הקרדיט למתכון הבא מגיע לילדיי המתוקים מדבש, שהגישו לי דף מקושט לעילא עם מתכון שהם הורידו בעצמם מהרשת. המתכון היה באנגלית, ולא התאים לדרישות המטבח הבריא שלי. הוא היה מבוסס על חמאה, קמח לבן וכמויות אסטרונומיות של סוכר. החלתי עליו את תהליך ההבראה ויצאו מאפינס נפלאים, לא מאוד מקוריים אבל כאלו שקולעים לטעמם של הילדים, שאוהבים מרקמים צפויים וטעמים לא יותר מדי מתוחכמים.

 

עוד גרסאות בריאות למאכלים אהובים

 

100 סיבות טובות להכין מאפינס במקום עוגה

 

מהרגע שהילדים ידעו, כל אחד בתורו, להחזיק אוכל ביד, שדרגתי את כל מתכוני העוגה הבחושה למאפינס, או "מאפינסים" בפי הטף. למה מאפינס? קל להחזיק אותם

 ביד, ילדים אוהבים מנות קטנות, הם פחות נוטים להתפורר כמו עוגה וכך נחסך הלכלוך, קל לשנע אותם, והם מגיעים ביחידות בודדות ועל כן אין פיתוי "ליישר" את קו העוגה בתבנית. כמו כן, אפשר להעשיר בתוספות רק חלק מן התערובת, קל לחמם אותם (12 שניות במיקרו), במיוחד אם מחביאים בהם שוקולד מריר שנמס בחימום. זכרו שכל מתכון בחוש ניתן לחלק לתבניות מאפינס ולקצר את זמן האפייה ב-50% בערך.

 

אחרי כל הסיבות שבעולם מדוע יש להעדיף מאפינס על פני עוגה, אגלה לכם את הסיבה המרכזית: תבניות הסיליקון הצבעוניות שמלוות אותי באפייה בשנים האחרונות. התבניות הבודדות נוחות מאוד לעבודה ואפשר להשתמש גם בתבניות בודדות של מיני מאפינס מקסימות ולהכין קינוח קטנטן שגם המחמירים בדיאטה  יוכלו לצרוך ממנו לשנה מתוקה. אין צורך לשמן כלל את תבניות הסיליקון, ולמען האמת גם אם ראיתם בתוכנית בישול בטלוויזיה שצריך "ספריי שמן" כדי לשמן תבנית סיליקון, הרי שמישהו בהפקה לא עשה שיעורי בית... השימון גורם לקיצור חיי הסיליקון ולהתפוררותו בטרם עת. חלקי התבנית שבאו במגע עם השמן ולא כוסו על ידי בלילה חשופים לטמפרטורה גבוהה מאוד והתבנית בסופו של דבר נקרעת ונהרסת.

 

כמה כללים חשובים, וקיצור דרכי הכנה

 

כלל חשוב באפייה של מסות בחושות: מרגע הוספת הקמח ואבקת האפייה יש לערבב כמה שפחות. עד הבלעת הקמח בבלילת הביצים והנוזלים, אפילו אם יש מעט גושים זה לא נורא. מה שנורא זו עוגה דחוסה שנוצרת כשמעייפים את המסה בבחישה נמרצת מדי. הבחישה גורמת לבועות האוויר שנוצרות ממש ברגעים אלו (כתוצאה של מגע הנוזלים באבקת האפייה). אם בועות האוויר יברחו, הן לא יהיו שם כדי לרומם את פני המאפה בתנור.

 

המאפינס הללו נעזרים בקיצור דרך ידוע ונוח: רסק תפוחים מוכן. אני מעדיפה לקנות רסק תפוחים ללא תוספת סוכר (הרי אני משלמת בעבור תפוח ולא בעבור משקלו בסוכר) והיום מעדיפה, לאחר ניסיונות רבים, את הסוג הנמכר בצנצנות זכוכית ומוצאו מעבר לים. צר לי על חוסר הפטריוטיות, אך התוצרת המקומית בקופסאות שימורים סובלת לטעמי מטעם לוואי מריר שפוגע ברמת המאפה.

 

כמיטב המסורת האמריקאית, המתכון מכיל מלח. תפקידו של זה הוא להדגיש את הטעמים האחרים ולא כדאי לוותר עליו. את המאפינס האפויים אני מזגגת בעודם חמים במעט דבש מחומם. הזיגוג מעניק ברק מפתה ומתיקות מיידית אך אפשר לוותר עליו.

 

מאפינס תפוח בדבש

 

המצרכים:

2 כוסות קמח מלא

3/4 כוס סוכר חום

1 שקית אבקת אפייה (2 כפיות)

½ כפית קינמון טחון

¼ כפית מלח

1 ביצה

1 כוס רסק תפוחים

1/2 כוס שמן קנולה

1 כפית דבש לזיגוג

 

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל המצרכים היבשים: קמח, אבקת אפיה, סוכר, קינמון ומלח.

1. שמים 1/2 כוס שמן ומערבבים מעט ככל הניתן. מוסיפים את החומרים הרטובים: 1 ביצה , 1 כוס רסק תפוחים.

3. מעבירים לתבניות מאפינס בעזרת כף, 12 יחידות בינוניות.

4. אופים ב-180 מעלות, 20-25 דקות, עד שקפיצי למגע אצבע.

5. מחממים את הדבש מעט עד שיהיה נוזלי ונוח לעבודה ומורחים מעט ממנו על כיפת כל מאפין.