"אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד", פתחה עינת לידר, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, את תצוגת בוגרי מחזור 2013 שנערכה אתמול (רביעי) – כשהיא משתמשת בפתגם האפריקאי הידוע כדי את לתאר את מעורבותם של אנשים רבים בתהליך הפיתוח והחינוך של הסטודנטים, שסיימו ארבע שנים במחלקה.

 

בתום שמונה שנים בהן ניסחה את הקווים והחזון של המחלקה לאופנה וצורפות בבצלאל, עוזבת לידר – "ראש השבט" – את תפקידה לטובת המעצבת תמרה יובל ג'ונס, שנכחה בתצוגה וישבה בשורה הראשונה של גלריית יפו 23 של בצלאל, לא הרחק מהנשיאה הנכנסת, פרופ' אווה אילוז. אם להסתמך על תצוגת הבוגרים שהתקיימה אתמול, לידר השאירה מחלקה עם חזון ברור שעברה כברת דרך ארוכה בשמונה השנים האחרונות – ממחלקה מבולבלת שלא הצליחה להשתלב בסצנת האופנה המקומית, למחלקה שמציבה אלטרנטיבה ברורה למוסדות כמו שנקר ו-ויצו חיפה, ומציגה קולות מעניינים שהשתלבו בתעשיית האופנה כמו מעצב בגדי הגברים אדם גפן ומעצבת הנעליים העולה רותם גור.

 

עוד בערוץ האופנה

 

התצוגה של בצלאל היתה אחת הטובות של המחלקה בשנים האחרונות, בעיקר מכיוון שניכר בה מינון נמוך יותר של מניירות קונספטואליות לטובת תרגום לביש יותר של הרעיונות. התצוגה החלה בקולקציית בגדי גברים מרשימה של אומרי שוחט והסתיימה בקולקציית בגדי גברים (כולל דגם אחד לנשים) של עבד שאדי – שני שיאים מרכזיים באירוע. כמו בשנה שעברה, גם הפעם כוכבי התצוגה היו שבעה פרויקטים שהציגו בגדי גברים. אלו הצליחו לספק מבט אישי של הבוגרים תוך התייחסות לנרטיבים של טרנדים באופנת הגברים העכשווית. מגמה זאת באה לידי ביטוי בשלוש השנים האחרונות בתצוגות הבוגרים של שלוש המחלקות המרכזיות לאופנה בישראל, וייתכן כי היא נובעת מהצורך שמזהים הסטודנטים בשוק המקומי,כמו גם מהאפשרות להתפתח לתחום חדש ומקובע פחות.

 

עם זאת, לצד קולקציות בעלות פוטנציאל רב היו בתצוגה גם לא מעט פרויקטים שסבלו מעריכה לא נכונה של הדגמים, סטיילינג קלוקל ורמת גימור טעונת שיפור, כמו תפירה מרושלת, אי הקפדה על גיהוץ מכפלות של ז'קטים או רוכסנים שלא נתפרו כהלכה – בעיות אשר יכלו להיפתר על ידי הקניית תהליכי עבודה מסודרים.

 

ועוד הערה חשובה לפני שעוברים לבוגרים: בעולם בו השפה יוצרת תודעה, חשוב מאוד שהסטודנטים ידעו להסביר, לכתוב ולדברר את עצמם – אם על ידי עזרה מבחוץ, או על ידי אימון אישי. בדף ההסברים שהועבר לעיתונות, רוב הטקסטים שליוו את הפרויקטים לא הצליחו לומר דבר על הקולקציה ונותרו עמומים. היכולת לתקשר את הקולקציה היא כלי חשוב שכל מעצב זקוק לו, כיוון שהוא מייצר ערוץ תקשורת נוסף בין הצופה, התקשורת, המעצב, וחשוב מכל – היצירה עליה הוא שוקד מתוך חדרי לבו ונימי נפשו.

 

 

אומרי שוחט. פתח את תצוגת האופנה השנתית (צילום: הילה ווגמן)
אומרי שוחט. פתח את תצוגת האופנה השנתית (צילום: הילה ווגמן)

 

 

מי: אומרי שוחט

מה: "שארית מחשבה", קולקציית בגדי גברים בת שש מערכות לבוש, אשר פתחה את תצוגת האופנה השנתית של המחזור. לדברי שוחט, הקולקציה עסקה בזיכרון, כאשר נקודת המוצא היתה "החיפוש אחר מקומי האישי בעולם". כל מערכת לבוש בעיצובו של שוחט הוקדשה לאחד מששת בני זוגו לשעבר. התוצאה הסופית שנתקבלה היתה קולקציית בגדי גברים הרמונית בעלת מראה שבטי-אורבני, עם אלמנטים הלקוחים מאופנת גברים עכשווית.

אהבנו: שש מערכות הלבוש שיצר שוחט סיפקו מבט אישי על אופנת גברים עכשווית, עם ציטוטים למעצבים פופולאריים כמו דמיר דומה הקרואטי או נסיך האופל ריק אוונס. אהבנו מאוד את צלליות הבגדים שיצר, אשר התאפיינו במעילי צמר ארוכים שעטפו בנינוחות סקסית את גוף הדוגמנים, ושמלת מקסי בצבע אפרסק מקטיפה. הביטחון הרב בו צעדו הדוגמנים של שוחט, הפך גם פריט בעל סממן מגדרי "נשי" כמו שמלה, לדגם שיכול בקלות לקבל משמעות גברית ומצ'ואיסטית בשדה האופנה.

 

 

גלית שילה. מבינה את הצורך באופנה מעשית ואינטליגנטית בו זמנית (צילום: הילה ווגמן)
גלית שילה. מבינה את הצורך באופנה מעשית ואינטליגנטית בו זמנית (צילום: הילה ווגמן)

 

 

מי: גלית שילה

מה: "רציתי ליצור דף לבן לאישה. להעניק לה קולקציית קז'ואל דה לוקס, המשחררת אותה מהצורך להתלבש חשוף כדי להרגיש סקסית", מסבירה שילה את הקולקציה "אדם, ספק אישה" שהציגה אתמול. הקולקציה בת חמש מערכות לבוש אינה מצביעה על תפישה ויזואלית חדשה או פורצת דרך, אך היא גם אינה מתיימרת להיות כזו. היא מציעה לנשים פריטי לבוש עכשוויים ויפים מאוד, שכל אישה צריכה במלתחה.

אהבנו: נינוחות היא לא בהכרח מילה גסה באופנה. להפך, יש לה ערך עליון כשזה מגיע להלבשת נשים. שילה הציגה קולקציה שניתן לכנות אותה "מסחרית" – והבחירה במירכאות נעוצה בקונטקסט הקונספטואלי בו הוצגה במסגרת תצוגת הבוגרים של בצלאל. במילים אחרות, שילה הציגה פריטי לבוש יומיומיים, אך העניקה להם טוויסט מתבקש. למשל, מכנסי סיגר שחורים עשויים צמר בעלי גזרה מצוינת, עם כיסים שאוזניהם יוצאות החוצה, או שמלת מידי שחורה בגזרת A שמורכבת מחלק עליון וחלק תחתון התפורים יחד בהפרשי גובה, טריק ויזואלי היוצר מראה של קומות. דגם יפה נוסף היה שמלת מקסי אפורה הסרוגה כולה בטכניקת פולי פאשן, עם כריות בכתפיים שהוצבו בתחתית הכתף ולא במרכזה. היינו שמחים לראות בעתיד את שילה הופכת את הקולקציה לקו מסחרי יותר ומשתלבת בתעשייה המקומית. ללא ספק, נראה כי היא מבינה את הצורך באופנה מעשית ואינטליגנטית בו זמנית.

 

 

מור שליט. דיון בסוגיות של אסתטיקה (צילום: הילה ווגמן)
מור שליט. דיון בסוגיות של אסתטיקה (צילום: הילה ווגמן)

 

 

מי: מור שליט

מה: קולקציית אביזרים של מור שליט, המרותקת מגיל צעיר לכיסא גלגלים, שבחרה באביזר הקרוב לה ביותר כמקור השראה. בקולקציה "כיסא, זה כיסא?", חזרה שליט אל כיסא הגלגלים הראשון שלה מגיל 10 ונראה כי הגשימה את חלומו של כל בעל נכות הנזקק לסיוע – פירקה לו את הצורה באופן מילולי ומעשי. את גלגל הפלסטיק הפכה שליט לענק מעוטר סיומת כסף טהור, ואת פנימית הגלגל הפכה לשרשרת בעלת מאפיינים גותיים.

אהבנו: אין ספק שכצופים מיומנים בעלי סף ריגוש נמוך, כולנו נמשכים מיד אל מה שמזוהה כחריג. אבל שליט הצליחה ללכוד את מבטו של הצופה גם לאחר מכן, ולייצר דיון פרטי בין הצופה לתכשיט העוסק בסוגיות של אסתטיקה. השאלה האם היינו עונדים על הצוואר ענק העשוי מפנימית של גלגל עליו תלויים מוטות האוחזים את הגלגל, או צמיד אפור העשוי, בעצם, מהגלגל של הכיסא – עלו במפגש עם תכשיטים אלה. הקולקציה אומנם לא הצליחה לצאת מגבולות הרדי מייד, ונראה לא פעם כי שליט התאהבה בנקודת המוצא שלה, אך מעניין יהיה לראות אותה בעתיד מעניקה לרעיונות פרשנות מופשטת יותר.

 

מי: שני סוקובסקי

מה: קולקציה בשם Under Construction, שלדברי סוקובסקי, מערערת על המוסכמות של שלושה פריטי לבוש מרכזיים במלתחה הגברית – חולצה מכופתרת, ז'קט מחויט ומכנסיים. על אף תחושת הגימיק שהשראה כזאת מייצרת באופן טבעי, סוקובסקי יצרה חמש מערכות לבוש חינניות לגברים, שהצליחו לעמוד בציפיות שהציבה לעצמה.

אהבנו: את הנינוחות בה הלכו וצעדו הגברים של סוקובסקי. למשל, דוגמן במערכת לבוש שהורכבה מחולצת מעטפת ורודה, שהונחה על הכתפיים ללא תפרי צד כמו טלית, כך שהחלק הקדמי קצר יותר מזה האחורי. במראה אחר, פיתחה סוקובסקי חולצה במראה של ז'קט ללא כפתרה עם מפתח רבידה בחזה, או ז'קט נוסף שנראה כמו מכנסיים מחויטים שפורקו ועוצבו מחדש. כאמור, על אף הגימיק הוויזואלי, סוקובסקי הצליחה להרכיב מערכות לבוש נינוחות לגברים, שיכולות בקלות למצוא את מקומן בעתיד בבוטיקים לאופנת גברים.

 

 

עבד שאדי. תרגום לצורות גיאומטריות (צילום: הילה ווגמן)
עבד שאדי. תרגום לצורות גיאומטריות (צילום: הילה ווגמן)

 

 

מי: עבד שאדי

מה: העבודה "משולש החיים" של הבוגר עבד שאדי עוסקת באמונה וכוח עליון. "השאלה במה להאמין, במי להאמין, מהי אמונה, מה אנחנו ומה כוח עליון – הן שאלות שמעסיקות אותי רבות, ואני מניח שגם אנשים רבים", אומר שאדי, שמעיד על עצמו דווקא כאיש לא מאמין. המוטיב המרכזי בפרויקט שיצר וחתם את תצוגת הבוגרים היה המשולש, הצורה הגיאומטרית והסימבולית המופיעה בתרבויות רבות. אותם אלמנטים גיאומטריים עשו דרכם אל הקולקציה, אשר הצטיינה בחשיבה הדוקה ושפה מגובשת. "זאת קולקציה המיועדת לאנשים חזקים עם ביטחון עצמי והרבה חן", אמר לסיכום.

אהבנו: את התרגום של שאדי לצורות הגיאומטריות. כל מערכת לבוש שיצר – ארבע לגברים, אחת לנשים – תמכה בקונספט שהציב לעצמו, לרבות הדגם האחרון שיצר: חליפת מכנסיים גברית שהורכבה ממכנסי ברמודה א-סימטריים וז'קט עם מעין מניפות בגב, שיצר מראה של משולש. החליפה, שנעשתה בהדפס דיגיטלי של פרחים סגולים עם מוטיב גיאומטרי של משולשים שחורים, תמכה בהצלחה בסיפור של שאדי, ואף הציעה מערכת לבוש אופנתית ורלוונטית בשדה אופנת הגברים העכשווית. את ניצוצות הכישרון של שאדי זיהינו כבר לפני כשנתיים במסגרת פרויקט שנוצר עם מעצבות מותג האופנה הגרמני-צרפתי Bless, במסגרת עבודה שהציג בבר אוגנדה בירושלים. על אף שהיתה זו אחת הקולקציות הטובות אתמול, הנחיה אמיצה ומדויקת היתה מצליחה להעלות את הפרויקט של שאדי גבוה עוד יותר, תוך שהיא ממנפת את ההשראה שלו לסיפור מסעיר ובעל רבדים רבים.