הדפסה
לכתבה באתר
אומרים שהאדריכלות הישראלית במצב קשה; שרק משוגעים ניגשים ללמוד מקצוע שמחייב אותם להתאמץ חמש שנים, להתקבל לסטאז' בשכר מינימום לעוד שלוש שנים, ואז להתפלל בכל מאודם כדי לעבור מבחן מפרך של רשם האדריכלים – רק כדי לגלות שאין סיכוי גבוה להתפרנס בכבוד, ושכדאי לשקול הסבה מקצועית. אז אומרים - אבל הביקוש ללימודי אדריכלות גבוה גם השנה. כבר בשנה שעברה תיארנו כאן את מצב מקצוע האדריכלות בישראל,
והרחבנו על מצוקת הענף.
בחלומו רואה המועמד ללימודים את משרד האדריכלים הדינמי והמעוצב שהוא יקים, ובו יהגו ויגשימו בנייני מגורים למשפחות ולזוגות צעירים, וילות לאנשים אמידים ומרכזי קניות תוססים. ושוב, חלומות לחוד ומציאות לחוד: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפנטזיה הזו מתרחקת בגלל ריבוי בתי הספר והרחבת מעגל המתקבלים בכל שנתון: אם ב-1967 למדו בישראל 93 סטודנטים לתואר ראשון באדריכלות, בשנה שעברה כבר הגיע מספרם ל-1,695. גם אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה, מדובר בהצפה. מספר המשרות המוצעות מצטמצם ביחס למספר האדריכלים בשוק, ורבים נאלצים למצוא את מקומם בדחק או לעבור מקצוע. במלים פשוטות: יש יותר מדי אדריכלים בישראל.
>> לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב
>> לימודי אדריכלות בבצלאל
>> לימודי אדריכלות בטכניון
>> לימודי אדריכלות בויצו חיפה
>> לימודי אדריכלות באריאל >> לימודי אדריכלות נוף בטכניון>> מה ההבדל בין הטכניון לבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב
יש אדריכלים ותיקים, הטוענים כי רמת הלימודים מידרדרת וכי בוגרי בתי הספר בשנים האחרונות אינם כשירים לעבודה במשרדיהם. יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, הודף את הטענה בתוקף: "אני מציע שתפנה למי שטוען את הטענות ולא כלפי בצלאל. אם תרצה חוות דעת על בוגרינו, אתה מוזמן לפנות למשרדו של אדריכל גידי בר אוריין, למשרד קולקר-קולקר-אפשטיין, למשרד משה צור ולעוד כמה אדריכלים מהשורה הראשונה שמעסיקים רבים מבוגרינו, שיאמרו אם קיימת בעיה. אנחנו משפרים את תוכנית הלימודים שלנו ללא קשר לטענות כאלו ואחרות, אלא בהתאם לצרכים ולנושאים שאנו רואים כרלבנטיים, או בהתאם להנחיות המועצה להשכלה גבוהה".
גם אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה בויצו חיפה, מדגישה כי תכני הלימוד מתעדכנים: "המחלקה גאה בכך שהבוגרים עוברים תהליך לימודי המכשיר אותם לחיים המקצועיים, ומשתלבים במהירות רבה בשוק העבודה. בוגרי מחזור 2012 מועסקים כולם במקצוע. עד היום נרשמו בפנקס האדריכלים, אצל רשם המהנדסים והאדריכלים, כל בוגרי המחלקה, דבר שמצביע על מוכנותם וכישוריהם להשתלב בעולם המקצועי, כמו גם על הערכת הרשם את תוכנית הלימודים".
יש הבדלים בין בתי הספר
היכן עדיף ללמוד? לכל בית ספר המעלות והחסרונות שלו, ולפי שעה אין מדד השוואתי של המועצה להשכלה גבוהה שיבהיר מיהו המוסד הטוב ביותר בישראל ללימודי אדריכלות. ועדיין, הטכניון הוא הפקולטה הוותיקה ביותר לאדריכלות, שהעמידה את מירב האדריכלים הבכירים בישראל במשך השנים; בצלאל חי במידה רבה על תהילת האווירה היצירתית ששורה במסדרונותיו; בית הספר באוניברסיטת תל אביב נהנה מהמסגרת האקדמית של האוניברסיטה; ויצו חיפה הוא מרכז אקדמי שמעודד שילוב של ידע ואופקים במקצועות עיצוב שונים; ויש את בית הספר באריאל, שהפכה השנה לאוניברסיטה. שלושת המוסדות הראשונים נוקשים יותר במועדי הרישום, בעוד ששני האחרונים מאפשרים להירשם אליהם עד שלב מאוחר יחסית, שבו כבר מתקבלות ההודעות למועמדים אם עברו או לא עברו את הבחינות לטכניון-בצלאל-תל אביב, וכך מוענקת להם הזדמנות שנייה לא להחמיץ שנה אקדמית.
לבד מסגל ההוראה ותכני הקורסים השונים בכל מוסד, כדאי לזכור שכל בית ספר ניחן במאפיינים אחרים שמשפיעים על אופי ההכשרה והרחבת האופקים: בבצלאל יש מגוון מחלקות הפועלות זו לצד זו, כמו צילום, אופנה, אמנות ותקשורת חזותית; הטכניון הוא גם מרכז מחקר ותיק. ויצו חיפה מעניק לתלמידיו גם תעודת הוראה. המשותף לכולם הוא משך הלימודים (חמש שנים), שכר לימוד (של אוניברסיטה) והתואר המוענק בגמר הלימודים: B.Arch. (קיצור של Bachelor of Architecture), שווה-ערך לתואר ראשון.
אל חמשת בתי הספר מצטרף המסלול לאדריכלות נוף, הפועל אך ורק בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. בניגוד למצוקת הפרנסה באדריכלות, הביקוש לאדריכלי נוף בישראל דווקא גואה בשנים האחרונות ומציע תנאי שכר נאים, בגלל מסלול הלימודים היחיד לצד המודעות הגוברת להיבטים נופיים בטבע ובעיר.
להתכונן למבחנים? אין סיבה
כל בתי הספר לאדריכלות מקיימים מבחני קבלה. נציגי המוסדות מדגישים לא פעם כי אין סיבה להתכונן למבחנים. אירית צרף נתניהו אומרת, כי ההכנה הטובה ביותר למבחן היא "לישון טוב לילה לפני, להגיע רגוע ולנסות ליהנות מהמבחן. להיות אמיתיים כי לא מחפשים מיומנות אלא כישרון, סקרנות, השכלה רחבה ומודעות ליחסי אדם-סביבה-חברה-תרבות". ד"ר נורית ליסובסקי, העומדת בראש המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, ממליצה "להתבונן בסביבה, לרשום, לתרגם את מבט העין לדימויים חזותיים".
על רקע הביקוש הגבוה ומספר המקומות המוגבל, אפשר לסמוך על המכינות השונות שישכילו לנצל את המצב כדי למשוך מועמדים בהבטחה לשפר את סיכויי הקבלה שלהם. יש לזכור כי קורס במכינה אינו מבטיח קבלה, וחלק מראשי המחלקות אף הביעו כאן הסתייגות מהתופעה הזו.
וחשוב לא להתבלבל: מסלולים שונים, המפעילים תוכניות ללימודי עיצוב פנים בחוגים ובמכללות שונות, מטעים את ציבור המועמדים לחשוב כי מדובר במסלולי אדריכלות. במנועי החיפוש באינטרנט, צמד המלים "לימודי אדריכלות" יעלה בעיקר תוצאות של מסלולי עיצוב פנים. בוגרי מסלול עיצוב פנים אינם אדריכלים, אף שרבים מהם מציגים עצמם כאדריכלים – ומדובר בשרלטנות.
התרשמו מתערוכות הגמר של 2012:
>> תערוכת הגמר של אוניברסיטת תל אביב
>> עבודות נבחרות מהפקולטות השונות
>> פרויקט הגמר על פינוי מתנחלים בעתיד
