טום קשתי ודן שפירא יושבים במסעדה הודית. קשתי נראה סובל מההסברים על מנת הטאלי ומנסה להזמין חומוס. שפירא נראה נבוך. משל החומוס הולם את היחסים בין השניים. בעוד קשתי מדגמן משחה ארצישראלית קלילה, שמתאימה כמעט לכל ארוחה, שפירא אוחז בתדמית איכותית, סוג של טעם נרכש, שחקן תיאטרון מדופלם. נראה שמה שבא לקשתי בקלות יחסית, דורש משפירא מאמץ יתר.

 

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

בזמן שקשתי מפזר חיוכים חלולים לכל עבר ומשתדל ליהנות מכל רגע, שפירא לא משאיר דבר ליד המקרה ומתאמץ לשלוט בכל אספקט בצילומי השער ובראיון בביקורתיות ובמקצועיות אופיינים.

 

מי שיבהה ארוכות בקשתי, יזכה לחזות בלא מעט גלגולי עיניים משעשעים שהוא מבצע במיומנות מאחורי גבו של חברו לנבחרת "גולללסטאר" של HOT וסוכנות ADD (ראשון־רביעי, 22:00, HOT3), כאשר זה מפזר משפטים סמי־פילוסופיים על החיים ומשמעותם. שפירא מקבל את הכל באהבה, וכך השניים מצליחים לנהל חברות עוקצנית לתפארת. לפחות עד שיפסיקו לחייב אותם לעשות את זה.

 

שפירא, 32, הוא בנם היחיד של אחות בבית חולים ומנהל מחלקת התרבות המיתולוגי בגלי צה"ל, מולי שפירא. מגיל צעיר הבין שהבמה היא הייעוד שלו בחיים ופנה ללימודי תיאטרון.

 

אחרי התנסויות טלוויזיוניות שכללו פרשנות מין בתכנית הצעירים של yes, "סקר הסקס הגדול" בהנחייתו של גיא לואל, שם פירשן תנוחות, אביזרי מין ושאר תופינים, פנה לכיוון אחר והחל לשחק תפקידים רציניים יותר בטלוויזיה ("מה שנחוץ לרווק") והפך למטאור בתיאטרון ("אקווס"), שם כבר דבקה בו התדמית של הטוטאלי הנוח להתפרץ.

 

קשתי, לעומתו, 24, הוא אורגניזם שהסתגל אבולוציונית באופן מושלם לאקלים הטלוויזיוני העדכני, בו עילגות חיננית וקאץ' פרייזס הם סחורה מבוקשת. קשתי היה שוער בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ודוגמן לעת מצוא, אחר כך נפצע, ניסה להיות שחקן וכיום הוא בעיקר סלב שמבין היטב מה נדרש ממנו כדי להמשיך להיות כזה.

 

סביר להניח שאם שפירא היה יודע שאחד ההיי־לייטס של העונה כולה יהיה ריב אימתני בינו לבין קשתי, אותו תוכלו לראות בפרקי השבוע הבא, הוא היה פורש בשיא.

 

אחרי יציאה לבר תל אביבי מוכר, עלו המשתתפים לאוטובוס שלהם וחזרו לסט הצילומים בווינגייט. בדרך החליט שפירא לפרגן לכולם את דעתו על יהירותו של קשתי, ועל הדרך הפציר בשאר החבר'ה להפסיק "ללקק לו את התחת". קשתי ההמום לא נשאר חייב, הטונים עלו, והשניים פצחו בסשן קללות שהיה מעלה סומק גם על פניהם של ערסים בנמל.

 

הם משווקים סיפור לפיו הם בכלל בירח דבש ורק מחכים שהראיון יסתיים והם יוכלו לצעוד אל השקיעה שלובי זרועות. אבל המציאות שונה, ואת המתח ביניהם ניתן לחתוך בסכין חמאה.

 

"אני מרגיש כמו אח גדול לטום", מסביר שפירא ומיד מוסיף, "אני לא נעלב ולא מתעצבן מאנשים שלא חשובים לי". קשתי מגלגל עיניים, ורגע אחרי שניהם שוב משליכים בוץ זה על זה בשם שימור האגו הגברי הפצוע שלהם. "טום בן אדם שעף על עצמו והוא עושה את זה מאוד חינני".

 

אז למה אמרת שכולם מלקקים לו?

שפירא: "קובי אוז רצה להדליק לו משואה, היה מסתובב סביבו וקורא לו 'קפטן אמריקה', רצה לשים פוסטר שלו. בנקודה מסוימת קצת שתינו ואמרתי בצחוק 'מה אתה עף על עצמך'" .

 

כמעט הלכתם מכות.

שפירא: "לא היינו מרימים ידיים, אנחנו רק מתחממים מהר ומקסימום מקללים, אבל לא היינו הולכים מכות".

 

קשתי: "הוא חשב שהוא בסרט של רמבו, ואן דאם נגד סילבסטר סטאלון! היתה לו חולצה ורודה...".

 

שפירא: "לא ורודה! כסופה!".

 

קשתי: "כן, החולצה הזו עולה איזה 500 שקל, ודן פתאום קרע אותה והיה מוכן להכל. אמרתי אמא'לה, זה מטורף זה, לא מתעסק איתו. בסוף הוא חזר הביתה ואמר, 'אני לא מאמין איך חתכתי את החולצה! מה חשבתי?'".

 

המודעות למצלמה לא ציננה אתכם?

קשתי: "מה, ואיתי תורג'מן לא התנהג כמו חולה נפש ב'הישרדות'? גם שם היו מצלמות. אני מת לשאול אותו, אתה הגיוני? אתה שחקן שמכבד את עצמו, איך אתה עושה דבר כזה? אני בטוח שהוא הגיע הביתה ושאל את עצמו מה עבר לו בראש".

 

השאלה היא מה עבר לך בראש כשהעלבת ככה את דן?

קשתי: "גם הוא העליב אותי".

 

אבל אתה קראת לו סנאי. יש דברים שלא אומרים.

קשתי: "סנאי?".

 

שפירא: "מה אתה משחק אותה לא זוכר?".

 

קשתי: "אה נכון, אבל למה קראתי לך סנאי?".

 

שפירא: "לא יודע, אבל עכשיו זה הקטע, שאנשים יקראו את הראיון, יסתכלו על התמונות ויגידו, 'וואלה, הוא באמת דומה לסנאי'. אתה מבין? זה שהוא קרא לי בן זונה לא העליב אותי".

 

הגיוני.

שפירא: "ת'שמע, כולנו מניאקים וכולנו בני זונות, אבל סנאי היה כאילו אישי".

 

קשתי: "בדרך כלל אתה נפגע ממשהו שאתה שומע הרבה".

 

שפירא: "לא. הפעם האחרונה שאמרנו סנאי זה כשדיברנו על הביצים של אבי מלר".

 

הכל מאהבה. שפירא וקשתי (צילום: עדי אורני)
הכל מאהבה. שפירא וקשתי (צילום: עדי אורני)

 

שפירא וקשתי הם שני זכרי אלפא, שלא ממהרים לוותר על המקום שלהם בראש השבט. לפי התיאוריה של שפירא, בזמן שסלוצקי ודומינגז התעסקו בפרשנות, אוז ניסה להבין למה הוא היה צריך את זה ואורן זריף נתן בביזאר הקשה - קשתי ושפירא עמלו בכל הכוח על מנת לזכות בתפקיד הזכר השולט.

 

שפירא: "נראה לי שיש בינינו שני צדדים של אותו מטבע".

 

קשתי מדגמן מבט מבולבל ומסביר, "כן, שפירא ואני מאוד דומים בקטע ששנינו הצעירים החתיכים. הוא מזכיר אותי".

 

שפירא: "לגמרי, גם בכדורגל וגם באגו. לקשתי יש שבעה אחים, והוא רגיל להיות הלב של השבט. ואני בן יחיד, כך שגם אני רגיל להיות המרכז. שנינו טובים בכדורגל, שנינו אוהבים לשיר".

 

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס :