ישנים בנפרד? מה זה אומר על הזוגיות שלכם

הייתי בחודשי ההיריון האחרונים שלי, עם בטן גדולה במיוחד. בלילות קיטר בן זוגי על כל סיבוב שעשיתי במיטה. הוא קרא לי ווילי, בהשראת סרט הילדים אודות אותו לוויתן, ותיאר באוזניי בבוקר את אפקט הגלים של כל סיבוב שלי במיטה. לילה אחד הוא נשבר ועבר לסלון. עד היום זכורה לי צריבת הפגיעה שפילחה אותי כשגיליתי אותו במיטה חלופית, ישן שנת ישרים שלווה.

הרבה עבר בינינו מאותו הלילה – ילדים, מתחים, משברים, משכנתאות. אבל את המיטה הזוגית שלנו הוא לא נטש מאז.

כשאני מספרת ליעל ג'יבלי, בת 64 מפתח תקווה, את הסיפור האישי שלי, היא לא מבינה על מה המהומה. "אני מבינה שמלכת אנגלייה ישנה בנפרד מבעלה, אז למה שאני לא אישן בנפרד?" היא שואלת ומצהירה שגלוי כי היא ובעלה, שלום, ישנים בחדרים נפרדים כבר 14 שנה. "אנחנו יוצאים עכשיו לקבלת שבת. כמו בכל יום שישי, נשתה, נשיר, נאכל ויהיה שמח, וכשנחזור – כל אחד ילך לישון בחדר שלו".

מתי הפרדתם חדרים?

"אנחנו נשואים משנת 64'. כשהייתי בגיל המעבר, סביב גיל חמישים, התחלתי עם הצרות של גלי חום, לא יכולתי לסבול את המגע שלו. החום שיצא מגופו הפריע לי, באמצע הלילה הייתי צריכה לזרוק את השמיכה מעליי כי התחלתי להזיע. הוא צעק שהפלתי אותו מהמיטה. מפני שהתעוררתי שמעתי את הנחירות שלו ולא הצלחתי להירדם שוב.

"היה גם עניין הטמפרטורה, אני מזיעה והוא מתלונן על קור. לי חם אז אני מדליקה מזגן, לו קר והוא מכבה. התחלנו להפריע אחד לשני. אחרי תקופת ייסורים החלטנו שאנחנו מפרידים חדרים. הלכנו להולנדיה, קנינו לכל אחד מיטה וחצי, סידרנו שני חדרים יפים ומאז אנחנו חיים בשלום ובשלווה, וישנים טוב בלילה".

מאז ומתמיד היו לג'יבלי ולבעלה הרגלי שינה שונים. "הוא קם באמצע הלילה ומשחק במחשב. או שהוא יוצא בערב לשחק קלפים. אני הולכת לישון כבר בעשר בלילה. עכשיו, כשלכל אחד חדר משלו, אני לא שומעת מתי הוא הלך ומתי חזר. עכשיו הוא לא מפריע לאף אחד".

לא מוזר לישון לבד אחרי כל כך הרבה שנים?

"פעם אהבתי מאוד לישון איתו. תמיד סבלתי מקור והייתי נכנסת בין הרגליים שלו. לפני שנרדמנו תמיד היינו צוחקים, כך שבהתחלה היה לי קשה והרגשתי שהוא חסר לי. אבל סבלנו בשינה המשותפת, החלטנו להפריד מיטות ואנחנו מאושרים. זה לא פגע בזוגיות שלנו ולא חיסל את האינטימיות. כשאנחנו נפגשים בבוקר לקפה, אנחנו יודעים שהכול בסדר".

מה עושים כשנוסעים לחופשה?

"זו באמת בעיה. יש לי חברות מסכנות שמביאות אטמי אוזניים וכדור שינה. כשאנחנו נוסעים לחופשה, אנחנו מתאכסנים בחדר משותף וכל הבעיות חוזרות. אני מזיזה אותו ואומרת לו שהוא נוחר, עוד פעם ועוד פעם, וככה כל הלילה. בסופו של דבר לא אני ולא הוא ישנים. בגלל זה אני לא אוהבת לנסוע לשום מקום".

סיפרת לאנשים שאתם ישנים בנפרד? איזה תגובות קיבלת מהסביבה?

"ברור שסיפרתי, מה יש לי להסתיר? אנחנו מגיל 15 יחד, חברים ממש טובים, ואנחנו כבר לא בשלב שבו נפגעים אחד מהשני. אצלנו כל דבר מנותב מיד להומור וצחוקים, וכך הילדים קיבלו את הפרדת החדרים בטבעיות. אני יכולה לספר שכאשר שיתפנו שני זוגות חברים טובים שלנו בסידור החדש, וכשהם שמעו כמה זה טוב, הם הפרידו בעקבותינו חדרים".

יש זוגות שנרתעים מהסידור הזה.

"אני מכירה המון זוגות שחיים כך. אלה שלא, אני מניחה שהם לא מפריעים זה לזה, או שהם פוחדים שמי יודע מה יקרה אם הם ייפרדו בלילה. בעיניי זה פתרון פנטסטי. לנו הוא ממש לא קלקל את הזוגיות. כשצעירים, מקנאים זה לזה ולא נותנים ספייס. כשמתבגרים עולה הצורך בחופש, וחופש בעיני, בריא לזוגיות.

"כשאני מספרת בחברה שאנחנו ישנים בנפרד, מיד צצים עוד זוגות שישנים בנפרד ופשוט מתביישים לדבר על זה. אולי הם פוחדים שאחרים יחשבו שהם לא חיים טוב, אבל אין בין שינה משותפת לבין חיים זוגיים טובים שום קשר. ההפך, שינה בנפרד הופכת את הזוגיות למתוקה יותר".

"קשה לישון יחד"

אמירה (שם בדוי, הפרטים המלאים במערכת) ובעלה, בני 64, הפרידו מיטות לפני 12 שנים, כאשר עברו לעיר חדשה. "הרגשתי צורך לישון לבד", מספרת אמירה. "בגיל הזה מתחילים לנחור, והעניין הפריע לי מאוד. אני מודה ומתוודה – גם אני נוחרת, ואני לא רוצה להפריע ולא רוצה שיפריעו לי. חוץ מזה, כשמתבגרים מתחילים לטייל בלילות. קמים לשתות, קמים לשירותים, מדליקים טלביזיה, משחקים במחשב. קשה לישון יחד. בעיניי, טוב מאוד שלכל אחד יש פינה משלו, שבה אף אחד לא מפריע לאחר".

הוא לא חסר לך?

"הרבה זוגות בגילאים שלנו כבר לא מחפשים להירדם בחיבוק. פעם לא הייתי נרדמת בלי להתכרבל איתו, היום אין לי בעיה".

בני הזוג לא דיברו על נושא הפרדת החדרים. לאמירה לא זכורה החלטה שאליה הגיעו. "זה קרה בזרימה טבעית, בלי לשאול ובלי להעלות את הנושא. לכל אחד יש חדר משלו ופינה משלו".

זה לא פגע בקשר?

"אין ספק ששינה בנפרד מנתקת מבחינה אינטימית. אבל אנחנו מרוצים. נוח לנו וטוב לנו. אנחנו קמים בבוקר, אחרי שינה טובה בלילה, וחיים רגיל.

"אני חושבת שזה דבר בריא, אבל ברור שתלוי גם במי מדובר. בעיניי אין שינוי, הבית הוא אותו בית. היחסים הם אותם יחסים. אני לא מבינה למה אנשים מתעקשים להפריע זה לזה? אחד קם בשש, השני בשבע, אחד אוהב לראות סדרות טלוויזיה עד אמצע הלילה, השני אוהב לקום עם שחר.

"אחרי כל כך הרבה שנים, לא צריך להרגיש לא נעים או לא נוח אחד מהשני. הפרדנו חדרים, אני בעניינים שלי, לא מפריעה ולא מפריעים לי, והוא העניינים שלו, והחיים מתנהלים כרגיל. שינה בנפרד לא פוגעת ביומיום. מה שבאמת חשוב הוא שאני אישן טוב. מגיע גיל שבו כבר לא חשוב מה יגידו".

עוד סיפור אישי: ההורים שלי כבר בני שישים, ועדיין לא מוותרים על שינה משותפת. אבא שלי לא מפסיק להתלונן על הנחירות שלה, אמא שלי לא מפסיקה להתלונן על הווליום שבו הוא שומע טלוויזיה, ובכל זאת, המיטה הזוגית שרירה וקיימת. אומרת אמא שלי, מרי סולומון: "בעיני שינה משותפת שומרת על קרבה ועל אינטימיות. לי זה מעניק ביטחון".

את זקוקה לביטחון אחרי כל כך הרבה שנות נישואים?

"כן. תמיד צריך לשמור ולחזק זוגיות, זו לא משימה שנגמרת. היו לנו הרבה ויכוחים לאורך השנים. הוא טען שאני נוחרת ואני הכחשתי, עד שהוא הקליט אותי בטייפ והוכיח לי. אני טענתי מולו שהוא נוחר ועל אף שעד היום הוא לא מסכים איתי, הוא מתעורר לפחות פעם בלילה בבהלה מהנחירות של עצמו. לי אין בעיה להמשיך לישון גם אם אני מתעוררת באמצע הלילה ושומעת אותו. בעיניי, מי שמתקשה להירדם מחדש כי השני מפריע לו, יכול להמשיך לישון בחדר על יד, אבל לא כפתרון קבוע".

"פגיעה באינטימיות"

רות אלישר, פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית ופרטנית, מסכימה עם אמא שלי: "אין ספק ששינה בנפרד מובילה לפגיעה באינטימיות. אני מסייגת שכאשר עוסקים בבני אדם, אין כלל ויוצא מהכלל: בוחנים כל דבר לגופו.

"יש לי חברים בני שישים פלוס ואני רואה כל מיני התפלגויות של התנהגויות: יש כאלה שמאוד יחד, מתלטפים ומתחבקים וזה יפה לראות. הם לא מתנשקים כמו בני 16 ולא מקיימים יחסי מין כל לילה, אבל המיטה היא מעין מקדש. שם הם יחד, נחים מעמל היום ומדברים על מה שלא הספיקו לחלוק במהלך היום. שם הם מתלטפים ונהנים מאינטימיות.

"מנגד, יש גם כאלה שלא יכולים לסבול אחד את השני. הוא משתעל והיא כבר לא יכולה לסבול אותו ואת הרעש שהוא מייצר. זה לא קשור לאינטימיות שקיימת ביניהם או לא, זה פשוט שקצה נפשך במה שיש לך".

מה המשמעות של שינה משותפת?

"אינטימיות וביטחון".

על אף שלישון בנפרד זה יותר נוח.

"הפרדת חדרים אחרי שלושים שנות זוגיות, היא אמירה מסוימת. גם אם ההחלטה משותפת לשני הצדדים, קשה לבחון אם יש שוויון בקבלת ההחלטה הזו. אם באמת הדבר נובע מצורך של שני הצדדים, או שצד אחד הוא דומיננטי יותר ומוביל להחלטה הזו ואילו הצד השני מבקש לרצות או חושש מעימותים.

"חייבים לזכור ששינה בנפרד היא דבר בעייתי. היא מחסלת ספונטניות של פיוס לאחר ריב, לדוגמה. מגע וליטוף הם מפתח לפיוס. כשכל אחד הולך לחדר שלו, ריב יכול להימשך ימים".

המלכה באנגליה ישנה בנפרד.

"המלכה באנגליה לא יכולה באמת להתגרש המסכנה. והיא חייבת לסבול את בעלה. אבל כשדיאנה וצ'ארלס גרו לבד, כל העולם הבין בדיוק מה קורה. כל זוג צריך לבחון את עניין הפרדת החדרים מהמקום שלו, מההשפעה שתהיה לזה על חוזק הזוגיות, העוצמה והשיתוף שלו. מדובר בלחוד בתוך היחד".

החלטה בוגרת

עידן מיליצ'ר, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי ומשפחתי, מצדד ברעיון הפרדת המיטות, במקרה הצורך: "במהלך החיים נוצרות נסיבות שמחייבות או מאפשרות שינה נפרדת. דוגמאות נפוצות הן נחירות קשות של אחד מבני הזוג, שמקשות על השני לישון.

"התכרבלות לא חייבת להיות דבר שעושים רק כשהולכים לישון. אני לא מסכים עם הקביעה שאינטימיות בין בני הזוג נבנית רק בשינה משותפת. היא ניתנת לבנייה גם במקומות, תכנים ואופנים שונים. אין הכוונה שבני הזוג ישנו לחוד מיום שהם מכירים, אלא עקב נסיבות הנכונות לתקופה מסוימת".

בעיני מיליצ'ר, ההחלטה להפריד מיטות דורשת מבני הזוג בגרות, פתיחות ואינטימיות. "קשה יותר להגיד איש לרעותו שקשה לישון יחד. הרבה יותר קל להעמיד פנים שהכול בסדר. בעיניי, ההחלטה הזו מעידה דווקא על חוזק הקשר".

___________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה:

• פנטזיות מיניות - בריא או הרסני?
• סקס הורס: 5 סיבות לריב במיטה
• למה נשים מאוננות פחות גברים?