בגיל 21 יכול היה שלום סלטו לחוש סיפוק, אחרי שהגשים כמעט את כל חלומותיו המקצועיים. ברשימת השאיפות שלו נשאר עוד סעיף אחד קטן, וגם עליו הוא כמעט סימן "וי". זה קרה לפני שבע שנים. סלטו, מדריך אירובי ומומחה לאמנויות לחימה, ביקש להגשים את החלום להופיע בטלוויזיה וניגש לאודישנים לתוכנית הריאליטי "הדבר הגדול הבא" ששודרה בערוץ 2. הוא נרשם לתוכנית, וזה כמעט עלה לו בחייו.

 

"רציתי להופיע על המסך", הוא מספר, "להביא את הכישרון שלי באמנויות לחימה לכמה שיותר אנשים. זה דבר שחיכיתי לו כל החיים. באחד האודישנים הייתי צריך לעשות תרגיל בדרגת קושי מאוד גבוהה: סוג של התעמלות קרקע שכלל קפיצות משולחנות, ברגים באוויר, משהו באמת יוצא דופן. התחלתי את התרגיל על שולחן בגובה של שלושה מטרים, ומיד על ההתחלה השולחן התרסק ונפלתי על הראש. הפגיעה הייתה חזקה מאוד, והייתי במצב של מוות קליני".

 

"בתור אחד שהוא בסך הכול מטר שישים, כל החיים הייתי חסר ביטחון וצחקו עליי. אני יודע איך זה מרגיש שיש לך חיסרון. כל אחד נולד עם קלפים מסוימים, ומכיוון שאי אפשר להחליף אותם, צריך לנסות להשתמש בהם הכי טוב שאפשר"

הסיפור של סלטו (28) הוא לא רק סיפור של אדם שניצב בפני סכנת חיים והחליט לשנות את מסלול חייו, אלא בעיקר סיפור של תשוקה, של תחרותיות, של כוח רצון בלתי נלאה. את כל אלה הוא ספג כבר בילדותו ביהוד, כשהתאהב בסרטי הפעולה של ברוס לי ובחר ללכת בדרכו. התהילה הגיעה מהר יחסית: בגיל 15 הוא כבר שלט במספר סגנונות לחימה, בהם קיקבוקסינג, וכן זכה באליפות הארץ באיגרוף תאילנדי במשקל של עד 60 ק"ג. במקביל, צבר מוניטין כמדריך ואסף למעלה מ-200 חניכים.

 

"המטרה שלי הייתה תמיד ללמוד עוד ועוד", הוא מספר, "לאסוף כל מה שמעבירים לי, לעשות תיקונים שאני מוצא לנכון ולהעביר את זה הלאה. בגיל 13 הייתי נוסע למכון וינגייט כל יום וחוזר באחת בלילה. היה לי חלום והייתה לי מחויבות. פשוט חיברתי בין שניהם".

 

מה כל כך משך אותך בספורט הזה?

"הגובה שלי הוא מטר שישים. בבית ספר צחקו עליי, כל הזמן הורידו אותי, וזה גרם לי לרצות כל הזמן להיות מקום ראשון, להוכיח לעצמי שאני מסוגל. הייתי חייב לכבוש כל הזמן, לנצח. נשאבתי לזה ושילמתי מחיר. פרקתי מרפק, שברתי אצבעות, שברתי את היד; את האף שברתי לפחות שלוש פעמים – אבל אף פעם לא חשבתי לוותר. תמיד אחרי פציעות חשבתי איך אני ממשיך הלאה לעוד ועוד קרבות".

 

ומה ההורים שלך חשבו על זה?

"הם לא אהבו את זה, אני בא מבית מיושן יחסית, שבו הכבוד של אבא הוא הכי חשוב. הם ציפו שאני אהיה איש מכובד, שאשקיע בלימודים, ברכישת מקצוע. הם לא הבינו כל כך את הספורט הזה. זה היה קשה להם. אף הורה לא רוצה לראות את הילד שלו נפצע".

 

בוודאי לא פציעה שעלולה להביא למותו.

 

קמתי אדם אחר

 

אחרי אותו אודישן קטלני הוא שכב חמישה ימים בבית חולים כשהוא מחוסר הכרה. הרופאים, לדבריו, אמרו שהוא רחוק מילימטרים ממוות בטוח.

 

"אנשים שעברו דברים כאלה תמיד מספרים שהם ראו את האור, שהם ראו את כל החיים עוברים מול עיניהם", אומר סלטו. "אצלי זה לא היה ככה. לא ראיתי את האור. מה שאני כן זוכר זה את המבט שלי על הסיטואציה מלמעלה. אתה מרגיש כאילו הנשמה שלך יוצאת מהגוף. אתה רואה את ההתרחשות, את ההמולה, את האנשים, אבל לא מצליח לגעת בהם. זה כאילו אתה שם, אבל לא באמת".

 

ומה קרה כשהתעוררת?

"ברגע הזה עלו לי שני דברים שאני רוצה לעשות - להקים משפחה ולשנות כיוון. רציתי להביא את הכישרון שלי לכמה שיותר אנשים למרות הבעיות הפיזיות. עד היום אני סובל מפגיעה מאוד רצינית בצוואר שמשפיעה עליי: אני לא יכול לישון בכל תנוחה, לפעמים יש לי כאבי ראש פתאומיים, סחרחורות. אבל אני עושה הכול כדי שזה לא ישפיע עליי ביום-יום.

 

"הפציעה הזו שינתה אותי באופן מהותי. קמתי בן אדם שונה לגמרי. עדיין נשארה בי המוטיבציה לעשות דברים שאני רוצה, אבל הכיוון השתנה. דברים שאהבתי לעשות, פתאום שנאתי, ולהפך".

 

מהתחרויות שכל כך אהב, פרש לגמרי והחליט להפוך למדריך אירובי ולהעביר סדנאות. לדבריו, הוא מנסה להעביר לחניכיו לא רק כלים להורדה במשקל ולחיטוב הגוף, אלא בעיקר כלים נפשיים שיסייעו להם להתמודד עם הקשיים הנקרים בדרכם. "אני מנסה להיות הכול מהכול", הוא אומר. "אני רוצה ללמד אנשים לעלות הכי גבוה שאפשר. אני תמיד הייתי אחד ששואב ולומד מאנשים שונים, ועכשיו אני מווסת את זה בעצמי ומעביר הלאה. אתה מסתכל למשל על בן אדם שמנסה לעשות סלטה אחורנית: הוא מנסה ומנסה ונופל, וכולם אומרים לו שהוא לא יכול, אבל כשהוא סוף-סוף מצליח, זה נותן לו כל כך הרבה כוחות. זה מחשל אותו בכל דבר אפשרי. זאת הרגשה שאין לתאר".

 

גם את ההחלטה להקים משפחה יישם סלטו: לפני מספר שבועות, ממש בתום מבצע "צוק איתן", הוא התחתן עם חברתו אלמוג.

 

מעריך יותר את החיים

 

לאחרונה הוא פיתח שיטה המורכבת מתערובת של אמנויות לחימה, כשמכל אחת הוא לוקח חלקים מסוימים שיכולים לעזור לאדם שנמצא מולו. השיטה, הנקראת "פיירבוקס", שמה לה למטרה לפרק ולהרכיב מחדש את האדם: הכוונה היא שהוא ימצא את עצמו

"לא ראיתי את האור כששכבתי מחוסר הכרה. מה שאני זוכר זה את המבט שלי מלמעלה. אתה מרגיש כאילו הנשמה יוצאת מהגוף. אתה רואה את ההמולה, את האנשים, אבל לא מצליח לגעת בהם. כאילו אתה שם, אבל לא באמת"

במקום הכי נמוך מבחינה נפשית ופיזית, ואז סלטו יעזור לו להרים את עצמו חזרה למעלה.

 

"הייתה לי מתעמלת עם דימוי עצמי מאוד נמוך בגלל עודף משקל", הוא מספר. "היא הייתה מגיעה אליי לאימונים עם סוודר מרוב חוסר ביטחון. עבדתי איתה עם השיטה שלי, ואחרי ארבעה ימים היא הורידה את הסוודר, מכל הבחינות. היא התחילה לחיות. נפתחה. היה לי מתאמן שפחד לבקש העלאה בשכר מהבוס שלו, ואחרי כמה אימונים היה לו אומץ לבוא ולעשות את זה. אני מנסה להביא לאנשים אופציה לחיים משופרים".

 

תאר לי התנהלות של שיעור.

"בעשרה מפגשים אני לוקח מתעמל ומביא אותו לנקודה הכי ירודה שלו. במהלך שעה אני מביא אותו למצב שהגוף במצב של כישלון, מפרק אותו ואז בונה מחדש בכל דרך אפשרית. אלה דברים שמעבר להופעה החיצונית: הם משפיעים על האופי של האדם. זה הוכיח את עצמו עד עכשיו, ואני חושב שאין לזה מחיר. אם בן אדם סבל והיה למטה כל החיים, ואתה נותן לו כלים לעשות שינוי, אין לזה מחיר. אין כמו שינוי פנימי".

 

אתה לא מתגעגע ללחימה?

"ברור, אבל היום אני במקום אחר. הרי חטפתי כוויה. זה לא שאני מפחד עכשיו, אבל אני מעריך יותר את החיים. נפצעתי קשה כדי שתלמידים שלי כיום לא ייפצעו. מבחינה אישית הגעתי למצב טוב. בתור אחד שהוא סך הכול מטר שישים, כל החיים שלי הייתי חסר ביטחון וצחקו עליי. אני יודע איך זה מרגיש שיש לך חיסרון. כל אחד נולד עם קלפים מסוימים, ומכיוון שאי אפשר להחליף אותם, צריך לנסות להשתמש בהם הכי טוב שאפשר. אני עשיתי את הדברים האלה. עכשיו המטרה שלי היא להעביר את זה לאנשים אחרים ולעזור להם לבנות את עצמם".

 

"אני לוקח מתעמל ומביא אותו לנקודה הכי ירודה שלו" (צילום: קובי בכר)
"אני לוקח מתעמל ומביא אותו לנקודה הכי ירודה שלו" (צילום: קובי בכר)

 

__________________________________________________________________________________________________________

 

 

עוד באנשים: