המוזיאון הבא של ת''א: ''פורום התערוכות'' במתחם השוק הסיטונאי

על חורבות השוק הסיטונאי הישן של תל אביב, בתוך משולש הרחובות קרליבך-חשמונאים-מנחם בגין, נפער בור עצום שבו מקימים בימים אלה את אחד ממתחמי המגורים הגרנדיוזיים שנבנו בעיר. 11 מבני מגורים יאכלסו 800 יחידות דיור (בתכנון ישר אדריכלים) על גבי קומת קרקע מסחרית, ולצידם ייבנה קניון פתוח (בתכנון יסקי-מור-סיון אדריכלים) ומבני ציבור שעל תכנונם מופקד משרד "אליקים אדריכלים". אל המתחם הצפוף יצטרפו בהמשך ארבעה מגדלים, בני כ-40 קומות כל אחד, שיאכלסו 1,200 יחידות דיור נוספות.

בין הבניינים יהיה גן ציבורי מוגבה (8 מטרים מעל גובה הקרקע), בתכנונם של אדריכלית הנוף מרתה שוורץ ואדריכל הנוף המקומי ליאור וולף. בסך הכל משתרע הפרויקט על פני 117 דונם, והתוכנית שאושרה לו כוללת רצועה של בנייה ציבורית "במטרה לחזק את המגורים והתעסוקה הקיימים ולשפר את מערך שירותי הציבור והתשתיות העירוניות שבסביבה".

מימין: החשמונאים. ברקע: קרליבך. בפנים: הרבה דירות (צילום: מיכאל קרמר )

מהי המשמעות של שירותי הציבור האלה? העירייה, ששילשלה לקופתה כסף רב ממכירת הקרקע ליזמים, מעניקה כעת תמורה לציבור במסגרת אותה עסקה. מדובר ב"פורום התערוכות", מבנה ציבור גדול במרכז השכונה העתידית (שממותגת תחת השם ''מתחם גינדי''). בניגוד למתחם המסוגר, שאנשי השיווק שלו מנסים לשוות לו אורבניות מדומה, עושה רושם שהפרויקט הציבורי דווקא יפרע את הצ'ק השמן שתורגם לאחוזי בנייה נרחבים - ויעניק לתושבים ולתיירים חלל ציבורי משמעותי עם רחבה נעימה לשהות בה.

אגב, השטח שהוקצה למבנה הציבורי הוא קטנטן: 150 מטרים רבועים בלבד. האתגר התכנוני היה גדול, מסביר האדריכל שי בוכמן, חבר צוות מרכז של העירייה, "שכן השטח מצומצם וקומת הקרקע צפופה ובעייתית". לכן, קווי המתאר של המבנה מתרחבים ממפלס הגן שגובהו 8 מטרים לכדי כ-1000 מטרים, בכל קומות הגלריה העליונות, וגולשים ומרחפים מעל לקניון או מעל למגרש הכדורסל של בית הספר שייבנה בסמוך.

חמישה משרדים הוזמנו בתהליך סגור

בשקט בשקט ובתהליך סגור, פנתה העירייה לחמישה משרדי אדריכלים מובילים - "קימל-אשכולות", " מן-שנער", "גרובמן אדריכלים" בשיתוף "חן אדריכלים", " ויינשטיין-ועדיה" ו"עדה כרמי-מלמד אדריכלים" – והזמינה אותם לתכנן חלל תערוכות גמיש, "שיתאים לתערוכות שנודדות בעולם ויאפשר גמישות תצוגה גם לתערוכת דינוזאורים וגם לאוצרות הפרעונים", כדברי בוכמן. המשרדים קיבלו הקצאה של 6,000 מ"ר על פני תשע קומות.

בעירייה התכוונו לקבל השראה משני מוזיאונים במנהטן - וויטני וה-New Museum בלואר איסט סייד - שמהווים חלק אינטגרלי מהרקמה העירונית. שני המוזיאונים ניחנים במערכת תנועה מינימליסטית ומנצלים מגרשים קטנים באופן מיטבי, ואת ההשפעה הזו ניתן לראות בחלק מההצעות שהוגשו לעירייה.

צוות השופטים, שבו השתתפו אנשי עירייה ומתכננים, ניקד את הפרויקט ובחר פה אחד בהצעה של קימל-אשכולות. "הצעתם מציגה מארז מוגמר שאפשר לעבוד איתו, כזה שמשתלב במתחם אבל גם לא נבלע", אומר בוכמן. הפרויקט הזוכה שואף לחבר בין מפלס הרחוב לגן הציבורי החבוי ו"להעצים את נוכחותו כלפי העיר", כפי שנכתב בגיליונות שהוצגו לעירייה. האדריכלית מיכל קימל-אשכולות אומרת, כי "החלטנו 'לזרום' עם תנאי הפתיחה של הפארק העילי, ותיכננו מבואת כניסה ש'גולשת' לתוך הפארק באמצעות מערכת תנועה דומיננטית שמתחברת לקומת הכניסה של 'פורום התערוכות', בגובה 8 מטרים מעל פני הרחוב". התוצאה: בקומת הרחוב של קרליבך תהיה רחבת כניסה בעלת קווי מתאר לא שגרתיים. צפו בסרטון:

FORUM TLV - פורום תערוכות תל אביב

ממבט על ההדמיות והתוכניות עולה הרושם, כי בכל קומה של המבנה הציבורי "ננגס" חלק משמעותי מתוך חלל התצוגה לטובת מרפסות, טריבונות וגרמי מדרגות חיצוניים (בנוסף למערכת תנועה פנימית נוספת של מדרגות ומעליות). "מערכת התנועה שקופה וגלויה ומציעה מרחב שוטטות ורטיקלי (אנכי)" נכתב בהצעה, וקימל-אשכולות מאמינה שההתרחשות האורבנית תתקיים ממש שם. מאחר שהמבנה צומח מתוך מצולע מצומצם, המסות שלו עברו פיתול כדי ליצור מבנה קומפקטי יחסית.

כדרכם של אדריכלים הבונים בתל אביב, גם קימל-אשכולות מדברת על השראה ש"לקוחה משפת 'העיר הלבנה', כשקנה המידה התעצם. הבניין מורכב ממערכת של קוביות לבנות, שמנסות לייצר שקט ויחסי שכנות טובה, כשברקע המגורים האינטנסיביים". כחלק מההתחשבות במבני הציבור האחרים במתחם (בית ספר, גן ילדים וכדומה), הוחלט להציב חזית פשוטה שתפנה לבית הספר, כשהקיר מוצע כמצע לגרפיטי ומעליו חלק נוסף שישמש כמסך הקרנה לאירועים.

תקציב הפרויקט מוערך ב-60 מיליון שקלים, וניהולו מופקד בידי החברה העירונית "עזרה וביצרון" – בניגוד לשאר האלמנטים במתחם שנבנים על-ידי חברת "גינדי" כיזם או כקבלן. עדיין לא ברור כיצד יתוקצב הפרויקט באופן שוטף מהרגע שבו ייחנך, מאחר שלעירייה אין מודל כלכלי לניהול מבנה תרבות בפורמט כזה; המודל עדיין נמצא בהליכי ניסוח. בוכמן מציין, כי לטובת הולכי הרגל, גרמי מדרגות רחבים יובילו מהרחובות הסואנים המקיפים את השכונה החדשה אל המרחב הציבורי במרכז, יחד עם דרגנועים שיבטיחו נגישות לנכים ולהורים עם עגלות תינוקות.

הצעתם של "גרובמן אדריכלים" ו"חן אדריכלים" מתחברת לקונסטרוקציה של המבנים המתוכננים במתחם החדש, ומקרה את מגרש הכדורסל של בית הספר השכונתי. "היה חשוב לי לכוון לתכנון קובייה לבנה, שתאפשר גמישות מוזיאלית. לכן בחרנו לרכז את מערכת התנועה (ולאפשר חללים פתוחים גדולים, נ"ר) ולייצר באמצעותה ובזכות המעלית אפקט ויזואלי", מסביר האדריכל יאשה גרובמן, המנוסה בתכנון חללי מוזיאונים ותערוכות.

עדה-כרמי מלמד (אדריכל אחראי: אורי לניר בשיתוף המהנדס צוקי רוקח) הציעה אובייקט יחיד שאינו מפורק לגורמים. מדובר בקובייה שמתחילה במפלס הקרקע ומתגבהת עד גובה הגן, כשקומות הגלריות מתחילות לרחף החל מגובה 16 מטרים, הקונסטרוקציה מתחברת מהקומות התחתונות ולא פולשת למתחם בית הספר הצמוד. כדי לאפשר הצגת תערוכות באופן גמיש, הוחלט לרכז את המדרגות ומבואות הקומות השונות בדופן אחת של המבנה, כדי לאפשר חלל פתוח נרחב.

למה אין תחרויות אדריכלים בישראל?

לאחרונה עולה שוב ושוב הצורך בתחרויות פתוחות, והשבוע בפרט: רק שלשום סקרנו כאן את התחרות לתכנון בית "יד לבנים" ברמת ישי, שבמסגרתה הוגשו 109 הצעות. מדוע מתנהלת תחרות קטנה וסגורה לתכנון מבנה ציבורי הרחק מאור הזרקורים, מבלי לשתף את כלל האדריכלים בישראל? "עקב לוח הזמנים הצפוף בחרנו שלא להיכנס לתהליך של תחרות, ובחרנו לבחון 'הליך להזמנת הצעות תכנון'", מצטדק בוכמן. "התעקשנו שגם האדריכלים המפסידים יתוגמלו בגין עבודתם", הוא מוסיף (ואין זה מובן מאליו בישראל). "מדובר במתחם הנמצא בבנייה, ופרוצדורה של תחרות פומבית היא מסובכת ודורשת ארגון. אנו פועלים כדי לנסות ולשפר את המצב".

הפרויקט הזוכה: קימל-אשכולות. שותף אחראי: אילן כרמי. צוות תכנון: לימור עמרני, מירב גזית, עמרי רון, מור גלפנד.

ועוד על קדחת הנדל''ן בתל אביב:

>> היפסטרים או עשירים? זה המצב בגן החשמל

>> ואיך הפך בלוק אחד בלב העיר למבוקש ביותר בארץ