באפריל 2012 בחר מגזין "טיים" את 100 אייקוני האופנה הגדולים בכל הזמנים. בין המעצבים קוקו שאנל וכריסטיאן דיור, הצלם והעורכת הלמוט ניוטון ואיזבלה בלאו, נבחרו גם עשר דוגמניות-על, מג'ין שרימפטון וטוויגי ועד קייט מוס וג'יזל בונדשן. את הסופרלטיבים הגדולים ביותר ברשימה קיבלה לינדה אוונג'ליסטה, סופר מודל קנדית, שהתגלתה במולדתה בשנת 1978, אך רק בסוף שנות ה-80 החלה לפסוע על מסלולי התצוגות בפריז, ולכבוש בקצב מסחרר שערים בולטים של מגזיני אופנה כמו ווג, ELLE, קוסמופוליטן ואחרים. היא עשתה זאת בזכות ניהול נכון, ברירה נבונה של קמפיינים בולטים, יופי עוצר נשימה ותשוקה לכסף, שגולמה בציטוט אלמותי אחד, שאמרה באוקטובר 1990 בראיון למגזין ווג: "אנחנו (חבורת הטופ מודלס של שנות ה-90, א"י) לא מתעוררות בשביל פחות מ-10 אלף דולר ליום עבודה".

 

עם שני שערים בולטים בגיליונות ספטמבר של מגזיני האופנה (הגיליונות החשובים ביותר בשנה, המבשרים על אופנת החורף הקרבה) של ווג יפן והרפר'ס בזאר, וקמפיין נוצץ לבית מוסקינו - נראה כי גם בגיל 50 המכובד, אותו תציין השנה, אוונג'ליסטה מצליחה לשמר את מעמדה כסופר מודל נצחית. "אני לא בת אלמוות, למען השם", אמרה בשנת 1997 בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי. האומנם?

 

עוד בערוץ האופנה

 

 

"לא מתעוררות בשביל פחות מ-10 אלף דולר ליום עבודה". לינדה אוונג'ליסטה, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד וכריסטי טרלינגטון ב-1991 (צילום: rex/asap creative)
"לא מתעוררות בשביל פחות מ-10 אלף דולר ליום עבודה". לינדה אוונג'ליסטה, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד וכריסטי טרלינגטון ב-1991 (צילום: rex/asap creative)

 

 

אז מה הופך דוגמנית מסתם-עוד-אחת-עם-פנים-יפות לכתובת אש המתנוססת בגאווה מעל דורות שלמים של דוגמניות בתעשיית האופנה? "אני לא יכולה לקחת קרדיט מלא על המקום אליו הגעתי", אמרה אוונג'ליסטה בראיון למגזין Interview בקיץ שעבר. "במהלך כל הקריירה שלי היו מאחוריי הרבה אנשים שתמכו בי, יעצו לי והנחו אותי. לא הגעתי לאן שהגעתי בכוחות עצמי". בדבריה, כיוונה אוונג'ליסטה לסוכן הדוגמניות המנוח ג'ון קזבלנקס, לשעבר מנהל סוכנות עלית מודלס, שקידם את הקריירה שלה והפך אותה לכוכבת בינלאומית. אוונג'ליסטה עצמה אף נישאה בשנת 1987 לג'ראלד מארי, מנהל הסוכנות בפריז. הנישואים הללו החזיקו מעמד שש שנים בלבד, כשאחת הסיבות לגירושים היתה פרשת האונס בה היה מעורב מארי באותם ימים. הדוגמנית הצעירה קארה אוטיס פירסמה כי בזמן שהתגוררה בדירתם של השניים בפריז, אנס אותה מארי מספר פעמים, כשאוונג'ליסטה שהתה מחוץ לעיר, ואף דרדר אותה להתמכרות לקוקאין.

 

אבל למרות, ואולי דווקא בגלל, הענן העכור סביבה, סיפור הצלחתה של אוונג'ליסטה הוא סוג של מורשת קרב בעולם הדוגמנות. בניגוד למצופה, אוונג'ליסטה לא הצליחה בן לילה. היא התגלתה בשנת 1978 על ידי סוכנת דוגמניות בקנדה, ובשנת 1981 השתתפה בתחרות היופי "מיס ניאגרה", אך לא זכתה בפרס. היא החלה לעבוד בתחום, ובמשך שלוש שנים הצטלמה בעיקר לקטלוגים והפקות אופנה זניחות, עד שבשנת 1984 נסעה לניו יורק וחתמה בסוכנות עלית בעיר. כמה חודשים לאחר מכן, כבר התנוססו פניה על שער נובמבר של מגזין האופנה הצרפתי L'officiel, ושנה מאוחר יותר, בחר בה מעצב האופנה קרל לגרפלד למוזה וקבע את מקומה בדברי הימים של עולם הדוגמנות.

 

 

 

 

המראה הוורסטילי של אוונג'ליסטה שלט בכיפת האופנה במשך 14 שנים ברצף. היא נהגה להחליף תספורות, צבעי שיער וסגנונות לבוש – מה שרק העלה את רף העניין סביבה לאורך זמן. עד 1998 היא הובילה קמפיינים בולטים לחברות אופנה וקוסמטיקה, ביניהם רבלון, שאנל, ורסאצ'ה, דונה קארן, ג'ורג'יו ארמאני ואחרים, ודגמנה עבור כל מי שהיה מוכן לשלם את הסכומים הדמיוניים שהרוויחו דוגמניות באותם ימים: עשרות אלפי דולרים ליום צילום, קצת פחות עבור תצוגה. את מעמדה היא דאגה לתחזק בפלרטוט עם תעשיית המוזיקה, ובשנות ה-90 כיכבה בשני וידיאו קליפים של ג'ורג' מיייקל: Freedom 90 ו-Too funky. מייקל עצמו אמר עליה בעבר כי "אוונג'ליסטה היא המייקל ג'ורדן של עולם הדוגמנות. בחרנו בה לקליפ של Freedom 90 בגלל שמתוך חמש הסופר מודלס של התקופה - אוונג'ליסטה היא מספר 1".

 

 

 

 

בשנת 1998 היא פרשה מדוגמנות והתמקמה בסן טרופה, שם התגוררה למשך שנתיים. משם עברה להתגורר בניו יורק, עיר מגוריה מאז ועד היום. ב-2001 שברה אוונג'ליסטה את צום המצלמות והצטלמה לשער גיליון ספטמבר של ווג אמריקה, שהפך אותה לדוגמנית האחרונה שזכתה לעטר לבדה את גיליון ספטמבר של המגזין החשוב, שמאז אותה שנה עבר לליהוק הכוכבות הגדולות של הרגע לשערי ספטמבר, שהפכו במה לסלבס כמו סיינה מילר, קיירה ניטלי, ליידי גאגא ואחרות, ולא עוד מקום לדוגמניות בולטות.

 

כך או כך, אוונג'ליסטה חזרה לעמוד מול המצלמה. עד לפני כשנתיים היא היתה בחוזה ארוך שנים עם חברת הקוסמטיקה לוריאל, ומעבר לכך, היא בררה בקפידה את עבודותיה בעשור האחרון. בניגוד לחברותיה לחבורת הסופר מודלס של שנות ה-90 - נעמי קמפבל, קלאודיה שיפר, סינדי קרופורד וכריסטי טרלינגטון - אוונג'ליסטה תמיד נשארה מעט מרוחקת, לא מתמסרת בקלות, כמעט ולא נאותה לעשות דבר.

 

 

"היום אני במקום שאני יכולה לבחור לעצמי את העבודות שאני רוצה". אוונג'ליסטה בקמפיין של מוסקינו, 2014
"היום אני במקום שאני יכולה לבחור לעצמי את העבודות שאני רוצה". אוונג'ליסטה בקמפיין של מוסקינו, 2014

 

 

אפשר לראות זאת גם בדלילות הופעותיה על המסלול בעשור האחרון. בשנת 2003 היא עשתה גיחה מתוקשרת למסלול עבור חבריה הטובים, המעצבים דולצ'ה וגבאנה, ז'אן פול גוטייה וקרל לגרפלד, ושנה לאחר מכן היא פרגנה למעצב הבריטי הצעיר ג'ילס דיקון, כאשר הופיעה בתצוגת האופנה הראשונה שלו בשבוע האופנה בלונדון, והפכה אותו משם אנונימי למעצב מוכר המסוקר בכל מגזין אופנה. הפעם האחרונה שפסעה על המסלול היתה ביולי 2007, בתצוגת העילית של בית האופנה כריסטיאן דיור, שציין אז 60 שנה למותג. מאז היא נפקדה ממסלולי התצוגות ועשתה רק קמפיינים בודדים, לקו המשקפיים של שאנל (2012), לג'ון גליאנו ודיסקוורד (2009), ולפראדה (2008).

 

 

ההופעה האחרונה על המסלול: אוונג'ליסטה בתצוגת העילית של בית האופנה כריסטיאן דיור, 2007 (צילום: gettyimages)
ההופעה האחרונה על המסלול: אוונג'ליסטה בתצוגת העילית של בית האופנה כריסטיאן דיור, 2007 (צילום: gettyimages)

 

 

חרף הופעותיה הספורות בקמפיינים ובתצוגות, אוונג'ליסטה לא נעלמה מעין הציבור. בשנת 2012 היא זכתה לליטרת כותרות במדורי הרכילות, בזכות משפט מזונות מתוקשר שניהלה מול אבי בנה היחיד, פרנסואה הנרי-פינו, יו"ר תאגיד המותגים "קרינג", המחזיק בין היתר במותגים גוצ'י, אלכסנדר מקווין ואיב סאן לורן. אוגוסטין ג'יימס נולד ב-11 באוקטובר 2006, לאחר ניסיונות רבים של אוונג'ליסטה להביא ילדים, כולל הפלה קשה שעברה בשנת 2000, בחודש השישי להריונה ממערכת היחסים עם שחקן הכדורגל הצרפתי פביאן בארטז.

 

 

אוונג'ליסטה והבן אוגוסטין ג'יימס, 2009. "לינדה שמחה מאוד להיכנס להיריון, אבל זאת לא היתה התוכנית", אמר פרנסואה הנרי-פינו (צילום: gettyimages)
אוונג'ליסטה והבן אוגוסטין ג'יימס, 2009. "לינדה שמחה מאוד להיכנס להיריון, אבל זאת לא היתה התוכנית", אמר פרנסואה הנרי-פינו (צילום: gettyimages)

 

 

בין השנים 2006-2005 ניהלה אוונג'ליסטה רומן סודי עם פינו. לאחר שנכנסה להיריון ממנו, בחרה לשמור על התינוק וסירבה לחשוף את זהות האב, עד ליוני 2011, כשהגישה תביעת מזונות על סך 46 אלף דולר בחודש מפינו, שאז כבר היה נשוי לשחקנית סלמה האייק. סכום התביעה היה הגבוה ביותר שהוגש עד כה בעולם ודרישתה של אוונג'ליסטה למזונות גבוהים עשתה כותרות גם במדורי הכלכלה.

 

במסגרת המשפט נחשפה מערכת היחסים בין השניים. "לינדה שמחה מאוד להיכנס להיריון, אבל זאת לא היתה התוכנית", סיפר פינו. "ברגע שהדבר נודע לי החלטתי לסיים את מערכת היחסים בינינו. יצאנו יחד ארבעה חודשים ואפילו לא הכרתי אותה כמו שצריך". כאשר נשאל מדוע לא שילם לה מזונות כל אותה תקופה, ענה: "היא לא ביקשה ואני לא הצעתי". עם זאת, סיפר פינו כי מדי שנה היה שולח מתנות לבנו בכריסטמס וביום הולדתו. בתגובה אמרה אוונג'ליסטה כי המזונות נועדו להגן על הילד ולאפשר לו רמת חיים איכותית בעתיד, כולל בתי ספר, אופר צמודה וכדומה. לשם הפרוטוקול, לאוונג'ליסטה בית פרטי בשכונת צ'לסי בניו יורק בשווי 8 מיליון דולר, דירה נוספת באפר איסט סייד בעיר, וכמה עשרות מיליונים ששוכבים בחשבון הבנק. המשפט המתוקשר הסתיים לאחר מספר ימים, והשניים החליטו להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. הציבור הרחב נשאר עם שורה ארוכה של תצלומי האאוטפיטים המרהיבים שאוונג'ליסטה לבשה להופעותיה בבית המשפט. אם כבר דוגמנית, אז עד הסוף.

 

 

"אני מאמינה שכדוגמנית יש לי עדיין כוח. תמיד יהיה לי מקום בתעשייה הזאת". 2009 (צילום: gettyimages)
"אני מאמינה שכדוגמנית יש לי עדיין כוח. תמיד יהיה לי מקום בתעשייה הזאת". 2009 (צילום: gettyimages)

 

 

למי שהיה מודאג, יש להניח כי אוונג'ליסטה קיבלה את סכום המזונות שתבעה, או לפחות סכום מכובד, שמאפשר לה להמשיך לברור את עבודותיה על פי מידת העניין שלה בהן. ההצעות, כפי שאמרה באותו ראיון ל-Interview, לא מפסיקות להגיע. "היום אני במקום שאני יכולה לבחור לעצמי את העבודות שאני רוצה. אני מעדיפה לתמוך במעצבים צעירים ואני גם לא דורשת מהם כספים. אני לא עובדת מדי יום, ואני שמחה לגלות שאין היום בדוגמנות מגבלה של גיל, גזע או גודל. זה נפלא. ואני שמחה לראות את השינוי הזה במהלך הקריירה שלי. אני מאמינה שכדוגמנית יש לי עדיין כוח. תמיד יהיה לי מקום בתעשייה הזאת".