להציל את חיפה: איך מחזירים את קו המים לתושבי העיר והמדינה?

קו החוף של חיפה הוא הארוך ביותר בישראל: כ-20 קילומטרים של חוף הנמתחים לאורך מפרץ מרהיב. אלא שמשאב הטבע יוצא הדופן מנותק מחיפה עצמה, בגלל שורה של מחסומים שהוצבו בין השניים במשך השנים: מסילת הרכבת, הנמל ובסיסי צה"ל. בשנה האחרונה התעוררה העיר המנומנמת לוויכוח סוער, סביב תוכנית החשמול של רכבת ישראל שתחצוץ עוד יותר את הרצף בין העיר לבין החוף, והפרויקט המתוכנן של הרחבת נמל חיפה. העירייה אישרה את פרויקט "חזית הים" (בתכנון האדריכל עמי שנער) שמטרתו לחבר את העיר התחתית לחוף, אך במקביל אישרה את תוכנית נמל המפרץ, שתפנה את הנמל ממיקומו הנוכחי אך תעביר אותו – תוך הרחבתו - לעבר מעגן הקישון וקרית חיים. ברור למדי שבבחירות העירוניות שיתקיימו בסוף השנה, הבעיות הסביבתיות והתכנוניות ישפיעו על זהותו של ראש העירייה הבא.

אז האם חיפה תהיה ברצלונה, כמו שהיא הייתה רוצה להיות, או עיר מזוהמת וחסומה לים שלא מצליחה לעלות על המפה הבינלאומית, כפי שהיא במציאות? העירייה מעוניינת להוכיח כי היא דואגת למעמד העיר ולתושבים, ובמסגרת זו היא מארגנת השבוע כנס אדריכלים בינלאומי שכותרתו "חזית הים", כשהמסר שהיא מבקשת להעביר הוא שהעיר קופצת מדרגה ומנסה להשתוות לערים איכותיות באגן הים התיכון. אדריכלים נודעים הבטיחו את בואם לכנס, ובראשם דניאל ליבסקינד, מתכנן "מגדל החירות" במנהטן והמוזיאון היהודי בברלין; מרתה שוורץ, מתכננת האיים המלאכותיים באיחוד האמירויות (ולהבדיל, מתכננת הפארק בפרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב); ונסה קסאביאן, אדריכלית עולה מהמשרד הנורווגי Snohetta, שתיכנן את בית האופרה באוסלו ואת הספרייה באלכסנדריה; וגרג פאסקוארלי, ממייסדי המשרד הניו יורקי Shop, שתיכנן את אצטדיון "barclays center" החדש בברוקלין. גם הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון שותפה לכנס.

חיפה בין משבר להזדמנות:

יהב: ''באתי לתקן''

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אומר שהוא "בא לתקן את המעוות. אנחנו מתמודדים על החזרת הים אל העיר, דבר שנלקח מאיתנו, כשהבריטים שמו את הנמל והרכבת ליד רחוב העצמאות. יש הרבה דוגמאות בעולם לכך שפתיחת החזית הימית שידרגה את העיר מבחינה דרמטית, ואנחנו רוצים ללמוד מהדוגמאות". בכנס מתכוונים אנשי העירייה להציג את רעיונותיהם להפוך את העיר התחתית לקמפוס אוניברסיטאי, ויהב מצהיר שכבר היום 7,500 סטודנטים לומדים במתחם בעיר התחתית. לדבריו, מרבית המבנים הנטושים בסביבת רחוב העצמאות נרכשו, כדי להפוך בעתיד למגורי סטודנטים ולגלריות לאמנות.

יונה יהב. מאמין בתחיית העיר התחתית (צילום: אלעד גרשגורן)

האדריכלית ד"ר עינת קליש רותם, שמתמודדת מולו על ראשות העירייה, טוענת שהשיטה של יהב הרסנית לעיר. "להביא אוכלוסיות מקצועיות וצעירות זה טוב וראוי", היא מסכימה, "אבל הדגם של רמות הנשיא וההפרדות בין שכונה לשכונה עושים נזקים לסביבה מבחינה חברתית, כי הם מקצינים פערים. חייבים למצוא את הדרך לנטוע את הפרויקטים החדשים בוותיקים ולשלב בין אוכלוסיות, זו התפיסה התכנונית היום בעולם, וגם העיר התחתית צריכה לעבור שיקום אמיתי לא רק על ידי סטודנטים ואמנים אלא על ידי תושבים ומשפחות שצריכים גם מבני ציבור, ויש בפירוש מקום עבורם".

מי ישמור על העיר מפני הרכבת?

מארגני הכנס, ויהב בתוכם, ייאלצו להתייחס בכנס גם לבעיה החריפה שעומדת להשפיע מאוד על פניה של חיפה: חישמול מסילת הרכבת, שתפריד ביתר שאת את העיר מהחוף. כששואלים אותו על כך, משיב יהב כי "אנחנו מקדמים תוכנית לשיקוע הרכבת באזור העיר התחתית (כתחליף לחשמול, נ"ר)". ואולם, המציאות נראית בינתיים אחרת, וברכבת ישראל מבהירים שהתוכנית לא מתבטלת – אדרבא, היא מתכוונת להוסיף מסלולים לתוואי המתוכנן. אגב, במכתב שיהב עצמו שיגר אשתקד לכמה תושבים חיפאים, הוא הבהיר כי אין בדעתו לבטל את הסכם הפשרה על תוואי הרכבת המתוכנן: "לא אעשה זאת (לבטל את הסכם הפשרה, נ"ר). ביטול הסכמים או זגזוג בין עמדות אינה הדרך המובילה בעבודתי (...) הואיל והציבור בחר בי (...) עלי לקדם תוכניות אשר יסודן נטוע בקרקע".

קליש רותם, שלא תשמיע את דעתה בכנס (היא ומבקרים אחרים של יהב לא הוזמנו אליו), טוענת ש"לא מספרים לציבור שהחזון אוטופי שיהב מצהיר עליו, כנראה לא יוכל להתקיים ב-15-20 שנה הקרובות, משום שהרכבת מקדמת את תוכנית החשמול במלוא מרצה. ואולי רק בהמשך, שלא ידוע מתי הוא, ישקעו את הרכבת". היא מבקרת את ראש העיר ואת מהנדס העירייה, באמרה כי "העירייה מדברת על חזית-ים אבל פועלת נגדה, בעצם הסכמתה לחשמול הרכבת מעל הקרקע בתוואי הקיים". לטענתה, "נראה שעיריית חיפה לא מבחינה בין שתי הספירות - זו של המציאות וזו של התקשורת והספינים. מה שקורה בישיבות בוועדה לתכנון והבנייה ובמועצה הארצית לא קשור בשום אופן לדרך שבה העירייה מוכרת חלומות לא מציאותיים לציבור".

קליש-רותם: ''ספינים מול מציאות'' (צילום: צחי אוסטרובסקי)

לאדריכל פרופ' שמאי אסיף מהטכניון, לשעבר ראש מינהל התכנון ומהנדס עיריית תל אביב, תפישה אחרת: "את אומרת 'או-או, אלה בסדר ואלה לא בסדר - הם משקיעים בפריפריה העירונית במקום להשקיע במקומות המתפוררים'. אני אומר שאפשר לעשות גם וגם. לעיר התחתית ולהדר יש פוטנציאל ענק, אבל זה לוקח זמן. אני מסכים שפרוורים לא מייצרים מערך עירוני, אבל בינתיים חיפה מפסידה אוכלוסייה, לכן זה בסדר שבונים גם בפאתי העיר. האנשים שיגורו שם יבואו ללמוד, לאכול ולבלות בעיר התחתית. תל אביב לא הפסידה שום דבר מזה שבנו את רמת אביב. מה שכן, תל אביב לא חיכתה למדינה, וגם חיפה לא צריכה לחכות למדינה, יש לעיר הכלים האסטרטגיים שלה. מה שהיא צריכה זה שהמדינה לא תפריע".

שמאי אסיף. אל תפריעו לעיר (צילום: שאול גולן)

מכתב מחאה לאדריכלים האורחים

קבוצת אדריכלים חיפאים בשיתוף "התנועה להחזרת העיר אל חיפה", שפועלת למען שיקוע הרכבת או מציאת חלופות תכנוניות אחרות, מתרעמת שהכנס לא פתוח לדיון ציבורי מגוון. 15 אדריכלים המזוהים עם אכפתיות עירונית וסביבתית (בהם חבר מועצת העירייה שמואל גלבהרט, ניצן קלוש, פרופ' רחל קלוש, פארה גולדמן, ד"ר מיכאל מאיר ברודניץ, מיכה רטנר וקליש-רותם עצמה) שלחו מכתב נוקב לארבעת האדריכלים שמתארחים בכנס. במכתב הם מספרים להם על תוכניות החישמול של הרכבת והעמקת החיץ בין העיר לים, בדגש על הסכם הפשרה שחתמה העירייה לשיקוע המסילה באזור פארק הכט – הרחק מאזורי המגורים.

ראש המחלקה לאדריכלות במרכז האקדמי ויצו חיפה, אירית צרף נתניהו, מחזקת את עמיתיה המבקרים את הכנס: "זה יהיה שיח מנותב ומגמתי. היה צריך לשים דגש על הרכבת ועל המאבק, ואז אולי מקבלי ההחלטות היו משנים את דעתם". היא מתלוננת על שהמחלקה בראשותה, שממוקמת במושבה הגרמנית בסמוך לעיר התחתית, לא הוזמנה להשתתף בכנס, וסבורה ש"ראוי היה שכנס כזה ייערך בעיר התחתית".

יונה יהב, שמעת על הביקורת ביחס לתכני הכנס?

"לא שמעתי ביקורת מאף אחד, אבל התגובה שלי לתלונות בלי ששמעתי עליהן היא שעצם התלונות מוכיחות שהכנס יצר באזז. אם מדברים על משהו סימן שהוא שווה".

מדוע לא הוזמנו עוד נציגים חיפאים?

"זה לא כנס ארצי ולא כנס חיפאי. זהו כנס בינלאומי, והרעיון שזה לא יהיה דיון מקומי אלא שיבואו אדריכלים שיחליפו דעות וילמדו, הזמנו ארסנל של אנשי מקצוע".

מדוע הכנס לא נערך בעיר התחתית?

"כי אין מלונות בעיר התחתית. בניית חמשת המלונות המתוכננים טרם הסתיימה, ולכן בחרנו לערוך את הכנס במלון בכרמל, שיש בו את כל האולמות המתאימים, הכנס הזה הוא רק ההתחלה, ואחרי שיהיו מלונות בעיר התחתית, נערוך שם כנס".

תגובות העירייה ורכבת ישראל

מעיריית חיפה נמסר: "הסכם הפשרה (שעליו בירכו ארגונים סביבתיים, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וארגונים חברתיים אחרים) קבע מתווה לפיו משרדי הממשלה יתקצבו את שיקוע המסילה בסכום של חצי מיליארד שקלים. הוחלט על הקמת צוות היגוי משותף, אשר יפעל לגיבוש תוכנית להמשך המסילה בכל חלקי העיר. צוות ההיגוי נמצא בשלבים מתקדמים בקביעת הפתרון שיביא לשיקוע המסילה לאורך כל העיר התחתית והשטחים המבונים, ולחיבורה של העיר לקו המים.מקורות המימון לשיקוע (מעבר לחצי מיליארד שכבר אושרו ע"י הממשלה) ינבעו, על פי המסתמן, מפיתוח נדל"ן על השטחים שיתפנו לאחר שיקוע הרכבת. השיקוע יביא להסרת החיץ הקיים לאורך כל העיר התחתית והשטחים המבונים, ויאפשר חיבורה של העיר לקו המים. נוצר קונצנזוס בין כל הגורמים העוסקים בנושא - בממשלה, בעירייה ובגופים הירוקים - כי הטיפול בממשק של העיר לים מחייב ליצור מציאות חדשה שתשרת את הפוטנציאל בה לחיבור עם קו החוף. למען הסר ספק, שיקוע הרכבת יעשה בד בבד עם החשמול ולא לאחר החשמול".

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל מבינה את צרכי הפיתוח של עיריית חיפה, אולם כפי שהובהר היטב לגורמי העירייה במסגרת ההידברות בין הצדדים, אין בפרויקט טכנולוגי זה – קרי, הוספת רשת על תוואי מסילות קיים - כדי לשנות את תוואי המסילות הקיים והעתקתן בתחומי העיר חיפה ואין לכרוך את פרויקט תוכנית החשמול כבן ערובה לכל תוכנית סטטוטורית עתידית במסגרתה ייבחן נושאי שינוי/שיקוע/העתקת תוואי המסילות בתחומי העיר חיפה. הסכמות הצדדים הועלו על הכתב בהסכם, אשר ייתר את התנגדות עיריית חיפה לפרויקט, ובימים אלו בוחנים הצדדים חלופות ראשוניות לשיקוע עתידי של תוואי המסילה/חלקו בתחומי העיר. תוכנית להכפלת המסילות בצפון – מהירות ופרבריות – קיימת, שרירה ומצויה בשלב של תכנון ראשוני ולקראת הכרזתה כפרויקט תשתית לאומי".

• הכנס Water Front מתקיים בימים שלישי-רביעי השבוע
• עוד פרטים באתר הכנס