תצוגת סתיו חורף 2015-16 של מעצב האופנה ריק אוונס, שהוצגה בחמישי האחרון במסגרת שבוע האופנה לגברים בפריז, חתומה על אחד הרגעים ההיסטוריים על מסלולי התצוגות מאז ומעולם. אוונס שלח אל המסלול ארבעה דוגמנים ללא תחתונים, לבושים מעין שמלות וטוניקות שכמייה עם חרך הצצה באזור החלציים, שחשף את איבר מינם לעיני כל. יושבי השורות הראשונות בתצוגה נדהמו לגלות כי הם יושבים במרחק נגיעה מאיברי המין המתנודדים של הדוגמנים, שהציצו מהבגד בנונשלנטיות שאינה הולמת את החשיפה הכל כך לא מקובלת. אם להשתמש במילים של קיטי פוטר, כתבת האופנה שגילמה השחקנית קים בסינג'ר בסרט הקולנוע "פרט א-פורטה" של רוברט אלטמן, ריק אוונס "Shows us EVERYTHING". למקרה שתהיתם, אוונס עצמו התייחס בקלילות למה שאירע על המסלול, ובשיחה עם מגזין האופנה i-D בתום התצוגה, אמר כי "החשיפה של איבר המין הגברי היתה ג'סטה קטנה, שובבית וילדותית".

 

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

 

מאז יום חמישי האחרון הדיון סביב התצוגה של אוונס מסרב לגווע. הרשת הוצפה במהלך הסופ"ש בהאשטג DICKOWENS#, ותמונות לא מצונזרות מהתצוגה מבליחות בכל רגע ברשתות החברתיות. בעולם האופנה רגילים לראות על המסלול חזה חשוף ולא מעט ישבנים קפוצים ארוזים בחוטיני, אך הסטטוס קוו על המסלול בכל הנוגע לאיברי המין בעירום פרונטלי, בעיקר גברי, נשמר לאורך השנים. אחת הבודדות לנפץ את הטאבו בנושא, היתה המעצבת הבריטית פאם הוג, שהציגה על המסלול לפני כשנתיים עירום פרונטלי נשי, כשלמעט זוג מגפיים, מעיל ארוך פתוח וכובע, לא לבשו הדוגמניות דבר, אפילו לא תחתונים.

 

 

תאורה מחמיאה ועבודת פוטושופ קפדנית. מודעה של איב סאן לורן מ-2002
תאורה מחמיאה ועבודת פוטושופ קפדנית. מודעה של איב סאן לורן מ-2002

 

 

עירום פרונטלי גברי ושערורייתי כבר הוצג בעבר במסגרת קמפיינים, כמו המודעה לבושם M7 של איב סאן לורן מ-2002, או בעבודות פרטיות של צלמי אופנה כמו מריו טסטינו, מהן ניתן להתרשם בתערוכה In Your Face שמציג צלם האופנה המשפיע בימים אלה בברלין - אך אלו מעולם לא עשו דרכם אל המסלול, ולפיכך אף פעם לא הוצגו "בהופעה חיה" מול קהל, ללא התערבות של תאורה מחמיאה או עבודת פוטושופ קפדנית, שמייצרות דימוי מרוכך יותר של איבר המין הגברי. תליוני הפאלוס החדשים של המעצב טום פורד, שהוצגו לפני חודשים ספורים, ואלו של המעצב והארט דירקטור הישראלי מרק אורן, שהוצגו לקהל שנה קודם לכן, מעלים את התהייה האם אנחנו ניצבים בפתחה של שנת הפאלוס. או בשפה קלילה יותר - שנת הבולבול.

 

עוד בערוץ האופנה

  

כך או כך, הבחירה של אוונס היא קריאת תיגר על הנורמות המקובלות בתעשייה, או כפי שהיטיב לנסח ביבי סורוואי מהדיילי טלגרף הבריטי, "הרגע בו אוונס 'שיחרר את ווילי' על המסלול, היה טקטיקה מחושבת לאתגר את העובדה שאנחנו לא מנידים עפעף מול עירום נשי על המסלול, אבל כאשר מדובר בגברים, מתעוררת מהומה גדולה". העיתונאי צ'רלי פורטר מהפייננשל טיימס, כתב כי האורחים בתצוגה קיבלו את המחזה שהופיע על המסלול בצחקוקים קלים, שהתחלפו בהבנה כי לפניהם מהלך היסטורי של שבירת טאבו. אולי כי אוונס, כפי שכותב פוטר, יצר כאן תחבולה עיצובית, ומיד לאחר שאחרון הדוגמנים החשופים עזב את המסלול, הוא פינה מקום לשורה של פריטי לבוש אמיתיים, כלומר, כאלה המשמשים ככסות, ובהם בעיקר מעילים גדולים בצבעי אבן ושחור, שהפגינו חייטות מדויקת וקונסטרוקציה מסובכת.

 

כאמור, אוונס עצמו ניסה לשמור על קלילות ביחס למחווה שלו על המסלול, אך גם הסביר את עבודתו ככזו שמבקשת לערער על הסדר החברתי. "אנחנו חיים בעולם כל כך סטרייטי", אמר בראיון לגרדיאן, "כך שבחירה שלי היא אגרוף לפנים. יש בה כוח, סימון של עצמאות". בראיון נוסף, ליומון האופנה WWD, הסביר אוונס כי הקולקציה עוצבה בהשראת ספינקסים, והוסיף כי "ספינקסים הם זוהרים ואקזוטיים, אבל גם מסתוריים. מפלצות אלגנטיות. מי יודע מתי הם פוגעים. העבודה שלי כמעצב היא ללכת על חוד התער. רציתי לערער את הסדר הקיים אצל גברים. לבחון מה קורה כאשר טאבו גברי ומיני נחשף תחת לחץ. לחשוף את הראשוניות שבדבר".

 

 

שבירת טאבו. התצוגה של ריק אוונס (צילום: gettyimages)
שבירת טאבו. התצוגה של ריק אוונס (צילום: gettyimages)

 

 

ככלל, השפה העיצובית של אוונס אינה בוחלת בפרובוקציות, המשמשות אותו כדי למתוח את גבולות האסתטיקה שלו כמעצב, ובאופן רחב יותר, לאתגר את השיח על יופי ומיניות, כפי שניתן היה לראות בקולקציות האחרונות שהציג לנשים ולגברים, אחרי שהעלה אל המסלול נשים מבוגרות, רקדניות במידות גדולות וגברים שנראו כמו חייזרים מכוכב אחר. השימוש שהוא עושה הפעם בחשיפת הפין הגברי על המסלול, קרי In Your Face, היא חלק אינטגרלי מעבודתו כמעצב שובר מוסכמות, ויש בו כדי לקדם את חזונו האסתטי ובעיקר את עמדתו האישית בנוגע ליחס המיסטי שיש לנו כלפי הפאלוס הגברי - הטאבו האחרון. "בעזרת חשיפתן של כמה נקודות של בשר", כתב גאי טרבאיי, מבקר אופנת הגברים של הניו יורק טיימס, "טוען אוונס כמה צולע ופגיע הבסיס של מה שאנחנו חושבים על גבריות".