הדפסה
לכתבה באתר
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
ביציאה מהתצוגה של ג'ון גליאנו (המותג), שהתקיימה אתמול (ראשון) אחר הצהריים בחלל גאלרי דה לה מינראלוג'י בגן הבוטני בפריז, אני נתקל בבמאי הקולנוע והטלוויזיה לואיק פריז'אן, שצילם פרק נוסף לסדרת האופנה המשעשעת שלו Prêt à Porter Tout de Suite.
"מה אתה אומר על כל היופי האנטישמי הזה?", הוא שואל משועשע, ואני חושב אם לצחוק או לבכות ובוחר באפשרות הראשונה. ולא שחסרו סיבות להתמרמר בתום המופע של גליאנו ללא גליאנו. מה שהחל כגסיסה איטית בתצוגת האופנה של דיור יומיים קודם לכן, הריח מהשורה השנייה באולם כמו מוות מהיר וידוע מראש.
למרות שאגות הקהל, שהריע ממושכות לקולקציית הביכורים של מעצב הבית הנוכחי ביל גייטן (בעונה הקודמת פוטר גליאנו ימים ספורים לפני הקולקציה), הקולקציה היתה עמוסה קלישאות עיצוביות ותיאטראליות מגוחכות, כאלה שתחת שרביטו של גליאנו הפכו תמיד למדויקות וקאמפיות במידה. תרמו לכך שחקנית העבר האמריקאית מרי פיקפורד והדמות הקולנועית מרי פופינס, ששימשו השראה לקולקציה והפכו את התצוגה למיוזיקל מתיש.
גייטן בן ה-51, שעתידו בדיור לוט בערפל, נראה מדויק ונינוח יותר בעיצוביו למותג ג'ון גליאנו, הבית בו צמח. לזכותו ייאמר כי שתי הקולקציות שניפק השבוע היו לבישות מאוד, סקסיות במידה ובעלות צבעוניות רכה, מגוונת וגדושה בהדפסים. בזו האחרונה היו אלה הדפסי פרטים שהופיעו על שמלות משי שיפון רכות, לצד צבעי פסטל עדינים בגוונים של צהוב בננה ולוונדר, שבלטו על שמלות קיץ אווריריות ענודות פרחים גדולים. ועדיין, גייטן לא הצליח לאגד את כל אלה לכדי אמירה קוהרנטית מרהיבה. הצלליות הנוקשות של חלק מהמקטורנים והחצאיות ששלח אל המסלול, יחד עם הסטיילינג הרומנטי, יצרו מראה כללי שנראה לפרקים כביקור במחסן תלבושות.
תחושת ההססנות הלא ברורה שאופפת את שבוע האופנה הנוכחי בפריז בלטה העונה במספר בתי אופנה. נדמה כי מעצבים רבים חוששים לפסוע צעד אחד נוסף ליצירת שואו אמיתי, כמו שהציג ביום שישי האחרון אלבר אלבז בלנוון, ולצופים נותר לצפות בפשרה בינונית ומאכזבת.
כזו היתה גם התצוגה של בית האופנה סוניה ריקל, שהציג שלשום את קולקציית הקיץ בחלל בטון עצום בגודלו ברובע ה-13 בעיר. הקולקציה היא עבודה משותפת ראשונה של המעצבת נטלי ריקל (בתה של סוניה) והמעצבת הצעירה אפריל קרישטון, שנבחרה לשמש כמנהלת הקריאטיבית של בית האופנה.
שמלות הסריג הקלילות שלבשו הדוגמניות - סימן ההיכר של ריקל - נצצו על המסלול בגווני ורוד פודרה, צהוב לימון וכתום אפרסמון, בשילובי חוטי לורקס כסופים. פלטת הצבעים של ריקל היתה אחת היפות שהוצגו, ולו בגלל המראה הנאיבי של הקולקציה כולה.
ואולי היה זה החום הכבד ששרר באולם, שגרם לצופים לקבל בהכנעה את הקוקטיות הצרפתית של ריקל, שבלטה בשמלת כתפיות קלילה מכותנה בגזרה רחוקה מן הגוף, שהתהדרה במראה ארכיטקטוני, עם כתפייה שחורה ורחבה שהונחה בנונשלנטיות על הכתפיים, או בשמלת מקסי בצביעת דגרדה שעברה מהסגול ועד לגוון הסלמון הבהיר.
מהשורה הראשונה השקיפה על הנעשה סוניה ריקל בת ה-81, כשלצדה אוחזת בידיה הרועדות נכדתה לולה ברנשטיין ריקל בת ה-25, שעובדת כמנהלת מחלקת יחסי הציבור של המותג בארצות הברית. מצבה הבריאותי הרעוע של ריקל היה מכמיר לב, אבל היו מראות מצערים לא פחות בימי התצוגות האחרונים. למשל, תצוגת האופנה של קולקציית הביכורים של המוזיקאי קניה ווסט, שהתקיימה שעות ספורות לאחר מכן.
ווסט עצמו חולם להיות מעצב אופנה מזה שנים. הוא הספיק לעצב ביחד עם מארק ג'ייקובס קולקציית נעלי סניקרס שנחטפה מהחנויות בתוך ימים, אבל העובדה שווסט מככב במדורי האופנה הנכונים, מתברר, לא הפכה אותו למבין גדול בעיצוב אופנה, לא כל שכן באופנת נשים.
עם עליית הדגם הראשון של ווסט למסלול, איים הטוויטר להתפקע בציוצים ארסיים, שהתחרו זה בזה ברמת הכתישה של ווסט. בכל זאת, צריך הרבה אומץ להעלות למסלול קולקציה שנראית כמו שאריות של בית האופנה בלמן מלפני שתי עונות.
בשבועות האחרונים היו ספקולציות רבות סביב השאלה מי באמת מעצב את הקולקציה של קניה ווסט. היו שטענו כי יועצת הסתרים שלו היא לואיז ווילסון, ראש המחלקה לאופנה בסנט מרטינס, אבל לפני כעשרה ימים נודע כי הוא עמל על הקולקציה יחד עם המעצבת הבריטית לואיז גולדין. אולי מוטב היה לה לשמור על אנונימיות.
על המסלול עלו פריטים מעוררי גיחוך, כמו מכנסי סקיני צמודים בצבע נחושת, עם זוג רוכסנים חיצוניים בצבע שחור, לצד שמלות סריג שקופות בעלות צווארוני גולף עבים וז'קטים עם צווארוני פרווה עשירים, שהתקבצו לכדי אוסף מגומגם שהרגיש כמו סט די.ג'יי על מיקסר מקולקל.
קניה ווסט הוא אולי אחד המוזיקאים המוערכים בעולם בחמש השנים האחרונות, אבל אם להסתמך על קולקציית הביכורים הזו, מוטב לו לשוב אל האולפן ולהשאיר את המספריים בידי מי שיודע מה לעשות איתם. למשל, מעצב העילית אזדין אלאייה, שישב בשורה הראשונה יחד עם עורכת הווג הצרפתי לשעבר, קארין רויטפלד, התאומות אולסן והשחקנית לינדזי לוהן.
מי שבאמת ידעה מה נשים רוצות היתה פיבי פילו מסלין, שהציגה עוד קולקציה מרגשת ועשויה לעילא. השילוב הניגודי בין פריטי עור לבדים רכים כמשי בצבעוניות רזה של שחור ולבן, הניבה קולקציה מאופקת ומרשימה.
גם קולקציית הביכורים של המעצב היפני יושיוקי מיאמאה לאיסי מיאקה הרהיבה באוהל התצוגות בגני טולרי. מיאמה לקח את הדי.אן.איי של בית האופנה, תוך שהוא מעניק לו פרשנות מחודשת, ספורטיבית וקלילה. דוגמניות בתסרוקות קונוס גבוהות שנצבעו בגווני סגול, צהוב וטורקיז, פסעו מעודנות על המסלול בבגדי הקולקציה, שהגישה משחקים ארכיטקטונים של נגזרות צבע בשמלות ערב קלילות, עם שילובים של בדי פליסה ונפחים משתנים.
את יומו השישי של שבוע האופנה חתם הכוכב התורן של פריז - מעצב האופנה האיטלקי ריקרדו טישי מז'יבנשי. שרשראות המתכת שפרצו מתוך חצאיות הסאטן ולופפו סביב צווארן של הדוגמניות היו אזכור מרומז ומעודן ליחסי סאדו-מאזו. צבעי הפלדה שהתנגשו בצבעי הפודרה, יצרו התפוצצות חושית של אחת הקולקציות הטובות שנצפו בשבוע האופנה הנוכחי. מצד שני, אם יזכרו דבר אחד מהקולקציה הזו, סביר שזו לא תהיה חליפת המכנסיים העתידנית שהוא שיגר אל המסלול, אלא את ג'יזל בונדשן, שחתמה את התצוגה להפתעת הנוכחים באולם.
עוד דיווחים משבוע האופנה בפריז:
