|
31. עד לאן יגיעו הנשים העכשויות
כל שבוע רעיון חדש |
|
|
(10.07.18) |
|
|
|
32. לפחות לא מכחיש את השואה..... פישי
אנחנו נלך לכול מקום שניסו למחוק את שמינו. ונתקע להם בגרון את דגל ישראל. עם נצח העם שתמיד מנצח.
|
|
|
33. אין דבר כזה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
משפחה זה לכל החיים ולקום ולעזוב כי ככה בא לה נשמע אגואיסטי ואפילו לא סביר כלל במידה ואכן היתה אשת משפחה מסורה בעבר.
|
|
|
|
|
עזבה בעל, ילדים ונכדים כדי להסתובב בברלין עם תליון מגן דוד. חיה בסרט גרוע.
|
|
|
36. השנים עוברות והאנשים מזדקנים...
מה היא תעשה כשהיא חס וחלילה תחלה? מי יתמוך בה בזקנתה? האם אז היא תחזור לחיק המשפחה ותבקש מהם עזרה?
|
|
|
חיים פעם אחד? לפחות חתיי כמו שצריך בנית בית? הבאת לעולם ילדים? יש לך בעל האוהב? אוהבת את הנכדים? אין מצב לעזוב אותם כנראה משבר גיל המעבר שאין כל אחת יכול לעבור
|
|
|
|
|
להיות עם המשפחה, זה ערך עליון. שם הסיפוק והתגמול האמיתי.
|
|
|
אורלי כל הכבוד האדם עושה מה טוב לו לאחר כל כך הרבה שניים של נטינה צריך לעשות משהו לנפש
|
|
|
41. אלופה ועצמתית , כל הכבוד
כולנו שוגים בחלומות בודדים מאיתנו מגשימים אותם , חיים רק פעם אחת אין סיבוב נוסף גידלה ילדים והיום מתפנה לעצמה כל כך מעריכה את האומץ ללכת אחרי החלום ולא לספר לעצמנו תירוצים שהילדים הם כל עולמנו . לשנות את החיים , להעיז בכל גיל לרקום מחדש עולם חדש גם בגיל מבוגר , שאפו ואגב כל המלעיזים כאן הם חבורה של צדקנים שנצמדים בכל הכוח לשגרת היום יום האפורה
|
|
|
42. אם גבר היה עושה את זה הוא ח*א אם אשה עושה זאת היא הרפתקנית
|
|
|
43. בחירה הזויה ולא ערכית
להעדיף מגורים ו"חופש תרבותי" על חשבון טקס כלכך ערכי כמו חייל מצטיין...מביך. אני במקום הבן שלך הייתי נעלבת עד עמקי נשמתי. חוץ מזה, אם כבר עשית את המהלך, תשתחררי קצת מהתבנית המקובעת שחו"ל זה רחוק ותטוסי כל חודשיים, לא פעמיים ב3 שנים! זה הרי כבר לא כזה יקר וכולה כמה שעות טיסה. אז מה הקטע הזה של ניתוק מוחלט? מביך... בתור אחת שגרה עם תינוקות קטנים בגרמניה למספר שנים בודד, אפשרנו לעצמנו לטוס כל חודשיים לארץ כדי לא לגרום לניתוק. אז אשה בודדת וודאי יכולה לאפשר זאת לעצמה. אני במקומך פשוט הייתי עוברת לתלאביב...
|
|
|
44. אם זה היה גבר לא היה פה פירגון בכלל
לנשים תמיד מפרגנים |
|
|
(11.07.18) |
אם זה היה סיפור של גבר כבר היו פה עשרות תגובות של עד כמה הוא אגואיסטי וחושב רק על עצמו. ואיך הוא משאיר את האשה עם כל העול של המשפחה וכו' וכו'. אבל כשמדובר באשה פתאום כולם מפרגנים, איזה יופי, תחיי את החיים, תעשי מה שבא לך, שימי פס על הילדים והבעל...
צביעות!
|
|
|
זה מימוש עצמי? לעזוב הכל ולחיות לבד?! אגואיזם טהור! מצטער לומר לך אבל לא מבינה כלום במימוש עצמי ומי שמשלם את המחיר זו המשפחה!!
|
|
|
ספםק אם בני המשפחה יסלחו לה אי פעם את הנטישה. עצוב בסך הכל.
|
|
|
זכותה, בוודאי. השיח הוא לא על זכויות ואין כאן עבירה על החוק. יש משפחות שבנסיבות טראגיות גדלות ללא אם או אב אך כאשר יש בחירה, אף ילד, ולא משנה באיזה גיל, לא יבחר לגדול כך. המחשבה שאמא העדיפה מציאות אחרת על פני ילדיה היא פצע לכל החיים שלא ישכח. זאת נטישה קשה ואכזרית למשפחה, גם כשהילדים גדולים
|
|
|
48. הילדים והנכדים גדלים רק פעם אחת
|
|
|
49. מבינה אותך, אבל לא כל כך מסכימה עם ההחלטה...
במיוחד הבן החייל. וגם הנכדים - לא חבל על אובדן השנים איתם? הם לא יכירו אותך. וגם בעלך בסוף ימצא מישהי אחרת (אם יש לו שכל). בקיצור... לא "קניתי" את זה...
|
|
|
50. במילים אחרות רצתה להתגרש ולא ידעה איך.....
כל הכבוד ליצירתיות |
|
|
(11.07.18) |
|
|
|
51. מי צריך ארוחות שישי שבת ? אף פעם לא
אף פעם לא הבנתי בשביל מה צריך את זה . אני אמא לילדים גדולים וסבתא לנכדים ותאמינו לי שלא צריך את הטירחה המיותרת הזו. הקשר בינינו מעולה (!!!) ... ולא צריך "ארוחת שישי" ולא "ארוחת שבת" , שלא ברור מה התכלית שלה בכלל . מנסיון אישי .
|
|
|
|
|
מזכיר את הסרט השעות. שם אחת הדמויות עוזבת את בעלה וילדיה, מיד אחרי לידת התינוקת גם כדי לזכות ב"חופש". לאחר שנים נראה, שהתוצאות לא היו טובות.
|
|
|
54. עייפת כנראה מהאחריות לילדייך ולבעלך
רגע של עייפות מהחיים |
|
|
(10.07.18) |
זה מזכיר לי את אחותי הגדולה שלקחה אחריות על הבית כל הזמן ופשוט התעייפה ולכן עברה לחיות בלונדון בלי לקיחת האחריות ...
|
|
|
|
|
מרשים לקרוא על אישה שהציבה לעצמה מטרה ועמדה בו למרות כל הקשיים. ולכל הפרמיטיבים שחלומם הגדול זה להמשיך לרכל על השכנים או לחלום שבוע אם ביום שישי נבשל חריימה עם 2 כפיות פלפל או עם 3 - תמשיכו להתנהל בחיים הבינוניים שלכם מתוך שאיפה להגשמת חלומות מדומים דרך חיים של אחרים. "מטרת החיים היא חיים בעלי מטרה". מי שלא מאמץ את זה בוהה ביום שישי באולפן שישי בשטויות החדשות של שרת התרבות ומספר לעצמו כמה הוא חיי את החיים
|
|
|
ואריכות ימים, אבל בא ניראה את החכמה הזאת בעוד כמה שנים, כשתיזדקן. מעניין אם משהו מהחברים שלה באולפן לגרמנית יתמוך בה, או שהיא תקפל את הזנב ותחזור לארץ בתקוה שהילדים שלה עוד יסתכלו עליה.
|
|
|
58. כל כך ישראלי לחשוב שחייבים
לחיות אחד בתוך הרקטום של השני. איזה קרציות. אין דברים כאלה בחו"ל. מדברים פה על ערכים. צריך לבחון את התרבות הנברנית והקרצייתית שהשתרשה פה. אם מישהו שוהה בחברת עצמו פה יותר מ 5 דקות אתם חושבים שזה לא תקין. באמת תרבות קרצייתית. האישה הזו נורמלית לחלוטין ולגיטימי שתרצה להכיר את עצמה קצת בחיים האלה.
|
|
|
59. איזו שטות זאת לכתוב הכל אפשרי.
טכנית זה נכון. זה אפשרי. אבל זרקת לאלף עזאזל את הדברים בעלי המשמעות הגדולה ביותר בחיים. לא עוזבים ילדים (אחד בגיל צבא) ואומרים יאללה לא מעניין אותי. אני לא מצליח לראות פה אומץ אלא יותר אגוצנטריות ונרקסיזם...
|
|
|
60. "בעלי מגיע אליי פעם בחודש לשבוע עד עשרה ימים"
זו לא פרידה. אני בטוח שגם הבעל נהנה מהשינוי.
| |