הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני בבת ים היא הזדמנות מצוינת למשרדי אדריכלים צעירים: במשך כמה ימים מוצבים הפרויקטים בחוצות העיר וזוכים לחשיפה אדירה. רובם נעלמים כלעומת שבאו, אך גורלו של פרויקט "בדרך אל הים", שיצרו אלי דרמן ואלס ורבקל, היה שונה. המיצב, שנבנה במקור כפרויקט ארעי לימי הביאנלה בלבד, זכה להצלחה ציבורית כה רבה עד שהוחלט לאמץ אותו כאלמנט של קבע, להנאת תושבי בת ים.

משרד דרמן ורבקל חדש יחסית בנוף הישראלי אבל הוקם כבר בשנת 2001 בניו יורק, מיד אחרי אסון התאומים. השניים סיימו אז תארים מתקדמים בעיצוב אורבאני ואדריכלות באוניברסיטת קולומביה. בצעד נועז פתחו את המשרד אחרי שזכו בפרס ראשון על הצעתם לתכנון מגורים באזורי אסון בוונצואלה, ובפרס השני בתחרות היוקרתית "יורופאן 6".
גם בניו יורק השתלבו השניים בזירה האקדמית: ורבקל המשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון, וערכה מחקר ל- Architecture league של ניו יורק. המחקרים, שעסקו בשיטות לעיצוב אורבאני, הובילו אותם לזכייה בתחרות לבניית תוכנית פיתוח אסטרטגית לעיר בונהיידן (Bonheiden) שבבלגיה. אחרי שש שנים של עבודה מעבר לים, ועם החלטה נחרצת להשתלב בתחום התכנון הציבורי, העתיקו השניים את המשרד לתל אביב. תוכלו להצביע על הבדלים מהותיים בתהליכי התכנון בארץ ועל השוני מתהליכים דומים בעולם?"בבלגיה אוהבים לתכנן לטווח ארוך, עם הרבה תהליכים, דיונים וניירת. יש לאופן העבודה הזה היבטים חיוביים של עומק ותכנון מלומד", מסבירה ורבקל. "הבעיה היא שבגלל שעובר המון זמן ואנשים מתחלפים,
התוצאה לא תמיד קשורה לתוכנית. בפרויקט בבונהיידן מה שבעיקר הצליח היו ההתערבויות המיידיות שעשינו. למשל, נתקלנו ביזם שרצה לבנות פרויקט על כיכר הכנסייה, בלי להתייחס למקום ולקנה המידה המיוחד שלו. התפקיד שלנו היה להגדיר עקרונות תכנוניים להתחדשות עירונית באופן שלא יחזיר את העיר לאחור. הפרויקט תוכנן מחדש והצליח מאוד, והעירייה השתמשה בעקרונות שלנו למשא ומתן עם יזמים ואדריכלים בפרויקטים עתידיים.
"בארץ, בעיקר בגלל המנטאליות, לטעמי, הרבה פעמים אנשים מוכנים לצאת לדרך בלי לחכות לתהליכים. בבלגיה בנינו הצעות מחיר שנתיות, בארץ אין לאנשים סבלנות לחכות. רוצים לצאת לדרך מהר, וזה לא תמיד לטובה – אם לא עובדים לפי תהליכים רשמיים, אפשר בקלות להגיע לתוצאות שנויות במחלוקת, כמו כיכר הבימה". הגעתם לארץ כדי לעסוק במרחב הציבורי, את מאמינה שיש כאן פתיחות ונכונות לחולל שינוי?"לשמחתי אני מרגישה שבעיריות וברשויות מקומיות יש עניין עולה בטיפול במרחב הציבורי לטובת הקהילה. אני חושבת שיש התקדמות גדולה ברמת העיצוב והארכיטקטורה בארץ, ולאט לאט מתחילים להיבנות כאן פרויקטים ברמה בינלאומית, אם כי לצערי, עדיין לא במרחב הציבורי. אחד הפרויקטים המעניינים ביותר שלנו בתכנון ציבורי התחיל לפני שנה בשיתוף עם עיריית קריית גת.
"ורבקל בוחרת לענות דרך הצגת בניין מגורים שתכנן המשרד בפרויקט יזמי בחולון, (בשיתוף משרד "עדי. חן. אדריכלות. עיצוב"). "בתחום המגורים יש הרבה אתגרים בארץ. למשל, התמודדות עם תקני בטיחות. האתגר שלנו כאדריכלים היה לחפש איך אפשר לא לבנות סתם עוד בניין אלא בניין שיש לו ייחוד ואמירה. אנחנו מאמינים מאוד בתכנון ירוק, להבדיל מ-green wash ומאמירות ריקות מתוכן. הרעיון בבניין בחולון היה לייצר כמה שיותר קירבה בין הדיירים לנוף, וכך תכננו מרפסות שתורמות לנוף הקולקטיבי ומשתלבות ביחד לסוג של 'נוף ורטיקלי'.
"אני אמנם לא נמצאת כאן המון שנים", מסכמת ורבקל בנימה אופטימית, "אבל נראה לי שבשנים האחרונות יש עלייה במודעות לחשיבות של אדריכלים למרחב הציבורי. לאט לאט יזמים מבינים ששימוש בשם של אדריכל יכול להעלות את ערכו ואת יוקרתו של הפרויקט, וזאת הזדמנות מאוד חיובית לאדריכלים צעירים בארץ".
כרטיס ביקור
שותפים: אלי דרמן, אלס ורבקל
שנת הקמה: 2001 (ניו יורק), 2007 (תל אביב)
מיקום: תל אביב
- צילום "בדרך אל הים": יובל טבול