אני חיה עם בעל שעובד בחו"ל הוא נוסע כול שבוע שני לחמישה ימים! יש רבים כאלו למה ואנו חיים כך 30 שנה ! למה שאשה עושה מהלך יש מיד ביקורת. בעלה בא לבקר הילדים היא בוודאי מבקרת בארץ. אם זה עובד להם זה סבבה, הביקורת ממש מיותרת. בעניין גרמניה גם פה זה עניין אישי...כול אחד יבחר את מקומו הוא.

עאלק אין גיל להגשים חלום. מי יישמע?????? להיות מדריכת טיולים בגרמניה.
רמסת את כל האנשים שאוהבים אותך בדרך לחלום. את לא יודעת אפילו את מידת הטראומה שגרמת לבני משפחתך שעזבת. שמת *** אחד גדול על כולם ושמת את עצמך למעלה מעל כולם.
אני לא הייתי מתגאה במקומך

נשמע כל כך עצוב שפספסת את הטקס של הבן שלך.. שקמת ועזבת את בעלך. כאילו זה קשה להיות האישה הקטנה בבית ועוד לאורך שנים רבות, אבל הם תלויים בך!

כמו כולן, רצינו שיחרור האישה וקיבלנו מאסר עולם עם עבודת פרך. כשאני מדברת עם חברות בגילי (59) אלה שאומרות את האמת, כולנו פשוט מותשות מהחיים היפים שלנו, ארוחות בלי סוף, ועוד אוכל למישלוחי טייק אווי לילדים, ביביסיטר בכל זמן שפתאום צריך, בחופש הגדול קייטנות פתוחות 24/7...וחוץ מזה, ילד חולה אמא בואי, מסיבת יום הולדת, אמא בואי נעשה אצלכם, וכו וכו וכו זה פשוט לא נגמר, לפעמים אנחנו בורחות לחו"ל כדי לנוח כי בבית אין מצב. אני כל כך מבינה אותך, בכל בוקר כשאני קמה אני חושבת שאולי היום אני אהיה ביום חופש אבל עד אחה"צ עבודה ואחר כך נכדים, ילדים וסופ"ש זה הכי קשה ואז הולכים ביום ראשון לעבודה לנוח. אני ממש ממש רוצה גם לעזוב הכול ולחיות שוב כמו רווקה (בכלל הייתי פעם במצב שלא הייתי אמא/סבתא? אני לא זוכרת)במקום אחר ושמישהו אחר ידאג לכל המטלות האלה, אבל אז אני אומרת לעצמי, מה שווים כל חיי בלי החיוך של הנכד כשהוא אוכל את השניצל שלי ואומר לי סתתא זה כל כל כל טעים לי...ממש ככה. אז כל אחד והבחירות שלו.. העיקר שתרגישי טוב עם עצמך ושלא תתחרטי אחר כך כשהקשר לא יהיה בדיוק כל כך קרוב וכשאת תזדקקי להם גם הם בדיוק יסעו למקום רחוק להגשים את עצמם

הקשר הזוגי, הקשר לילד (שעדיין חייל...)
בעיניי זו מעין הודאה בחוסר אושר,
והתנערות ממחוייבויות.
אם הבעל והילד (כן, עדיין בגיל 20 ובצבא זה ילד)
קיבלו, אז הכל בסדר כנראה.

תשתחררו כבר!!

להעריץ אותה!!
מי שאוהב אותה ומכיר תודה על מה שעשתה למענו עד כה יתמוך בה כשתחזור אם תזדקק ואף יעריץ את האומץ והכח שלה.
היא לא נולדה להיות כלי שרת כל חייה.
אדם חי כדי להגשים את עצמו.
הקריבה עשורים ועכשיו תהנה ממה שאפשר.
אתם פנאטים דפוקים.

היא מוכנה לפגוע בבעלה בילדיה בנכדיה והכי כואב שהיא נטשה את בנה החייל שחוזר מהצבא לבית ללא אימא.בנה החייל מגן על מדינת ישראל שהוקמה אחרי השואה שהחלה בגרמניה לשם היה עזבה כדי ל"הגשים חלומות " ואגואיזם .סיפור מזעזע נורא ואיום ונורא

מצד אחד אפשר לגמרי להבין אותה.
למה היא חייבת ללכת אחרי העדר ולעשות מה שכולם עושים?
מי אמר שמקומה של אשה לעבוד כל חייה עבור בעלה והילדים?
אני רואה הרבה אימהות שטיפחו כל חייהן את הבעל והילדים,
אחכ מגדלות גם את הנכדים. זו עבודה שלא נגמרת.
לגמרי מבינה אותה. אנחנו לא בימי הביניים. ברלין זה סהכ 4 שעות טיסה.

מצד שני, הכתבה לא מפרטת מספיק. אי אפשר להראות סיפור כזה בשלוש פיסקאות.
ברור שהיו לאישה עוד המון סיבות לעזוב אך הן אינן מפורטות כאן, בוודאי מתוך כבוד לילדיה ובעלה.

כנראה שהיתה בעיה וניסית לברוח ממנה. זה הדבר הכי נורא לעזוב משפחה לטובת חלום אישיץ. מה הבעיה לגור בארץ עם המדפחה ומדי פעם לטוס לחו|ל לטיולים? לא יעבור הרבה זמן ולבעלך יימאס ממך והילדים יתאכזבו ואת הפצע כבר לא תוכלי לרפא. שובי הביתה. את ישראלית!!!!!

יקים רבים הגיעו לארץ מאונס ולא מרצון, וגידלו את ילדיהם ונכדיהם על חלומות של גרמניה מופלאה שאולי מעולם לא התקיימה באמת. הילדים והנכדים "חוזרים" לגרמניה להגשים את החלום האבוד של אותם עולים מאונס.
מעולם לא התגעגעו אנשים למולדת אבודה כמו יהודי גרמניה לגרמניה.
כשאריך מריה רימרק חי בניו-יורק הוא נשאל אם הוא מתגעגע לגרמניה, וענה: למה שאתגעגע לגרמניה, אני לא יהודי גרמני.
בכל מקרה טוב שהבאתם את הכתבה הזאת כדי שאדע לא לשכור את שירותיה של הגברת הזאת כמדריכת טיולים בגרמניה.

כל הכבוד! אם ניתן להגשים חלום, להגשימו כאן ועכשיו! חיים רק פעם אחת

קשה לי להבין כתבות כאלו שנותנות "פרוז'קטור" על סיפורים מסוג זה. או.קיי סבבה היא מאושרת ועשתה את הבלתי אפשרי עבורה , נו ו....???? זה לא גבורה גדולה להגשים את עצמך במחיר פגיעה של היקרים מכל!! מילא הבעל אין לשפוט מה הלך בזוגיות אבל ילדים ונכדים? די נו מספיק עם העידן החדש שחושב כל כל על עצמו! אנשים מביאים ילדים שייקחו בחשבון שהם איתם עד יומם האחרון!!! וזה על כל הכתבות שמפרסמים כאילו יש כאן סיפורי סינדרלה כי זה ממש ממש רחוק מזה! צר לי בלי ערך מוסך

אם היא החליטה לעשות צעד כזה דרסטי וזה מקובל על בעלה וילדיה, מי אנחנו כי נשפוט אותה? כן, היא ממש תתרגש מכל הביקורות ותרוץ לארוז מזוודה ותחזור.. הצחקתם..
כל אחד ואחד רואה את העיניין מהמקום והערכים שלו הוא, וכל אחד עושה את השיקולים שלו. לא מתאים לי לחנך אף אדם ולהגיד לו מה הוא צריך לעשות או לעשות. אני בטוחה שהיא שקלה את כל ההיבטים של ההחלטה שלה אז מי אני בכלל שאומר לה שזו טעות? זה עיניינה האישי. גם היא יודעת מה נכון לה ולמשפחתה כמו שכל אחד מאיתנו יודע. מי שמקבל החלטה כזו, יודע מראש את הרווח וההפסד ומוכן לשלם את המחיר.
מיותר לי להגיד מה דעתי (ולא שאין לי דיעה) כי זה לא רלוונטי. בעיקרון אני מכבדת כל החלטה שמישהו עושה כי זה
ש ל ו !
ולאף אחד, כולל אני, אין זכות להשתלח ללא מעצור, באורלי. לא חייבים להבין או לקבל דיעות שונות מעולמינו האישי. זה נקרא לקבל את השונה. יש לנו הרבה מה ללמוד בנושא זה ובהרבה אחרים.
שאורלי תהיה בריאה ומאושרת וכן משפחתה.

מה היא רוצה להגיד בזה ? שהגרמנים כ'כ נחמדים.
אז למה סבתא שלה נהרגה ?
נראה אותה חיה שם בשואה ואומרת את זה

גאווה ענקית סבתא שלך בטח גאה בך שם למעלה היהודי הנודד התמידי. יש לנו מדינה סוף סוף שעלתה בדם יזע ודמעות ואחרי מה שקרה שואה לרדת להרגיש בבית בגרמניה? היהודים הלכו חופשיים בגרמניה לפני עליית היטלר וזה לא קרה בעולם העתיק זה קרה בעולם שגרמניה נחשבה למרכז של התרבות הגבוהה אני לא יכולה להבין צעד כזה ממש לא אני אוהבת לטייל בעולם אבל הבית שלנו הוא כאן ועולם הוכיח לנו שכדאי לשמור על המקום היחיד בעולם שהוא שלנו איזה כיף זה לחיות רחוק מבני ביתך?

ארץ ישראל מדינת היא מולדת העם היהודי .בברלין יקיאו אותך ואת שכמותך חברייך המוסלמים עוד יעשו לך כיפא אדומה אחרי שיפיקו ממך מספיק תועלת .לעזוב את המשפחה בגלל גחמות אישיות .לא מקובל לחלוטין .

ברור לגמרי שהכתבה לא בדיוק מספרת את האמת ואת כל האמת, ומציגה תמונה כוזבת של כל העניין. אבל העניינים האישיים של אורלי לא מעניינים אותי.
כן מעניין אותי שמכל המדינות בעולם שאפשר לעבור אליהן נבחרה דווקא המדינה הארורה הזאת, גרמניה. אין לי שום סימפטיה לישראלים שעוברים לשם. הם נראים לי קהי רגש ופגומי מצפון.
אני דווקא מתייחסת יפה לגרמנים שאני פוגשת ולא מעלה את ה"נושא" מיוזמתי. ותמיד מראה להם שאני יודעת שהם כבר דור חדש, שלא היה מעורב בזוועה.
אבל ללכת לגור במקום שבו אפילו צלילי השפה מעלים אסוציאציות רעות? מקום שבו רואים שלט-תנועה על הכביש "דכאו- 10 ק"מ?",מקום שבו (כמו שאריאל הורוביץ כתב בשירו "למה לא ברלין")- אתה מדבר עברית ברחוב וההד מהקירות עונה לך ביידיש?
משהו ברגש של האנשים האלה דפוק לגמרי לדעתי.
אורלי- תמצאי לך מדינה אחרת!

כאמור, אפשר להוציא את היהודים מן הגלות, אבל אי אפשר להוציא את הגלות מן היהודים, גם לאחר דורות אחדים. הגשמה עצמית? בברלין? פאפא פרויד, אייכה? בוא תסביר לנו, מה קורה בנפשו ההומיה של היהודי "החדש", נוסח 2018.

כנראה לא סבתא או שאת אישה קרה כמו הקרח

יצירת מופת...