בבית לטפל בה.

 

"סבתא החלה לאבד משקל, וכל הזמן אמרה שהיא לא רוצה לחיות ככה. הייתי מנסה להצחיק אותה, חיבקתי ונישקתי ואמרתי לה 'סבתא, אל תדאגי, אנחנו נעזור לך, את תצאי מזה', אבל היא הייתה מסתכלת עליי במבט כזה שקרע לי את הלב.

 

"יום אחד היתה לי הופעה בשבת בבוקר בצור יגאל, הייתי ליצן יום הולדת. אבא שלי הסיע אותי ועזר לי עם הציוד. ההופעה הייתה נהדרת, הילדים צחקו ושרו ולכולם היה מצב רוח טוב. בשעה 12 וחצי סיימנו את ההפעלה והתחלנו לקפל את הציוד כשפתאום אבא קיבל טלפון מחברתו של אחי, שאמרה לו שקרה אסון ושיבוא מהר לבית של סבא וסבתא.

 

"בדרך אבא שלי בכה. בכיתי איתו ולא ידעתי למה. האנשים ברמזורים הסתכלו עלינו בתימהון: איש מבוגר וליצן יום הולדת יושבים באוטו ובוכים. כל הדרך אבא מלמל 'מה אבא שלי עשה, מה אבא שלי עשה'.

 

"כשהגענו לבית של סבא הייתה המולה גדולה. לא נתנו לנו להתקרב. היו שם המון ניידות, מכבי אש, אמבולנסים וכתבי עיתונות וטלוויזיה. אחי, שבדיוק יצא משם בבכי, סיפר לנו שסבא התקשר לאמא ואמר לה שהוא וסבתא החליטו להתאבד ושהמפתח נמצא מתחת למחצלת.

 

"אחי היה הראשון שהגיע לשם. הוא צעק לסבא שיפתח את הדלת. סבא חשב שזה אבא והתחיל לדבר ברוסית, ואז נהיה שקט ואחריו נשמעו שלוש יריות. כשמכבי האש פרצו את הדלת, הם מצאו את סבתא שלי עם שני כדורים בראש, עדיין חיה. היא נפטרה מאוחר יותר בבית החולים. סבא נמצא עם כדור אחד, מת. לידם היה מכתב לילדים ולנכדים. סבא כתב שהם עושים את זה בגלל מצבם הבריאותי הקשה, שהם אוהבים אותנו ומצטערים על הכאב שלנו אבל הם אינם רוצים ליפול עלינו לנטל. הוא ביקש שנזכור רק את דברים הטובים והזמנים שהיו לנו יחד.

 

"אני יודע שסבא עשה את זה כי הוא אהב את סבתא ולא היה יכול לראות בסבלה. היא איבדה כל רצון לחיות והוא לא ראה את עצמו בלעדיה. עד היום יש לי תמונה שלהם בחדר. סבא הוא דמות מופת בחיינו ושניהם חסרים לי מאוד. אני חולם עליהם לעתים קרובות".

 

השורה התחתונה:

 

"אחרי ההתאבדות של סבא וסבתא התחלתי להתנדב גם בקרב אנשים מבוגרים. מהות חיי כליצן היא להביא שמחה לחיי אחרים, וכשאני רואה את האנשים המבוגרים מאושרים וצוחקים, אני רואה גם את סבא וסבתא שלי, יושבים מולי ומחייכים אליי באהבה גדולה. ככה אני מרגיש שוב קרוב אליהם".

________________________________________________________________________

 

מה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

לכל אדם יש סיפור: