לשים את יוסף, 39, ואת ליאת אשורי, 37, באותו החדר היתה טעות גדולה. השניים מסוגלים ללרלר את דרכם לטוק שואו שלעולם לא ייגמר, גם הרבה אחרי שהאורות כבים והבמאי פורש לנופש באיים המלדיביים. 

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

"אני לא חולק עלייך, אני חולה עלייך", מבהיר יוסף לאשורי כשהיא מודיעה לו חגיגית שהיא באופן כללי לא אוהבת שמלות ארוכות, הצהרה שבמהותה שקולה לכך שהיא תאמר לקצב שהיא צמחונית. "רוב הנשים לא יכולות ללבוש שמלות ארוכות, את צריכה להיות חתולה בנשמה כדי שזה יתאים לך. אני בשמלה ארוכה נראית כאילו עוד שנייה אוציא סמרטוט ואתחיל לנקות לך את הבית", היא מסבירה. הוא מצידו מפלבל בעיניו ומבקש ממנה לנוח, ויפה דקה אחת קודם.

 

את הכימייה הזאת מתרגלים השניים בימים אלו בתוכנית האופנה החדשה של HOT בידור ישראלי, "הסטייליסטים - קרב אופנה", בה הם מאיישים את פאנל השופטים יחד עם מיטל ברונר (ועם רותם סלע ההריונית, מנחת התוכנית). תפקידם הוא לשפוט את עבודתם של סטייליסטים בתחילת דרכם, להכריע מי מביניהם מנצח במשימות, ובעיקר להסביר להם איך להוציא את מושא הסטיילינג שלהם כשהוא נראה מיליון דולר, ולא כמו קלקול קיבה מהסוג שמקבלים רק בשאנטי טאון בהודו.

 

מהצצה ראשונה מדובר בממתק טלוויזיוני קליל, מהסוג שלא לוקח את עצמו ברצינות, אך עדיין כזה שאפשר ללמוד ממנו משהו, לפחות על אופנה.

 

"יש גל כזה בשנים האחרונות, של אנשים שרוצים להיות סטייליסטים. הם חושבים שכל היום מסתובבים בין חנויות ומגיעים לפרמיירות ולאירועים בלימוזינה", מסבירה ליאת, "רק במאני טיים לומדים מה זה לקום בבוקר, לעשות תרשים, להתרוצץ בין עשרות חנויות, לחפש חנייה, לא תמיד למצוא מה שאת רוצה, לפעמים בגדים נפגמים. יש הרבה אינטריגות עם האנשים שאת עובדת איתם. את יכולה לטרחן חצי עיר והרבה מעצבים, כולל יוסף, ובסוף הבחורה שאת מלבישה תחליט לא לקחת את הבגד. גם זה קורה. אבל אנשים לא ממש מבינים את זה.

 

"זה נשמע מאוד טרנדי, להיות סטייליסט. בפועל זה סאבטקסט של סבלות ועבודת פרך מול אנשים שהם כוכבים ואת צריכה להיות קשובה להם. בכל יום עבודה שלך את יוצרת פיסה מההיסטוריה שלהם. אם אני עושה שער לעיתון - כל החיים זה יהיה בבית של הסבתא של נערת השער. זאת עבודה בה הכל מתועד. אין לי את הפריבילגיה להישבר".

 

לא פשוט.

יוסף: "זה עולם עם הרבה מלחמות אגו. מצד שני, אני מאמין שהמצב יותר גרוע בעולמות אחרים, נניח עולם הפרסום. חשוב לא להתחכך בדברים האלה. אני יכול להגיד לך שמה שמשותף לי ולליאת היא העובדה ששנינו עושים את העבודה שלנו ולא מסתכלים הצידה. ככה פעלתי לאורך כל השנים, למרות ששמעתי כל מיני זמזומים שריכלו עליי. זה רחשת־בחשת. תני להם לזרבב עד מחר. בתור מי שהעתיקו עיצובים שלו שנים, בהתחלה הייתי כועס אש. אחר כך אתה כבר מתעייף ומתבגר".

 

ליאת: "זה לא נקרא להעתיק, זה נקרא לקבל השראה", היא מגחכת. "קיבלתי השראה מפראדה".

 

זה בכלל משהו שאפשר ללמוד, איך להיות סטייליסט, או שזה כישרון מולד?

יוסף: "אני בהחלט חושב שיש לזה סוג של גן. אהבה והבנה של אסתטיקה זה משהו שאתה נולד איתו. אני זוכר שכשאני ואחותי היינו באותו הגן ואמא שלי הלבישה אותנו אחרי החגים בחליפות ששנאנו, לא הסכמתי שנלך עם הבגדים לגן. פשוט לא. הייתי לוקח את אחותי וביחד היינו מתחבאים במקלט וחוזרים הביתה בשעה 13:00, כפי שהיינו צריכים. פשוט לא רציתי שיראו אותנו בבגדים האלה. אמא שלי גילתה את זה אחרי איזה שבועיים".

 

ליאת: "גם אני הייתי כזאת, כנערה בת 14, שקונה נעלי אולסטאר כדי לקשקש עליהן ולובשת ז'קט אוברסייז של אחיה במקום לנסות ולהיות לוליטה, להתחפש לאיזו מלכת יופי. מצד שני, יש גם מקום ללמוד. אני מעבירה קורסים ויש אצלי מגוון של נשים. פרופסורית בת 60 שעובדת באיכילוב וחיילת שמגיעה פעם בשבוע מקריית שמונה כדי ללמוד איך מתלבשים".

 

כסף קונה סטייל?

ליאת: "כסף יכול לקנות שירות שיביא אליך את הסטייל".

 

יוסף: "בשום פנים ואופן. תראי את ז'קט הבבון של ניקול ראידמן ('מעושרות' - ל.א). ניקול זה פשוט הרבה טעם רע. היא עמדה בטלוויזיה עם הז'קט בבון הזה ונראתה כמו בבון בעצמה. מדובר בז'קט של 66 אלף שקל, ועם כל הכבוד, זה גם לא הזמן הנכון אקטואלית להציג לראווה את שרוולי הבבון הללו. חבל, היא דווקא בחורה יפה. היה אפשר לעשות ממנה משהו".

 

"חבל, היא דווקא בחורה יפה". ניקול ראידמן  (צילום: אלכס ליפקין)
"חבל, היא דווקא בחורה יפה". ניקול ראידמן (צילום: אלכס ליפקין)

 

"בפריפריה יש הרבה טעם טוב"

 

אין ספק שבין יוסף לאשורי יש מכנה משותף משמעותי. שניהם מגיעים ממקומות קטנים ופריפריאליים (היא גדלה והתחנכה בראשון לציון והוא, כאמור, בקריית שמונה). שניהם בערך באותו הגיל (סליחה, ליאת), ושניהם מלבישים רבים מאותם המפורסמים הישראלים ומרבים לעבוד ביחד.

 

שניהם גם מחוברים מאוד לשורשים ולמשפחה, וזאת חרף העובדה שהוא אחד המעצבים הישראלים המצליחים במדינה והיא הסטייליסטית הלאומית (שמלבישה בין היתר את כוכבי "כוכב נולד", וברשימת הקליינטים שלה ניתן למצוא קליברים כמו ציון ברוך - שהיא גם חברה טובה מאוד שלו).

 

מצד שני, נראה כי לשניים יש השקפת עולם מקצועית שונה לחלוטין. כשאני שואלת אותם את מי הכי היו רוצים להלביש בעולם כולו, אשורי לא מהססת כאשר היא מכריזה את שמה של ליידי גאגא, מה שגורם ליוסף זעזוע עמוק: "ליידי גאגא מעוררת בי בחילה. היא נראית כמו קוקסינל שבלע את גרייס ג'ונס, דייוויד בואי ומדונה. אני הייתי רוצה להוציא את איימי וויינהאוס מהקבר ולהלביש אותה לקראת האלבום השלישי שלה".

 

ומה לגבי הארץ? מי עושה לכם את זה? מי המצטיינים?

ליאת: "אין ממש מצטיינים. קשה לי להתלהב מבחורה שאני יודעת שקנתה שמלה ב־29.99 שקל מזארה, או דפקה איזה סרט על הראש. אין כאן בארץ באמת כוכב עם נוכחות ואדג'. אולי נינט. לה יש סטייל מצוין, אבל לא פלא שאף כוכבת אחרת לא מעזה לצאת מהקופסה - תראי מה עושים לה בגלל שהיא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת".

 

יוסף: "נינט שמה זין על כולם, וזה מה שאני אוהב בה".

 

נו, ומי בצד השני? מי צריך עזרה בהולה של סטייליסט?

ליאת: "מישהי שאני מאוד אוהבת ושהיא גם חברה שלי - מרינה מקסימיליאן בלומין, אחת הנשים היפות ביותר. האשה הזאת גדולה מהחיים ויש בה משהו תיאטרלי, אבל זה כבר לא מצחיק. זה פשוט כבר לא מצחיק".

 

את באמת חברה של הרבה סלבז איתם את עובדת. למה?

"יש משהו מאוד אינטימי בזה שבן אדם מתפשט מולך - תרתי משמע - והוא לגמרי חשוף בחדר ההלבשה, וזה עושה הרבה בונדינג בינך לבינו. השאר זה משהו באנרגיות. אני בדרך כלל מתחברת לאנשים מאוד ארציים ומאוד צנועים עם הרבה שמחת חיים, כמוני. אני, למרות שאני גרה בתל אביב כבר 15 שנה, עדיין יורדת למכולת ורושמת. לא השתניתי, וגם הם לא. רובם מבאר שבע או מרמלה.

 

"כשהסלבז מכירים אותי, הם מגיעים למסקנה שזה כמו ללכת עם גבר שחור. Once you go black you never go back. אני מסורתית, לא הייתי עם גבר שחור מעולם, אבל משמועות של חברים טובים אני מבינה שזה ככה".

 

אז מה בעצם הרגלי הלבוש הרעים של הישראלית הממוצעת?

יוסף: "בואי אגיד לך דבר אחד על הישראלית הממוצעת - אני אוהב יותר את הטעם של הפריפריה מאשר את הטעם של התל אביביות. מבחינתי פריפריה זה מרעננה לבית שאן וגם בת ים, לצורך העניין. ראיתי בפריפריה הרבה טעם טוב. יש משהו בתל אביביות, שאתה מרגיש שהן נשענות על הרצון להיות קוליות ולשלב תמיד וינטג'. דווקא הן מתלבשות כמו עדר".

 

ליאת: "הקהל הישראלי לא רוצה שידעו שהוא התאמץ, ואני לא מבינה למה".

 

יוסף: "נכון, לפעמים זה מצוין להראות שהתאמצת, אין בזה כל בושה".

 

ליאת: "הישראלית תטרחן שלושה חודשים לפני אירוע. היא תבחר את השמלה ואת התכשיטים, את התסרוקת ואת האיפור, ואז, כשהיא תגיע לאירוע ותצא מהאוטו ויחמיאו לה על איך שהיא נראית, היא תשחק אותה מופתעת ותגיד: 'באמת? סתם זרקתי על עצמי משהו'".

 

מה לגבי האופנה עצמה? איך אנחנו מתלבשות?

ליאת: "הישראלית הממוצעת לובשת שחור עם כל דבר. זה השתדרג לאפור בשנים האחרונות. האשה הישראלית עוברת הרבה ביומיום, היא שורדת. לנשים שלא מתעסקות בלייף סטייל, שאין להן אופר קבועה, עוזרת ועבודה נחשקת, אין זמן לעצמן וזה לא פייר לשפוט אותן. רוב הזמן התירוצים הם זמן וכסף. אבל שני התירוצים האלה לא עובדים עליי. אם יש לך את זה, את מרכיבה בארבע דקות, בחושך, כשאין לך זמן, מראה טוב".

 

יוסף: "ויש גם את ההפך. יש נשים שממלאות את החסכים שלהן בקניות. אלה הרוב, לדעתי. ואז אין לך מושג מאיפה הן מביאות חלק מהבגדים שלהן".

 

ליאת: "בדיוק. לפעמים אני מגיעה לנשים שיש להן קריירות מטורפות. אני מסדרת לאחת מהן את הארון הפרטי ומוצפת עד המותניים בבגדים שאין לי מושג איך היא הגיעה אליהם. והאשה אומרת: 'לא, את זה אל תזרקי, זה קוואלי'. ג'ינס לבן וצמוד - וזה כשיש לה אגן של הים התיכון. יש גם סוורובסקי עם דרקון ענקי על הירך, שגם עיוור, במישוש בלבד, היה מבין שהיא רחבה באזור הזה. אז למה להבליט אותו יותר?

 

"התירוץ השני שאני אוהבת הוא 'לא, את זה חבל לזרוק, את זה אני לובשת בבית', או 'אבל זה לים ולבריכה'. אני שואלת אותן מתי הן מספיקות לעשות את כל הקריירה הזאת כשרוב היום הן בבית, בים ובבריכה. אחר כך, כשהאשה הישראלית מגיעה לאירוע עם בעלה, היא נראית כמו אמא שלו, אשכרה. אני חושבת - ואולי זה מגיע מהמקום של הקרבה שלי לדת - שאשה צריכה להתקשט ולהתבשם גם בשביל בעלה, בבית. אז העצה שלי לנשים ישראליות היא להיות מטופחות ולהתלבש יפה - גם בבית".

 

יוסף: "אבל גם מחוץ לבית, בואי נבהיר, כי אנחנו לא רוצים לראות כאן כל מיני דברים נוראיים".

 

אתם באמת הולכים ברחוב ומסתכלים איך אנשים זרים מתלבשים?

יוסף: "אני לא שם לב למה אנשים לובשים, אלא אם זה ממש טוב, אז זה ישר מתבלט לי".

 

ליאת: "אני לא יכולה להתאפק, אני תמיד מסתכלת. זאת העבודה שלי".

 

נותנים ביקורת בונה. מנחי "קרב אופנה" (צילום: יוסי צבקר)
נותנים ביקורת בונה. מנחי "קרב אופנה" (צילום: יוסי צבקר)

 

אם אתם מצפים לראות את השניים קורעים לפיסות קטנות ומדממות את הסטייליסטים המתחילים אותם הם מבקרים בתוכנית החדשה, יש לי בשורות מאכזבות בשבילכם. למרות שיוסף מעיד על ליאת שהיא השוטרת הרעה של התוכנית ("היא נחשבת למרשעת. שאלנו שני מתמודדים ושניהם אמרו שהם הכי פוחדים ממנה"), הם בסך הכל הגיעו ל"קרב אופנה" כדי לתת קצת ביקורת בונה.

 

"אולי אני מגיעה ממקום של שובע", מסבירה ליאת, "אבל אני לא בקטע של לתת לאנשים ציונים. בחיים לא הייתי מסוגלת לעשות, נניח, את 'שיק או שוק'. ברגע שאתה נותן לבן אדם 'שוק', אתה יוצר שני אויבים: המעצב והסטייליסט של אותו אדם. דורין אטיאס, למרות שהיא חברה טובה, יצרה לעצמה הרבה מאוד אויבים. אני לא יודעת איך אפשר לישון בלילה ככה".

 

יוסף: "לי אין בעיה למתוח ביקורת, בואי לא נשכח שלא מדובר כאן במשהו גורלי".

 

** "הסטייליסטים - קרב אופנה", א'־ד', 22:30, HOT בידור ישראלי

 __________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס: