הדפסה
לכתבה באתר
הסבים שלי אף פעם לא זורקים אוכל. כשהייתי קטנה, זה היה טבעי לגמרי שאוכלים את התפוח, גם אם הוא כבר לא כל כך קשה ומבריק ובטוח שלא זורקים אותו רק מפני שהוא כבר לא ממש פוטוגני. ככה גם העגבניות ושאר הירקות. עצם המחשבה להתעלם בהפגנתיות ממצרכים עד שהם כבר קופצים כמעט מעצמם לפח לא עלתה במוחנו.
עוד גרסאות ביתיות למאכלים אהובים בערוץ האוכל של Xnet:
אבל עם הזמן הפכנו איכשהו לבררנים יותר: אם הגמבה כבר לא נראתה כאילו היא עשויה מפלסטיק היא נהפכה לפרסונה נון גרטה בתוך הסלט; חלב שהתאריך האחרון לשיווקו כבר עבר היה מוקצה מחמת מיאוס; ועל גבינות שעמדו כשבוע בכלל לא צריך לדבר. כל זה בגלל פיה עלומה שהופכת את המצרכים מ"אוכל" ל"זבל" על ידי הטבעת תאריך תפוגה.
כשעברתי לגור עם בעלי למדתי שני דברים. הראשון הוא שניתן להטיל ספק בכל דבר. השני הוא שהמצרכים מגיעים בעמל רב מהסופר, שבעצמו נחשב לחוויה מפוקפקת (במיוחד אם מדובר ביום חמישי אחרי העבודה). בעקבות כך, חזרתי לעולם שבו לא זורקים דברים - ובמיוחד לא זורקים אוכל. ככה הגיעו אלינו פשטידות, עוגות ומרקים בלתי ניתנים לשחזור - כי כולם הוכנו במבצע "נצל ככל יכולתך את תכולת המקרר". החשוב הוא שזה רק משפר את הטעם ומשקיט את המצפון.
את היוגורט התחלנו לעשות אחרי שכמה פעמים קנינו יותר מדי חלב. לאנשים נטולי קורנפלקס, ששותים את רוב הקפה שלהם בעבודה, אין מה לעשות עם שלוש שקיות חלב במקרר - חוץ מיוגורט ביתי, כמובן. עכשיו, שלוש שקיות חלב נקנות בכוונה תחילה (מבטיחה לספר מתישהו מה אני עושה עם השלישית).
דרך אגב, למרקחת לא אכפת מתי הפירות ששמים בתוכה נקנו.
יוגורט ביתי: שיטה לעצלנים
בשיטה זו מתקבל יוגורט דליל. כדי להפוך אותו לסמיך יותר יוצקים אותו למסננת המרופדת במגבת דקה או בבד חיתול. שמים במקרר ומניחים למים להתנקז מהיוגורט עד שהוא מגיע לדרגת הסמיכות הרצויה.
הערה חשובה: אין להשתמש בחלב מקולקל או כזה שפג תוקפו.
אופן ההכנה
1. יוצקים מים רותחים לתוך כלי פלסטיק עם מכסה ומחכים כמה דקות (המטרה היא להיפטר מחיידקים שאולי נותרו בכלי). שופכים את המים ולא מייבשים את הכלי (המגבת עלולה להכניס לתוכו חיידקים חדשים).
2. יוצקים לכלי גביע יוגורט ביו וליטר חלב, ומערבבים עם כף שהושרתה כמה דקות במים רותחים. היוגורט חייב להיות ביו, כדי שיהיו בו חיידקים טובים פעילים.
3. סוגרים את הכלי ומשאירים אותו בטמפרטורת החדר 3-1 ימים (בקיץ היוגורט מוכן מהר יותר). מדי פעם אפשר לפתוח את הכלי ולבדוק אם היוגורט מוכן. ואל תחששו – היוגורט לא יתקלקל מפני שהוא בחוץ: החיידקים שיתרבו בתוכו הם החיידקים הטובים שגורמים לו להיקרש.
יוגורט ביתי: שיטה למשקיענים
בשיטה זו מתקבל יוגורט סמיך.
הערה חשובה: אין להשתמש בחלב מקולקל או כזה שפג תוקפו.
אופן ההכנה
1. יוצקים ליטר חלב לסיר ומחממים על אש נמוכה (כדי שהחימום יהיה אחיד והחלב לא יישרף בתחתית הסיר).
2. כשהחלב מגיע לטמפרטורה של 80 מעלות מסירים אותו מהאש (אם אין לכם מדחום, פשוט הסירו אותו מהאש עם הסימן הראשון לתחילתה של הרתיחה).
3. מקררים את החלב לטמפרטורה של 40 מעלות, שבה החיידקים הכי אוהבים להתרבות (אם אין לכם מדחום, טבלו אצבע נקייה בחלב. אם הוא מעט חם, אך אפשר להשאיר בתוכו את האצבע – זו הטמפרטורה הנכונה).
4. מוסיפים לחלב 1/2 כף סוכר וגביע של יוגורט ביו (היוגורט חייב להיות ביו, כדי שיהיו בו חיידקים טובים פעילים). מערבבים בכף שהושרתה כמה דקות במים רותחים.
5. מכסים את הסיר ועוטפים אותו היטב מכל הצדדים (כולל התחתית) במגבות או אפילו בשמיכת פוך. היוגורט יהיה מוכן לאחר כ-8 שעות. מטרת העיטוף היא לשמור על טמפרטורת התערובת במשך כמה שיותר זמן, כך שהחיידקים יתרבו בקצב מהיר – וייצרו יוגורט סמיך ככל האפשר. אפשרות נוספת היא להעביר את התערובת לתרמוס, אך לפני כן יש לצקת לתוכו מים חמים ולהמתין כמה דקות כדי לחטא אותו.
וכדי שלא יהיה משעמם בפה: מרקחת תפוחים
מרכיבים
6-5 תפוחים (אפשר גם פירות קשים אחרים: שזיפים, אגסים, אפרסקים וכו')
2 כפות מיץ לימון
1/2 כוס סוכר לבן או חום
1/4 כפית קינמון
למשקיענים: כפית חמאה ו/או קורט פלפל אנגלי/ציפורן טחון
אופן ההכנה
1. חותכים את התפוחים לקוביות בינוניות.
2. מחממים מחבת יבשה ושמים בה את כל המרכיבים. מבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהסוכר נמס והתפוחים מגיעים לדרגת הרכות הרצויה.
3. מניחים למרקחת להתקרר, ואוכלים עם יוגורט.